עליית מחירי הסיגריות הביאה לשגשוג אדיר של הסיגריות האלקטרוניות. בישראל פועלות היום מספר חברות המשווקות את המוצרים האלו בהצלחה רבה והן מוצעות למכירה בפיצוציות, סופרים ואפילו בפארמים. החשבון של הצרכנים פשוט. כשחפיסת סיגריות עולה 25- 30 שקלים, וסיגריה אלקטרונית עולה 300, בתוך שבועיים עובר הצרכן לחיסכון כלכלי.
"יש עלייה רצינית מאוד בביקוש", אומר רותם לוי, הבעלים של חברת ismoke שמשווקת סיגריות אלקטרוניות. "עליית המחירים של הסגריות הרגילות היא חלק מהבאזז. אנשים התחילו לחפש אלטרנטיבות. אנשים מרוצים, נושמים יותר טוב ומרגישים יותר טוב. אין אפר, הבית יותר נקי, הבגדים מריחים יותר טוב, השיער לא מסריח. כל היתרונות של להפסיק לעשן כשלמעשה ממשיכים לעשן".
המשווקים דואגים לפמפם את המנטרה הזאת והצרכנים נוהרים. "בחודש האחרון היקף הפרסום של הסיגריות האלקטרוניות הגיע למעל מיליון שקלים", אומר חיים גבע-הספיל, מרכז תחום עישון במשרד הבריאות, "ביום שישי האחרון היקף הפרסום של האלקטרוניות היה פי שניים מהיקף הפרסומות של הסיגריות הרגילות. בישראל יש מיליון מעשנים, ואם תצליחי לשכנע חלק מהם שיש פתרון קסם לבעיית העישון – יש כאן פוטנציאל רווח אדיר. זה בהחלט הולך ותופס ורואים את זה ברחוב".
הסיגריות מכילות מים מזוקקים, תוספת טעם וריח וגליקול
"יש שני סוגים של סיגריות אלקטרוניות בישראל, כשהמחירים נעים בין 300 ל-2400 שקלים. יש את הסיגריה השחורה, האגו, זו סיגריה שנראית כמו סיגריה, היא קלת משקל ותפעול, אין לה כפתורים והדבר היחיד שמחליפים בה זה את הפילטר", הוא אומר. הפילטר הוא קפסולה שמכילה 2-3 מיליגרם של נוזל, שמורכב ממים מזוקקים, תוספת טבעית של טעם וריח (טבק, מנטה, וניל או תות) וגליקול – שזה למעשה סוכר. הסוכר מסמיך את האדים והופך אותם משקופים ללבנים.
קומא מנפנף במסמך רישמי שקיבל ממרכז היתרי הרעלים של המשרד לאיכות הסביבה עליו חתום מר יצחק שקולניק. "אין המוצר רעיל ואין הוא דורש אישור היתר רעלים, ומכיוון שאינו תרופה ואינו מכיל ניקוטין, אין המוצר דורש אישור של משרד הבריאות. לאחר בדיקת מסמכי ה-MSDS נקבע חד משמעית שהסיגריה הזאת והחומרים המצויים בה אינם מזיקים לסביבה", נכתב שם.
"אני פועל לוגית, אני יודע איך נוצר עשן", אומר לוי מ-ISMOKE, "עשן נוצר בתהליך בעירה, בכיליון של נייר טבק. כשאני מחמם נוזל, תוצר לוואי שלי הוא אדים. אדים מזוהים כמשהו לא מזיק. החומר שקיים בסיגריות האלקטרוניות, הפרופילן גליקון, זה חומר שמשתמשים בו באנילציה – אז כמה זה יכול להזיק? אולי אי אפשר לקרוא לזה תרופה, אבל אי אפשר להגיד שזה כמו סיגריה רגילה. זה עולם אחר".
מנהל התרופות האמריקאי עוד לא גיבש דיעה נחרצת בסוגיית הסיגריות האלקטרוניות. באוסטרליה לעומת זאת, השימוש בהן נאסר לחלוטין. בישראל, נכון להיום, אין איסור על שימוש, מכירה או הפצה, כל עוד הן אינן מכילות ניקוטין. גם האיסור על עישון במקומות ציבוריים, לא חל על התחליף האלקטרוני, לפחות בינתיים.
משרד הבריאות: "זה פוגע במסר החברתי שלנו ומחזיר את העישון לתודעה"
גבע-הספיל מנסה להסביר את עמדת משרד הבריאות הישראלי: "לישראל יש תכנית לאומית למניעת עישון. עליית מחירי הסיגריות, למשל, היא חלק מתכנית לאומית. באים המשווקים של האלקטרוניות ומוכרים למי שרוצה להפסיק לעשן שיטות, המצאות ושטיפות מוח. משרד הבריאות מציע פתרונות מוכחיים, וכרגע אין כל הוכחה שהסיגריות האלקטרוניות תורמות להפסקת עישון. וגם אין ביסוס מחקרי שקובע חד משמעית שזה פחות מסוכן לבריאות".
אוקי, אבל האם הסיגריות האלקטרוניות מזיקות פחות מסיגריה רגילה?
"אם יבוא אלי בן אדם ויגיד אני מעשן, האם לעבור לסיגריה אלקטרונית? אני אגיד לו 'לך למומחה לגמילה לעישון'. רק בשבוע שעבר פורסמו שני מחקרים קטנים בנושא, אחד קבע שסיגריה אלקטרונית לא מזיקה ללב, השני מצא שלסיגריה הזאת יש השפעה מזיקה על מערכת הנשימה באופן מיידי ופחות חמצן נספג בריאות. אבל מכיוון שמדובר במוצר חדש יחסית אין מספיק מחקרים. אנחנו לא יכולים להגיד שזה עדיף ומומלץ, אבל מבחינת החומרים והסיכון שבהם – סביר להניח שסיגריה אלקטרונית מזיקה פחות. אין ספק שבסיגריה רגילה יש יותר חומרים מסרטנים. האם זה בטוח לשימוש – כנראה שלא. האם זה יעזור לגמילה – לא ידוע".
"רק לפני כמה חודשים חברת טבק קנתה חברה שמייצרת סיגריות אלקטרוניות", אומר גבע-הספיל, "זה נושא חם בכל העולם ונידון על ידי המומחים הגדולים ביותר. אנחנו בעיקר מוטרדים מהיקף התופעה. אנחנו רואים אנשים מעשנים סיגריות אלקטרוניות בבתי קפה, באוטובוסים, במטוסים, ברכבות, במקומות העבודה, ואנחנו מקבלים תלונות מאנשים שנחשפים. בשבוע שעבר קיבלנו תלונות על כך שבני נוער מגיעים עם זה לבתי ספר ומעשנים בהפסקות ובשיעור. באיזהוא מקום, זה מחזיר את הלגיטימציה לעישון וזה באינטרס של חברות הסיגריות. אנחנו רוצים להוציא את הסיגריות ופתאום עושים צעד אחורה על ידי מוצר שעושה פחות נזק לכאורה. זה פוגע במסר החברתי של להפסיק לעשן. זה משמר את העישון בתודעה".