יושבים בבית ומצקצקים בכל פעם שאתם שומעים איך התחלק תקציב המדינה? עכשיו יש לכם הזדמנות לשנות. כך לפחות טוענים כמה פעילי המחאה החברתית שהרכיבו משאל עם אינטרנטי בו כל אחד יכול, מהמחשב הביתי, להחליט לאן הוא רוצה שהכסף שלו ילך ומאיפה הוא מעדיף לקצץ.
בארבעת החודשים האחרונים, ישי מישור, המסיים בימים אלו דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת אוקספורד ופעיל חברתי, עובד, יחד עם עשרות מתנדבים, על פרוייקט תחת הכותרת "המשאל". במשאל החברתי, שעלה ביום שלישי שעבר לרשת, יכול כל אזרח ישראלי, בפעם הראשונה בעצם, להחליט איפה הוא רוצה שהמדינה תשקיע את התקציבים שלה.
אפשר לבחור שם בין השקעה בכיתות קטנות, הארכת יום הלימודים, שירות צבאי או אזרחי לכל במשך שנתיים או ביצירת שבילי אופניים. ואחרי שבוחרים במה רוצים להשקיע, עוברים לשלב הוויתורים. האם תסכימו להעלות את מס החברות, המיסים על הכנסות גבוהות או דווקא לבטל את הפטור על המע"מ באילת?
מישור מספר שאחרי עליית המחאה החברתית הוא וחבר נוסף הרגישו שהגיע הזמן לעשות משהו מוחשי יותר. הממשלה טענה שלמוחים יש בקשות שאין להן כיסוי כלכלי, אז הם החליטו להוכיח שיש לזה כיסוי.
איך זה עובד?
כשנכנסים לאתר מקבלים שורה ארוכה של אופציות, רובן בעלות אופי כלכלי-חברתי מובהק, בתחומים שונים – החל מחינוך, דרך דיור ותחבורה ועד איכות הסביבה. כל סוגייה כלכלית, כמו הענקת ארוחה יומית חמה לתלמידים, סיוע בהתאמת דירות לנכים ועוד, מתוקצבים על פי הערכות של מומחים שהשתתפו בגיבוש המשאל.
בהמשך, עוברים לשלב הוויתורים. גם כאן נעשתה עבודת תקצוב ונבדק כמה כסף יכול "להשתחרר" לקופה הציבורית כתוצאה מביטול התנאים המיוחדים לאוכלוסייה החרדית (מיליארד שקלים) או העלאת המס על הסיגריות בשני שקלים לחפיסה (0.7 מיליארד שקלים) או דווקא גביית מע"מ על פירות וירקות, שתעלה את הכנסות המדינה בכמעט שני מיליארד שקלים.
"על הפרוייקט עבדו עשרות אנשים מכל התחומים", מספר מישור, "החל ממעצבים גרפים ומתכנתים, דרך כלכלנים בכירים ומכוני מחקר ועד עורכי התוכן שכתבו את ההסברים לכל סעיף בשפה שכל אחד יבין. הרעיון היה לאפשר לכל אזרח להיות מעורב בהליך הוגן, שקוף ודמוקרטי לעיצוב מחודש של סדר היום הכלכלי של מדינת ישראל. במשך חודשים דיברנו עם שורה ארוכה של מכוני מחקר חברתיים - כלכליים כמו מכון אדווה וארגון כמו "צלול" שמתעסק בנושאי איכות סביבה או עמותת מירשם המאגדת את המתמחים ברפואה הציבורית. בנוסף התעמקנו בדו"חות הכלכליים שפורסמו בחודשים האחרונים על ידי ועדת טרכטנברג ו-וועדת ספיבק/יונה שמונתה על ידי הפעילים החברתיים. בסוף גם דיברנו עם כל קבוצות המחאה – הקבוצה של דפני ליף, של סתיו שפיר, התאחדות הסטודנטים, פורום גוש הפריפריות ועוד".
לאחר שגובשה רשימת הדרישות, הגיע זמן התמחור, בו נעזרו חברי "המשאל" ביוצאי שירות המדינה, החל מצעירי האוצר לשעבר וכלה בכלכלנים בכירים שישבו בעבר בעמדות מפתח בשירות המדינה. יחד איתם הם הצליחו לתת תו מחיר לכל הוצאה.
מה המטרה הסופית?
"החלום שלנו הוא להגיע ל-100 אלף הצבעות או יותר, כך שבעוד ארבעים ימים, כשנסגור את המשאל, נוכל להראות לממשלה, רגע לפני שמביאים שם את התקציב השנתי להצבעה, מה העם רוצה".
כשניסיתי להרכיב את התקציב שלי, נאלצתי בסופו של דבר לוותר על המון דברים, יכול להיות שנציגי הממשלה צדקו כשאמרו שאין תקציב לכל הדרישות?
"בשנים האחרונות מדינת ישראל הורידה בצורה דרמטית את ההוצאה האזרחית של תקציב המדינה. לפי נתוני הלמ"ס, מדובר בעצם בירידה של שלושה אחוזי תוצר ברמת ההוצאה האזרחית – כלומר פגיעה בכיס של 15 אלף שקלים בשנה למשפחה בת ארבע נפשות. המטרה שלנו, היא להחזיר את הסכום הזה לאזרחים".
בשלב הנוכחי, אפשר להשתתף במשאל דרך האתר ודרך הפייסבוק. בהמשך מתכננים הפעילים להפיץ עותקים קשיחים שלו להדפסה גם באיזורים שם הנגישות שלהם לאינטרנט ולפייסבוק נמוכה יותר.
בשבוע מאז עלה האתר לאוויר הצביעו יותר מ-3,500 אנשים. מההצבעות הראשוניות עולה שהרפורמות בתחום הרווחה הן הנדרשות ביותר (כ-11,000 הצבעות) כשהרוב חושבים שצריך לעדכן את סכום הסיוע לבעלי לקויות. אחריהן, רפורמות בתחום הבריאות ובתחום החינוך.
נחמיה שטרסלר, הפרשן הכלכלי של "חדשות 2" ו"הארץ" מאמין שהנוסחאות הפשטניות המוצגות במשאל לא באמת יכולות לעבוד ורומז שאין באמת מאיפה לקצץ, "נראה לי מצוין שהאזרחים יקבעו את התקציב, אבל הייתי הופך את המשחק ליותר אמיתי. בואו קודם כל נקצץ הכל - נגיע לשלום, נבטל את התקציב לחרדים, נקצץ את התקציב המופנה להתנחלויות וגם את תקציב הביטחון לחצי - ואז יהיה כסף לכל הדברים הטובים"
לדבריו, התמחור שמופיע בסעיפים השונים באתר לא משקף את המצב הקיים, מאחר שתמחור מראש, בדרך כלל מתייחס למינימום ההוצאה, "גם הממשלה, עם כל אגף התקציבים והכלכלנים שלה תמחרה בשנה האחרונה שורה של הוצאות בחינוך ובתחבורה והיום יש חריגה של 14 מיליארד שקלים, שצריך לקצץ מתקציב השנה הבאה", הוא אומר ומוסיף ש"תמיד אומרים ניקח יותר, נעלה מיסים לעשירים, נחבר את הפריפריה ברכבת. אבל לא מתחשבים בהשפעות – חושבים שאם נעלה מיסים, החברות לא יעברו לחו"ל וההשקעות מחו"ל לא ירדו – אבל זה לא נכון, צריך לחשוב על כל המשתנים".