שר החינוך התגאה הבוקר בזינוק מרשים בהישגים הישראלים בתחום המתמטיקה לחטיבות הביניים והסביר כי הצבתה של ישראל במקום השביעי בעולם, לעומת המקום ה-24 היא פרי הרפורמות השונות שנעשו בשנים האחרונות בתחום החינוך. אבל מתברר שמורים למתמטיקה בארץ דווקא חשים אחרת.
דויד (שמו האמיתי שמור במערכת) מלמד מתמטיקה בתיכון בתל אביב כבר מעל שני עשורים ועובד בימים אלה כרכז בתחום לחטיבה ובתיכון. כשקרא הבוקר את תוצאות מבחן ה"טימס" שהתפרסם, לפיו, מדינת ישראל ממוקמת במקום השביעי בעולם למתמטיקה בחטיבות הביניים, פרץ בצחוק. "איך הגבתי? קראתי את הכתבות שהתפרסמו וצחקתי", אמר היום ל-mako. "אני מאוד מופתע מהתוצאות שהציגו במשרד החינוך ואני מציע שאף אחד לא יסתחרר מרוב 'הצלחה' וימהר לשמוח".
דויד מסביר כי אינו חש בשיפור מאז הרפורמות השונות שהוטמעו במערכת, נהפוך הוא. "טוענים שמאז הרפורמות רואים שינוי משמעותי - שטויות. השנה, קיבלנו לראשונה כיתות י' שעברו את התוכנית החדשה למתמטיקה ואני רק יכול לומר שהמצב לא טוב. במקום להשקיע בלתת יותר שעות לימוד, מנסים לשנות את תוכנית הלימודים בכל פעם מחדש, מה שלא מוכיח את עצמו כיעיל – התוכניות לא עוזרות ואנחנו נוחלים פעם אחר פעם כישלון ועוד כישלון".
אז איך בכל זאת ישראל הוצבה במקום כזה?
"לדעתי מדובר בטעות סטטיסטית. כשדוגמים כיתות – השאלה היא על אילו כיתות נופלים – יכול מאוד להיות ש'נפלו' על כיתות מוצלחות יותר באופן מקרי. בנוסף, תמיד קיימים גם זיופים. במאה אחוז, יש מקרים בהם ההנהלה נותנת הנחיות לומר לילדים חלשים יותר לא לבוא לבית ספר, או שמארגנים חדר נפרד שבו מושיבים את הילדים המתקשים יותר ועוזרים להם".
"התוכנית החדשה בחטה"ב לא מותאמת לתיכון"
אבל דויד אינו לבד בתחושתו. גם א', מורה בכיר נוסף למתמטיקה ממרכז הארץ, ניסה הבוקר להבין את פשר התוצאות. "יכול להיות שהציונים הם תוצאה של העובדה שבשנים האחרונות עובדים יותר עם התלמידים על סוג המבחנים עצמם, מלמדים אותם את סוג השאלות ונותנים להם לפתור שאלות לדוגמא", הוא מנסה לנתח, "אבל אני מלמד כרגע כיתות י' ואני רואה רק התדרדרות. אנחנו ממש לא רואים שינוי או מהפך כלשהו". מורה וותיקה שעומדת לצידו מוסיפה "אני מלמדת כיתות ט' כבר במשך שנתיים ואני עדיין לא רואה משהו זז".
אבל ד', מורה למתמטיקה בבית ספר בחולון, מסבירה כי היא דווקא לא הופתעה מהציוני המבחן לחטיבות הביניים. "בתוכנית החדשה משקיעים המון בפיתוח החשיבה והיצירתיות של התלמידים, שזה בעצם מה שהמבחן הזה ומבחנים בינלאומיים אחרים בודקים. רוצים להוכיח שהילד היהודי הוא חכם. זה דבר נהדר, אבל זה לא מספיק", היא אומרת. מורים בתיכונים מתלוננים על כך שתוכנית הלימודים החדשה בחטיבות הביניים אינה מותאמת לתוכנית הקיימת בתיכונם. "הדגש על החשיבה מגיע על חשבון חומרים במתמטיקה שנזקקים להם בהמשך עבור הבגרויות ואני חוששת מהלחץ שנוצר בתיכונים בעקבות זה", ד' מציינת, "פעם כשלימדתי חמש יחידות במתמטיקה היו לי כיתות של 40 ילדים. היום הם נשברים. הילדים קורסים ועם הזמן הכיתות מצטמצמות".
סער: למשרד החינוך אין שום השפעה על התוצאות
בתגובה לשאלתה על שמועות לפיהן בתי הספר ממליצים לתלמידים חלשים להעדר מבית הספר ביום המבחן ענה, "שמענו את הסיפורים, אבל זה סיפורים. ארגון המחקר הזה הוא הוותיק ביותר בעולם, אנחנו לא עושים מניפולציה. למשרד החינוך אין שום השפעה על התוצאות, מדובר במדגם מייצג והרבה מעבר למדגם מייצג. ילדי ישראל יודעים יותר טוב מתמטיקה, קריאה ומדעים, פשוט כי עבדנו איתם טוב יותר".
אולי לומדים טוב יותר למבחן הזה מהעבר?
"כל מדד שתבחני עלה בשנים האחרונות. תסתכלי על מבחני המיצ"ב ברצף השנתי. בשורה התחתונה, הוספנו עשרות אלפי שעות לימוד במקצועות הליבה – מתמטיקה, מדעים והבעה. יש הרבה הנחייה והדרכה של המורים. ובלי הצגה של היעדים ותרבות ארגונית של יעדים מדידים לא היינו מגיעים לתוצאות האלה".
ממשרד החינוך טרם התקבלה תגובה