תחילתו של הסיפור לפני כשמונה שנים, כשפ' הביעה, כאמור, רצון לעבור ניתוח פשוט להרמת עפעפיים. הרופא עמו נועדה המליץ לה לחכות עד לאחר האירוע ובפגישה הבאה שלהם הוחלט להחליף שתל שהושתל בסנטרה של פ' ולבצע ניתוח למתיחת הצוואר ורקמות הפנים. לאחר מספר פגישות ביניהם בוצע הניתוח.
אלא שלטענת פ', מיד לאחר הניתוח היא התלוננה בפניו על "חור" שנוצר לה בסנטר ועל צלקות שנותרו בפניה. הרופא המליץ לה, לדבריה, להשתמש במשחות, אך זה לא עזר. אז התברר לה גם, שכחלק מהניתוח ביצע הרופא טיפול פילינג בפניה, מבלי ליידע אותה או להזהיר אותה מפני הסכנות הצפויות לה כתוצאה מהטיפול.
פ' הגישה נגד המנתח תביעה לבית משפט השלום בהרצליה בסכום של כ-6 מיליון שקל על הנזקים שגרם לה. היא צירפה לכתב התביעה חוות דעת של כירורג מומחה שקבע, כי הרופא אכן התרשל בעבודתו כאשר ביצע בה את הטיפול ללא הסכמתה וקבע לה נכות בשיעור של 20 אחוז. חוות דעת של רופא פסיכיאטר קבעה ל-פ' נכות של 30 אחוז בשל דיכאון וחרדות קשות שהאישה סובלת מהם.
"אם הוא היה מציין כי קיים סיכון בטיפול, היא היתה נמנעת ממנו"
במהלך המשפט טענה פ', כי הרופא לא הסביר לה על מה היא חותמת ולא הזהיר אותה מפני הסכנות הטמונות מסדרת הניתוחים שביצע בה וכי כתוצאה מהניתוח נהרסו חייה. "מאז הניתוח מצבי הנפשי הידרדר, אני סובלת מדיכאון, ממצב רוח ירוד ומתחושה שהחיים שלי התרסקו", טענה פ'.
הרופא הכחיש את טענות התובעת. לדבריו, הוא ניתח את פ' בהסכמתה, נתן לה הסבר מפורט אודות הטיפול שהוא אמור לתת לה ועל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בכך. לדבריו, היא חתמה על טופס הסכמה קודם הניתוח.
השופטת סיגל רסלר-זכאי קיבלה את תביעתה של פ' וקבעה, כי הרופא ישלם לה פיצוי של כ-800 אלף שקל ועוד כ-200 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. עוד היא קבעה, כי נכותה של פ' תעמוד על 23.5 אחוז.
"קבעתי כי הנתבע לא הסביר לתובעת את הסיכונים הכרוכים בביצוע הטיפול, סיכונים הכרוכים במוצאה ובגוון עורה. מסקנתי היא איפה, כי הנתבע הפר את סעיף 13 א' לחוק זכויות החולה", ציינה השופטת בפסק דינה, "שוכנעתי, כי לו היה הנתבע מציין באוזניה של התובעת כי קיים סיכון בטיפול הפילינג הנובע מגוון עורה או מוצאה, סיכון אשר עשוי היה להביא להרעה במצב עורה, היתה התובעת נמנעת מביצוע פילינג. בנסיבות אלה אני קובעת, כי הוכח שהנתבע הפר את חובת הגילוי".
