השבוע, בתגובה למבצעים האחרונים, עשרה מהסופרים המובילים בישראל, ביניהם דוד גרוסמן, עמוס עוז, צוריה שלו, חיים באר, יורם קניוק וקסטל בלום, דרשו מהוצאות הספרים להוציא לאלתר את ספריהם ממבצעי השיווק של הרשתות. "יש פה שני לוויתנים גדולים, צומת ספרים וסטימצקי שעושים מה שהם רוצים", מספר קניוק, "הם שולטים בענף ושוחטים אותנו אותנו, אז מה נעשה? אין לנו שאלטר לסגור, אנחנו לא יכולים לכבות את האור בחנויות של סטימצקי. אז עושים מה שאפשר".
קניוק, לא באמת מאמין ביכולת של המאבק להצליח: "זה תלוי בכל הסופרים, אבל לדעתי אנחנו מדברים על תקופה קצרה וזה לא יחזיק מעמד. זה מלחמה אבודה ואז שוב סופר ירוויח שקל וחצי שניים על כל ספר. סופרים צעירים ירוויחו שקל אחד, ההוצאה תרוויח חמישה שקלים וצומת ספרים וסטימצקי את כל השאר. מה שקורה זה שההוצאה צריכה להשאיר בחנויות לפחות 75% מסכום הספר, נשאר להם 25% ומזה הם צריכים לקנות נייר, להדפיס, לעשות יחסי ציבור, לערוך ולכרוך – מה נשאר לסופרים? כלום! יש פה דבר מתועב ואיום".
קניוק: "הכנסת מתנגדת לחוק הסופרים"
במסגרת המאבק, מנסים הסופרים בשיתוף שרת התרבות לחוקק חוק שיקבע שספר יימכר במחירו הנקוב ב-18 החודשים הראשונים מאז יציאתו. בפרק הזמן הזה 8 אחוזים מההכנסות על 6000 הספרים הראשונים שיימכרו יועברו לסופרים, ו-10 אחוזים עבור כל עותק נוסף.
הסופרים יודעים שהמאבק שכולל מכירת ספריהם במחיר מלא ולא במסגרת מבצעים יפגע ישירות ובאופן מיידי במכירות שלהם. "זה ברור שהמבצעים יימשכו, ואנחנו שלא נהיה במבצעים נמכור הרבה פחות, ההוצאות שלנו ירוויחו פחות ויוכלו להוציא פחות ספרים", אומר קניוק, "אני לא יודע כמה זמן זה יחזיק מעמד, אבל זה היה חשוב כדי שאנשים יבינו שהספרות הישראלית מפרפרת פרפורים אחרונים. אני בן 82 וכבר בדרכי האחרונה, אבל עוד שנה-שנתיים לא תהיינה פה עוד הוצאות ספרים ולא תהיה פה ספרות בכלל. לא מתורגמת ולא ישראלית".
"הכל מתחיל בזה שחושבים פה שלהיות סופר זו לא עבודה, מוסיפה קסטל בלום, "אבל איכות הכתיבה היא לא אותה איכות כשהבן אדם עובד שמונה שעות בבוקר או מתפרנס כמורה בבית הספר וחוזר הבייתה ואז הוא צריך לקום ולכתוב. המוח לא מרוכז".