מעמדה החוקי של ירושלים הוא מורכב, ונתון במחלוקת בין משפטנים ברחבי העולם
ב-13 בדצמבר 1949 הכריזה מדינת ישראל על מערב ירושלים, שטח שהיה בשליטתה, כעל בירתה
עד 1967 החזיקה ארצות הברית בעמדתה שירושלים, לפחות באופן חלקי וסביב המקומות הקדושים, צריכה להיות בינלאומית
לאחר מלחמת ששת הימים, ישראל החילה את החוק הישראלי על מזרח העיר באמצעות צו ממשלה. כ-70 אלף דונם משטח הגדה סופחו לגבולותיה המוניציפאליים של ירושלים
ב-30 ביולי 1980 נחקק חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. החוק קובע כי ירושלים המאוחדת היא בירת ישראל ומקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון
בתגובה, מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה את החלטה מספר 478, שהגדירה את החוק כהפרה של החוק הבינלאומי. ההצעה עברה בתמיכתן של 14 מדינות חברות, ללא אף מתנגדות, אך בהימנעות של ארצות הברית
בשנת 1995, אישר הקונגרס האמריקאי חוק לפיו "ירושלים צריכה להישאר עיר בלתי מחולקת השומרת על זכויות כל הדתות וכל העדות... שגרירות ארה"ב צריכה להתמקם בירושלים לא יאוחר ממאי 1999".
עוד נכתב בנוסח החוק: "על ירושלים להישאר עיר מאוחדת, שבה יישמרו זכויותיהן של כל הקבוצות האתניות והדתיות", ושעל מחלקת המדינה לייחד לצורך בניית השגרירות בירושלים לפחות 25 מיליון דולר
בעקבות החוק, ירושלים החלה להיות מוזכרת כבירת ישראל במסמכים רשמיים, אולם השגרירות לא הועברה לירושלים ונותרה בתל אביב
על פי החוק, נשיא ארצות הברית רשאי לדחות את ביצוע העברת השגרירות מדי 6 חודשים "משיקולי ביטחון לאומי", וכך נעשה עד היום. נשיאי ארצות הברית הקודמים הביעו נכונות להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, אולם המשיכו לחתום על הצו
ביל קלינטון הכריז על תמיכתו בהעברת השגרירות בזמן קמפיין הבחירות – אך התנער מדבריו לאחר שנבחר. למרות זאת, בראיון בשנת 2000 הוא הצהיר על תמיכתו בהעברת השגרירות לירושלים והבטיח לקבל החלטה סופית בעניין עד סוף השנה
בשנת 2001, עם תחילת כהונתו של ג'ורג' וו. בוש כנשיא, הצהיר מזכיר המדינה האמריקאי כי ארצות הברית בוחנת את כל ההיבטים של העניין ותחליט מתי יהיה זה מתאים להתחיל בתהליך, כשהוא מנמק את העיכוב בחוסר היציבות במזרח התיכון על רקע אינתיפאדה אל-אקצא
בשנת 2008, ברק אובמה, כמתמודד לנשיאות, הצליח לעורר סערה כשהסיר ממצעו את הסעיף המתייחס לירושלים כ"בירת ישראל" ו"עיר מאוחדת" – אך הורה להחזירו כעבור מספר ימים
העברת השגרירות מתל אביב לירושלים הייתה בין ההתחייבויות שהציג הנשיא טראמפ בהקשר הישראלי בזמן מערכת הבחירות. טראמפ חתם גם הוא על הצו המעכב לפני כחצי שנה - אולם כעת נמנע מלעשות זאת שוב
ומהי עמדת הפלסטינים בנושא? בהצהרת העצמאות של אש"ף מ-1988 ירושלים מוגדרת כבירת פלסטין. לאחר שנודע כי על הכרזת טראמפ המתוכננת, חמאס הכריז על יום זעם ובכיר פת"ח התריע מעימותים אלימים
