מסקר שקיימה חברת "ביטוח ישיר" עולה ש-78 אחוזים מהישראלים חוששים מפני רעידת אדמה, אך רק 16% מתוך בעלי הדירה מבטחים אותה מתוך החשש מרעידות אדמה לעומת 45% שעושים זאת בשל החשש מגניבה ופריצה ו-17.3% שמבטחים בשל החשש משריפה. היתר מבטחים מחשש לנזקי צנרת ומסיבות אחרות.
"רוב האנשים שאננים", מסביר פרופ' יהודה כהנא, מומחה לביטוח וניהול סיכונים מאוניברסיטת תל-אביב, "בעיקר בגלל שרוב האנרגיה הססמית של כדור הארץ (הגורמת לרעידות אדמה) משחררת בשנים האחרונות בחגורה שמקפה את האוקיינוס השקט, אבל האזור בו יושבת מדינת ישראל הוא אזור בעל היסטוריה כתובה של רעידות אדמה. במהלך 2000 השנים האחרונות – התרחשו כ-60 רעידות אדמה משמעותיות בשטח ישראל, שעל פי התיאורים היו יכולות להביא לנזקים דרמטיים. הרעידה המשמעותית האחרונה שקרתה פה בארץ הייתה ב-1927".
אבל פגיעתה של רעידת אדמה כיום עשויה להיות בעלת השפעת מכרעת יותר מאשר הייתה בעבר, מסביר פרופ' כהנא. "כיום יש אזורים שמיושבים היום הרבה יותר מאשר בעבר, כמו אזור החוף בתל-אביב, שאין לנו כמעט ניסיון איתם ברעידת אדמה. אזורים כאלה, בהם מי התהום גבוהים מאוד וחודרים לקרקע, ובנוסף הבנייה שלהן היא על עמודים, עלולים להיות מאוד לא יציבים בזמן רעידת האדמה", הוא מוסיף.
כמה זה עולה לנו?
הכרחי או לא? על כך כל אחד מאתנו יחליט בעצמו על-פי גישתו האישית לסיכונים ויכולותיו הכלכליות. "צריך לזכור שאנשים יכולים לספוג נזקים קטנים אך אם דירה נפגעת מרעידת אדמה חזקה עלול להיגרם נזק עצום שקשה להשתקם ממנו", אומר פרופ' כהנא, שקרא בעבר להנהיג בישראל ביטוח חובה לרעידות אדמה. אבל גם אחרי שהחלטתנו לבטח את עצמנו, המחירים עשויים להשתנות.
"במצב כזה, ברגע האמת, גם אם את מבוטחת, עלולה להיווצר בעיה בשחזור הבניין בגלל השונות בין הביטוחים וקיומן של דירות ללא ביטוח", אומר חגי לוינסון, מנכ"ל קבוצת הביטוח "אורלן", "חוסר הסכמה מסוג זה יכול להוביל לעיכוב של שנים בשיקום הבניין ולכן במצב כזה כדאי להוסיף ביטוח ערך קרקע וכך, במקרה של אסון לקבל מחברת הביטוח את סכום שווי הדירה המלא בשוק".
אבל פרופ' כהנא מציע דווקא רעיון אחר "אם מחליטים לבטח את הדירה מפני רעידות אדמה כדאי לבטח את כל המבנה בצורה משותפת על ידי ועד הבית. בנוסף לכך, כל דייר יכול לבטח את התכולה כרצונו", הוא ממליץ.
ביטוח מבנה מפני רעידות אדמה
מנתוני חברת הביטוח אורלן, על דירה שעלות בנייתה מחדש (ולא ערכה בשוק) הוא כמיליון שקלים יעלה ישתנה מחברה לחברה:
פניקס: פרמיה המכסה את שווי המבנה לבנייה מחדש - תעלה 1,000 שקלים.
ביטוח ערך קרקע (שיחזיר לכם את סכום שווי הדירה בשוק) – 250 שקלים נוספים.
סה"כ: 1,250 שקלים בשנה (בנוסף לביטוח המבנה הקיים).
מגדל: פרמיה לביטוח מבנה (שווי בנייה מחדש) בגין רעידת אדמה יעמוד על 870 שקלים. והוספת כיסוי ערך קרקע 250 שקלים נוספים.
סה"כ: 1120 שקלים.
אליהו: פרמיה לרעידת אדמה 960 שקלים, פרימיית ערך קרקע – 320 שקלים.
סה"כ: 1,280 שקלים.
מנורה: פרמיה לרעידת אדמה 1,050 שקלים, פרמיה לערך קרקע 525 שקלים נוספים.
סה"כ: 1,575 שקלים.
כלל ביטוח: פרמיה לרעידת אדמה 1,093 שקלים – לא ניתן לרכוש ערך קרקע.
**ערך קרקע רצוי לרכוש רק בבית משותף
בנוסף, ניתן לבצע גם ביטוח רעידת אדמה לתכולה ממוצעת של 300,000 שקלים, בתוספת של 220 שקלים לשנה.
אבל האם חברות הביטוח יוכלו להתמודד כלכלית עם רעידת אדמה?
אז האם חברות הביטוח יעמדו ברעידת אדמה בעוצמה שכזאת? לטענת החברות הגדולות לפחות, התשובה היא כן. "חברות הביטוח מבטחות את כל סיכון רעידת אדמה אצל מבטחי משנה ברמה גבוהה שכבר עמדו בתשלום תביעות ענק באסונות שאירעו ברחבי העולם. חברות הביטוח בישראל מעריכות שהן יוכלו לעמוד בנזק הצפוי גם באירועי רעידת אדמה משמעותיים מבלי להזדקק לתמיכת המדינה", אומרים באחת מהן.