מאבק בסרטן השד (צילום: hidesy, Istock)
בדיקת הממוגרפיה אינה מועילה לנשים בשנות ה-40 לחייהם. כיוון המחקר החדש של חוקרי הסרטן בארה"ב|צילום: hidesy, Istock
לאחר עשורים בהם הטיפו הרופאים לבדיקות סקר לאיבחון מוקדם של סרטן, מסתמן שינוי כיוון דרמטי בחקר המחלה. לאחרונה, חוקרים בארצות-הברית ממליצים על הפחתת תדירות הבדיקות לאיבחון מוקדם של סרטן הערמונית, סרטן השד וסרטן צוואר הרחם, ומדגישים כי איבחון מוקדם שכזה כרוך פעמים רבות גם בנזק, ולא רק בתועלת. האבחון מוביל לטיפול אינטנסיבי ומזיק, שבמקרים רבים אינו דרוש.

לפני שנתיים, פירסם "כוח המשימה לשירותי מניעה של ארצות הברית" (U.S. Preventive Services Task Force), הפועל מטעם משרד הבריאות האמריקני ומפרסם את הנחיות לביצוע בדיקות הסקר, כי לפי המחקרים, גילוי מוקדם של סרטן השד, אינו בהכרח מועיל.

חוקרי הארגון קבעו כי בדיקת הממוגרפיה, לגילוי מוקדם של סרטן השד, אינה מועילה לנשים בשנות ה-40 לחייהם, וכי על נשים בגילאי 50-74 לשקול לבצע את הבדיקה פעם בשנתיים, במקום פעם בשנה, כפי שהומלץ עד כה.   

השנה, הוסיפו חוקרי הארגון כי השימוש הנרחב בבדיקות ה-P.S.A לגילוי סרטן הערמונית, גם הוא אינו מציל חיים, ואף גורם לעיתים לנזק עצום. בנוסף, החוקרים ציינו כי על מרבית הנשים לבצע בדיקת פאפ לסרטן צוואר הרחם פעם ב-3 שנים, במקום פעם בשנה.

מה הוביל לשינוי הגישה הדרמטי?

בשנים האחרונות החוקרים החלו לבחון, יותר מבעבר, גם את הסיכונים כתוצאה מגילויה המוקדם של המחלה ונחשפו למידע חדש בנושא.

שני ניסויי מעבדה שבוצעו לאחרונה, העוסקים באיבחון מוקדם של סרטן הערמונית, מעוררים ספקות לגבי יכולתן  של בדיקות אלה להציל חיי אדם. לפי המחקר, הבדיקות לעיתים מובילות לטיפולים המזיקים משמעותית לגברים, שייתכן שאם לא היו מאובחנים, הגידול לא היה פוגע בבריאותם.

גם ניתוח נתונים חדשים בנושא בדיקת הממוגרפיה מגלה כי בעוד שהבדיקה מגלה גידולים סרטניים בקרב 138 אלף נשים מדי שנה, בין 120 אלף ל134 אלף מתוך אותן נשים סובלות מסרטן קטלני, שאינו ניתן לטיפול, או מסרטן המתפתח בקצב כה איטי עד שאין צורך לטפל בו.  

מומחים בתחום, קובעים כי הם אינם יכולים להתעלם מהראיות הנערמות במשך העשור האחרון, המעידות שוב ושוב כי למרות שגילוי מוקדם של סרטן באמצעות בדיקות הסקר עשוי לסייע במקרים מסויימים, מקרים אלה מועטים בלבד עבור מרבית סוגי הסרטן. במקביל, המחקרים מעידים באופן מובהק יותר על הנזק הנגרם כתוצאה מאיבחון מוקדם של המחלה.

"איבחון מוקדם מהווה תמיד חרב פיפיות", אומר ד"ר אוטיס ברולי, מהחברה האמרקנית לסרטן, לכתבת הניו-יורק טיימס, ג'ינה קולטה, "עלינו להיות זהירים יותר בתמיכתנו בבדיקות אלה לאיבחון המחלה".

מחקר אליו התייחסו בגליון האחרון של מגזין "the new England journal of medicine", קובע כי כדי למנוע מקרה אחד של מוות כתוצאה מסרטן הערמונית יש להוציא 5.2 מליון דולרים, ואף יותר מכך. בנוסף, טוענים החוקרים, כי רבים מהגידולים הסרטניים הם "עצלים", דהיינו - גדלים באיטיות רבה או מפסיקים לגדול לחלוטין. גידולים מסויימים אף עוברים תהליך של רגרסיה ואינם זקוקים לטיפול, ולכן אינם מזיקים.

אך רעיונות חדשנים אלה קשים לעיכול עבור רבים. לעיתים קרובות, מומחים, הפוגשים בעבודתם בחולי סרטן הסובלים מהמחלה וגוססים כתוצאה מכך, מתנגדים לאפשרות של הפחתת תדירותן של בדיקות הסקר. רופאים אחרים, גם אם מסכימים עם כיוון המחקר החדש, אף חוששים מתביעות במקרה בו לא יערכו את הבדיקות והחולה יפתח סרטן קטלני.

האם הנושא הוא בנתיים בגדר טענה אקדמאית בלבד?

התשובה היא: כנראה שכן. מרבית הרופאים המטפלים בחולים עדיין ממליצים על עריכתן של בדיקות תכופות לאבחון מוקדם של הסרטן. אך החוקרים מעידים כי הממצאים החדשים דווקא מעורר שינוי משמעותי.

אם בעבר, חששו להציע מחקר העוסק בתוצאות השליליות של אבחון מוקדם, כיום החוקרים מתייחסים לנושא ברצינות רבה יותר ומבינים שלא ניתן להסיק את יעילות הבדיקות כמובנת מאליה.

ד"ר ברולי מסביר את הקושי בשינוי תפיסתי במה שחונכנו אליו במשך עשורים, לפיו אבחון מוקדם מצליח חיים. עם זאת, הוא מביע אופטימיות ומספר שהוא מתחיל להרגיש את השינוי במידת הפתיחות. "אני חושב שאנשים מתחילים להבין שיש להחמיר קצת יותר עם נושא בדיקות הסקר", אומר ברולי לקולטה, "אני כן חש שחלה התקדמות כלשהי בנושא".