במהלך השיעור, שנערך במסגרת שבוע הסברה בנושא פגיעות מיניות, פנתה התלמידה באמצעות פתק למורה וביקשה לשוחח עמה. שיחה שנערכה אחרי השיעור העלתה שידיד משפחה שנשאר ללון בביתה, תקף אותה מינית ואיים עליה שלא תספר על כך. לאחר שיחה עם המורה ועם יועצת בית הספר, סיפרה הילדה לאמה על שהתרחש והאם פנתה להגיש תלונה במשטרה.
בשבוע שעבר, כשלוש שנים לאחר המקרה ולאחר שהעידה הילדה, הורשע התוקף בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בגין מעשים מגונים בקטינה. פסק הדין מפרט כי הנאשם נכנס לחדרה לאחר ששתה אלכוהול וביצע בה מעשים מגונים. לאחר מכן ביקש ממנה לשמור את המקרה בסוד.
"לדברי המתלוננת, תחילה היא פחדה שיאשימו אותה שיגידו לה משהו או שהוא יגיד משהו", נכתב בפסק הדין, "היא פחדה שהיא לא הייתה בסדר. בהרצאה בבית הספר הבהירו להם ההיפך, שזה אינו קשור אליה ואינו באשמתה, אלא באשמת מי שנוגע או מטריד. המתלוננת הבינה שזו אינה אשמתה, ולכן סיפרה על כך".
"כל איום קטן מספיק כדי להשתיק ילד"
ד"ר קדמן מסביר כי הסיבה לכך שילדים בגילאים צעירים נוטים לעיתים לא לספר על מקרים מסוג זה הם החשש שמלווה אותם. "הם מתביישים, הם מפחדים, הם גם חושבים שהם היחידים בעולם שזה קורה להם וגם מאויימים מהתוקפים שמבקשים לא לספר", הוא אומר, "צריך להבין שאיומים קטנים, שלנו נראים לא רציונליים, מספיקים כדי להשתיק את ילד".
עם זאת, ד"ר קדמן מדגיש כי למרות חשיבות אותן יוזמות הנערכות בבתי ספר מסוימים בנושא פגיעות מניעות לא נערכות בכל מקום. "לא מדובר בשיעורים שהם חובה, אלא בבחירה של סגל בית הספר. בתי ספר דתיים, שלא לומר חרדים בכלל לא נוגעים בנושא. בנוסף, יש גם בתי ספר אחרים שמעדיפים במקום זה להתמקד בלמידה. צריך להבין ששיעור שכזה חשוב יותר מעוד שתי נקודות במיצ"ב", הוא מדגיש.