"הזבל האכזרי הזה הוא לא 'בערך' או 'כמעט' אנטישמי, אלא הינו הדבר האמיתי: חי, לא מצטדק, דוחה ולא נכון". כך הגיב השבוע וולטר ראסל מיד, אחד המומחים המוערכים למדיניות חוץ אמריקאית, על דברי הפתיחה של מנחת תוכנית הדגל של ה-BBC, בתוכניתה בשבוע שעבר והסביר מדוע הטענות כי הרשת מציגה עמדה אנטי ישראלית מוצדקות.
"מזה זמן רב שנשיאי ארצות הברית זוכים לביקורת על היותם משועבדים ללובי היהודי. יהודי אמריקה משפיעים על מדיניות החוץ של ארה"ב, וזה מסביר את התמיכה הבלתי מתפשרת של וושינגטון בישראל. אבל מה יקרה אם היהודים האמריקאים יפסיקו להיות כה מאוהבים בישראל?", אמרה מנחת תוכנית הראיונות HARDtalk ששודרה בשבוע שעבר. הדברים, שהיוו הקדמה לראיון שקיימה עם נורמן פינקלשטיין, אחד ממבקריה הגדולים ביותר של המדיניות הישראלית ויהודי בעצמו, הצליחו להכעיס גולשים רבים, ביניהם גם המדינאי האמריקאי ראסל.
ראסל בחר לצאת להגנתו של העם היהודי והגיב לדברים בחריפות בפוסט ארוך ומנומק בבלוג הקבוע שלו. בבלוג, שמתפרסם במגזין האינטרנטי "The American Interest", הוא טוען נחרצות כי דברי הפתיחה של המנחה אינם שונים מטענותיו של "ניאו נאצי ממורמר" או של סתם "אדם מסכן המתלהם בעמוד הפייסבוק שלו".
"נותנים קול לאחד הדימויים האנטישמיים הטיפשיים והמכוערים ביותר"
ראסל לא מבקר את עצם הזמנתו של פינקלשטין לראיון, אלא מביע תרעומת על דברי המנחה. "המגישה של ה-BBC, שאני מקווה שרק הקריאה את התסריט שטיפש הקיא על הטלפרומפטר, נותנת קול לאחד הדימויים האנטישמיים הקלאסיים הטיפשיים והמכוערים ביותר. לדבר על 'יהודים' באופן כללי, כאילו הם יוצרים ביחד ישות על מונוליטית בעלת השקפה ואג'נדה סדורה, זאת בדיוק סוג החשיבה שמזינה אנטישמיות בכל תקופה. לדבר על 'הלובי היהודי' הכל יכול השולט במדיניות החוץ האמריקאית, פירושו לאמץ את הפנטזיות הפרנואידיות של הפרוטוקולים הידועים לשמצה של זקני ציון".
האם ראסל מגזים בדבריו? בהמשך הריאיון המנחה דווקא חוקרת את טענותיו של פינקלשטיין ומנסה להפריכן. אבל את ראסל הריאיון דווקא לא מצליח לשכנע.
"אין ספק ששערותיהם של מגישת ה-BBC ושל הכותבים עבורה יסתמרו לנוכח הטענה שהשתמשו בביקורת הבוטה ביותר בה משתמשים בורים אנטישמיים. אחרי הכל, המגישה חוקרת בתקיפות את ביקורתו של נורמן פינקלשטיין כלפי ישראל בראיון. אין כל ספק שבאפיזודה נעשה מאמץ מודע כדי להיות הוגנים, והיא אכן הרבה יותר הוגנת, הרבה יותר טובה מאשר הליד המכוער להחריד ולא מדויק שלה", כותב מיד, וממשיך: "אולם נוכחותו של המיתוס הישן בתוכנית טלוויזיה מכובדת מזכירה לנו כמה קשה לשרש דעות קדומות הקיימות במשך דורות. דברי הפתיחה של מגישת התוכנית אינם מפתיעים כל-כך בגלל שהיא מנסה להיות אנטישמית, אלא דווקא בגלל שהיא כל-כך מנסה לא להיות כזה – ועדיין אינה מצליחה להימנע מטעות מהסוג האכזרי ביותר".
ראסל אף נוקט בהשוואה מרחיקת לכת יותר ומסביר כי גם "היטלר וחסידיו האמינו כי 'היהודים' היו אחראים על בעיותיה הפנימיות והחיצוניות של גרמניה. הם באמת האמינו ש'היהודים' שולטים על המדיניות האמריקאית, וכי הן בארה"ב והן בברית המועצות 'היהודים' פועלים באופן שיטתי כדי להחליש ולבזות עמים שהינם טיפשים מספיק כדי לארח אותם".
"האנטישמיות היא גם הסיבה וגם התוצאה של כשל בסיסי להבין את דרכן של חברות פלורליסטיות ליברליות", הוא מסכם, "כתוצאה מכך, מדינות ומוסדות פוליטיים מעוותים משנאה, נוטים לעשות החלטות מטומטמות אחת אחר השנייה".
מרשת ה-BBC נמסר בתגובה לדבריו של ראסל:
"אנו רואים בנוסח ההקדמה לראיון נוסח ראוי. המנחה בסך הכל הסבירה ושיקפה את דעותיו הפומביות של המרואיין. היא מבהירה שאלה הם דעותיו השנויות במחלוקת של אקדמאי יהודי אמריקאי, נורמן פינקלשטיין, ואז מאתגרת אותו באופן איתן בראיון. הבלוג אינו מציג את הקשרם המלא של הדברים, כשהוא מבודד שני משפטים משאר 24 דקות הראיון. כשהדברים מוצגים בהקשרם, ניתן לראות בברור שההתייחסות היא לדעותיו של מר פינקלשטיין, שאותגרו במהלך הראיון".