עלייה בהיקף מקרי שוד עתיקות וגניבת אוצרות זהב ששווים מוערך בעשרות מיליוני שקלים. על פי נתוני רשות העתיקות, בעשר השנים האחרונות נרשמו כ- 2,500 מעשי שוד באתרי עתיקות כשהשודדים וסוחרי זהב שלשלו לכיסיהם מאות מיליוני שקלים. אם בשנה ממוצעת מתרחשים 250 מיקרי שוד, השנה צפוי המספר לחצות את ה-300. כלומר, כמעט שוד עתיקות ליום. את העלייה השנה של עשרות אחוזים במקרי שוד העתיקות מייחסים ברשות העתיקות, בין השאר, למצב הכלכלי.
בישראל רשומים כ-30,000 אתרי עתיקות. מרביתם לא מאובטחים בשומרים ולא מגודרים, מאחר שאין תקציב מספיק לכך ואין אפשרות להציב שומר בכל אתר. רק כמה מאות מהאתרים מגודרים, פועלים תחת רשות הגנים הלאומיים וזוכים לשמירה ואבטחה צמודה.
"לא ניתן להציב בכל אתר שמירה. האתרים הגדולים והידועים מטופלים על ידי רשות הגנים הלאומיים", טוען שי בר טורא סגן מנהל היחידה למניעת שוד עתיקות, "מצד שני, אם נסמן את האתרים , מדובר בהשקעה גדולה מאוד וזה גם ימשוך למקום את כנופיות השודדים. פרט לכך, יש סוגיה אחרת הנוגעת לביטחונם של המבקרים. כל מי שייכנס לבקר בהם וייפצע, יכול לתבוע אותנו".
אינדיאנה ג'ונס, או סכנה אמיתית לפיסות ההיסטוריה?
מרבית הכנופיות פועלות בהשראה של סרטי אינדיאנה ג'ונס. חלקם פלסטינית מדרום הר חברון שמומחים באיתור אוצרות זהב וממצאים ארכיאולוגיים יקרי ערך, אחרים בדואים מהנגב והגליל בשיתוף פעולה של יהודים שאחראים על איתור האתרים ה"שווים", בהם יש סיכוי למצוא מטבעות זהב וכסף מבית ראשון ושני.
"חברי הכנופיות הללו מומחים בשדאות, מגיעים עם ציוד מתוחכם ובעיקר הולכים הרבה ברגל. יש כאלה שפועלים ביום והטובים ביותר בתחום עובדים בלילה כדי שלא יתפסו אותם", ציין בר טורא, "שודדי העתיקות יודעים מה הם מחפשים, מדובר בעיקר באתרי עתיקות מתקופת בית שני, המרד הגדול, שהמטבעות שלהם היו עשויים מנחושת וכסף והממצאים שווים הון תועפות".
"יש אתרים שהם מכמה תקופות היסטוריות ועדיין לא חפרנו בהם כדי לדעת מה קרה בדיוק ואיך המקומות הללו פעלו, והשודדים פשוט באים ומחריבים לנו את ההיסטוריה", מסביר בר טורא, "הם חופרים בכמה מקומות, ולאחר מכן מכסים בשיטות מתוחכמות, כדי שלא נדע שהם היו במקום, אבל בפועל הם למעשה הרסו לנו את הסיכוי לדעת היסטורית מה קרה באותם מקומות ואיך התושבים התנהלו בהם בחיי היום יום. המידע הזה חסר לנו, וחבל".
כסף קל ועונש מגוחך
"תופעת שוד העתיקות רק הולכת ומתגברת", הוסיף בר טורא, "זה כסף טוב וקל ומי שמומחה בזה יכול לעשות הרבה מאוד כסף. אנחנו עושים כל שביכולתנו למגר את התופעה, אבל זה בלתי אפשרי. אתה תופס כנופיה אחת, פתאום יש עוד כמה עשרות שחוזרות לפעול בשטח".
"אם הייתה ענישה חמורה יותר ששודד עתיקות היה נשלח לכמה שנים בכלא התופעה הייתה יורדת בצורה ניכרת. אבל השודד מקבל כמה חודשים, מאסר על תנאי או עבודות שירות, אז המסר שעובר לציבור הוא שכדאי לגנוב ולשדוד עתיקות יקרות", קובל בכיר ברשות העתיקות.
כך, למשל, שני שודדי עתיקות פלסטינית שגרמו נזק בלתי הפיך לאתר סמוך לעיר מודיעין נידונו לאחרונה לשישה ושבעה חודשי מאסר בלבד ולקנס של 3,000 שקל. השניים הגיעו לפני כחמישה חודשים לאתר העתיקות סמוך למודיעין כשהם מצוידים במעדר, מקוש ומכשירים מיוחדים לגילוי מתכות. הם חפרו באתר מתקופת מרד בר כוכבא במטרה לגנוב עתיקות ששווין נאמד במאות אלפי שקלים.
הם פגעו בשכבות ארכיאולוגיות, שברו כלים שנמצאו במקום מתקופת המרד. השניים נתפסו בעת מעשה ורגע לפני שהספיקו לגנוב מהמקום מטבעות מכסף וכלי זהב. בחקירתם התברר שבעבר הם היו מעורבים במקרים דומים ושוחררו. שופטת בית משפט השלום ברמלה, נירה דסקין אימצה את הסדר הטיעון וגזר עליהם כאמור שישה ושבעה חודשי מאסר. "הפגיעה מן העבירות הינה לאוצרות תרבות אנושיים ועתיקים והיא בעלת משמעות כלכלית. מדובר באתר עתיקות בן כמעט 2000 שנה", כתבה השופטת.
שבעה חודשי מאסר לשודד שהרס קשת מבנה עתיק
"המדינה צריכה להתייחס לפגיעה באתר עתיקות כשוד בנק לכל דבר ויותר מכך. הנזק הוא בלתי הפיך מבחינה היסטורית ולכן יש להחמיר מאוד עם השודדים, כדי שלא ישתלם להם להגיע ולפגוע באתרים ולשדוד עתיקות יקרות ערך. כל עוד רף הענישה לשודדי העתיקות הוא נמוך, התופעה הזו רק תלך ותתגבר", ציין קצין משטרה בכיר.
להלן האזורים והאתרים שכנופיות השודדים פועלים בהן:
חורבת שומריה
אזור בן שמן, מכבים, רעות מודיעין (אתרים מתקופת המכבים, החשמונאים ובית שני)
שפלת יהודה: אזור בית שמש וקריית גת
אזור באר שבע, יתיר ודרום הר חברון
תל ערד
חבל אמציה שבלכיש
ציפורי, גמלא
ערבה, תמנע, פארן
מדבר יהודה
אזור עין עבדת