כש"ליברטי" (חירות), התרנגולת האחרונה שנותרה בכלובי סוללה בבריטניה, השתחררה ביום שישי האחרון (ה-30.12) מהכלוב הצפוף והצליחה סוף סוף לפרוש את כנפיה, היא קיבלה את שמה החדש והפכה לסמל של סוף עידן הכלובים האכזריים באיחוד האירופי.
לאחר עשרות שנים, הגיע המאבק בין אירגוני זכויות בעלי החיים והעובדים בתעשיית הביצים באירופה לסיומו, ולפי תקן חדש שנכנס לתוקף השבוע (ביום א'), לולים המשתמשים בכלובים הקטנים מ-750 סמ"ר (קצת יותר מגודלו של נייר A4) או שאינם מציעים את האביזרים הדרושים כדי לאפשר לתרנגולות המטילות לבצע חלק מדפוסי התנהגותן הטבעית, עתידים להסגר.
התרנגולת ליברטי היא האחרונה מתוך 15 אלף התרנגולות בבריטניה שמצאו בית חדש בחודשיים האחרונים. זאת לאחר שבחודש נובמבר, קרא האירגון שהקימה הורוט' לאזרחים לאמץ את התרנגולות המוחזקות בלולים שאינם עומדים בתקן, ובכך למנוע את שחיטתן עם סגירת הלול.
הצרכנים או הלולנים יאלצו לשלם יותר
לפי דוח שפרסם אירגון שיתוף הפעולה האירופי לחקלאות ומזון, מרבית מדינות האיחוד האירופי כבר הפסיקו להשתמש בכלובי הסוללה הישנים, כ-40 אחוז מהתרנגולות במדינות האיחוד אף הועברו ללולים ללא כלובים ורק כ-23 אחוז מהלולים אינם עומדים בתקן ועומדים בסכנת סגירה.
אך למרות השיפור במידת ההומאניות שמפגינים האירופאיים כלפי בעלי החיים בשוק הביצים, נראה שביצי הסוללה לא ייעלמו בקרוב מהמדפים, גם במדינות האיחוד. "תעשיית הביצים במדינות רבות בחו"ל אינה עומדת בקנה אחד עם התקן האירופאי החדש ולכן נמשיך להיתקל בביצים מלולי סוללה באירופה", הסבירה הוורט' לעיתון הבריטי וקראה לצרכנים שלא לקנות את הביצים המיובאות הזולות יותר כדי למנוע את הפסד ללולנים בעקבות הרפורמה.
ישראל מפגרת מאחור
הלולנים דורשים צדק חברתי
באירגוני בעלי-החיים עדיין לא שבעי רצון מהרפורמה המוצעת. "משרד החקלאות בוחר להציג תקן נמוך מהתקן האירופי המינימאלי", אומר רונן בר הטוען כי אם המדינה משקיעה סכומי עתק אלה, עדיף שתבחר בלולים מתקדמים יותר כמו לולי מעוף ללא כלובים (אסם עם קומות המאפשר לתרנגולות להתעופף).
אולם, לא רק אירגוני זכויות בעלי החיים מתנגדים לרפורמה שמנסה משרד החקלאות לקדם. גם הלולנים עצמם מוחים על הסידור החדש שמציע המשרד ומעדיפים גם הם את הקמת של לולי המעוף, שכן בניגוד למצופה, מחיר הקמתם של לולים כאלה דומה למחיר הקמת הכלובים שמציע משרד החקלאות.
"המהלך שמנסה לבצע משרד החקלאות לא יתרום לרווחת העופות, וגם לא לבריאות הצרכנים ", מסבירה לאה יוגב, ראש עמותת הועד להצלת המשק המשפחתי וחברת דירקטוריון במועצה לענף הלול, "מאחורי הרפורמה עומד הניסיון לרכז את משק הביצים בידי בעלי הון ולהוציא את הלולים מתוך המושבים. הם דורשים מבעלי המשקים הקטנים לחפש להם שותפים עסקיים, ולעמוד בדרישות כספיות שברור לכולם שאין לנו את היכולת לעמוד בתנאים אלה".
אך גם הפתרון הזה שמציגים הארגונים אינו מהווה פתרון קסם לתעשיית הביצים בישראל. גם לצורך הקמת לולי המעוף, בעלי המשקים הפרטיים יזדקקו לתוספת מכובדת של מאות מיליוני שקלים נוספים מצד המדינה ומחירי הביצים לצרכן ייעלו בהתאם. ולכן עד לסיום ההליך הבירוקרטי, ימשיכו 98 אחוזים מהמטילות בישראל להידחס בכלובים הקטנים.
ממשרד החקלאות נמסר: "במרבית מדינות העולם המערבי מייצרים ביצים באמצעות לולי סוללה וכך ימשיכו לעשות גם בעתיד. משרד החקלאות אינו מחליט עבור החקלאי איזה לול להקים כל עוד הוא עומד בדרישות המשרד שמטרתן להביא את הענף לרמה גבוהה של בריאות, סניטציה והגנה על הסביבה. יתרה מזאת, לולנים שיבחרו להקים בשטחם לולי מעוף יזכו לתוספת מענק מהמשרד.