דונלד טראמפ הגיע בחודש שעבר לישראל נמרץ ונסער, נלהב מביקורו בסעודיה ושופע אופטימיות, לפחות רטורית, בכל הקשור לעתיד המזרח התיכון. הנשיא האמריקאי סיפר שהשיג הסכמים היסטוריים בכל הקשור ללחימה בטרור, דיבר על "הזדמנות נדירה להביא ביטחון, שלום ויציבות לאזור ולעמים", וטען ש"עם אמונה שזה אפשרי, ישראלים ופלסטינים יכולים להגיע להסכם". אולם סקר בלעדי ומיוחד - שנערך בישראל, ביהודה ושומרון וברצועת עזה - מגלה כי בניגוד להתלהבות של טראמפ, הצדדים המעורבים בסכסוך פסימיים, ואפילו פסימיים מאוד, באשר לסיכוי לשלום בעתיד הנראה לעין.

על פי הסקר, שנערך עבור mako וכנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, על ידי מכון המחקר "פאנלס פוליטיקס" בראשות מנחם לזר, היהודים הם הפסימים ביותר באשר לסיכויים להגיע לשלום. למרות שנתניהו הצהיר במהלך פגישותיו על טראמפ, כרגיל, כי ידה של מדינת ישראל מושטת לשלום, נראה כי הציבור הישראלי לא מאמין שיש בזה תוחלת: מחצית מהנשאלים היהודים כלל לא מאמינים שיש סיכוי לשלום, 43% מאמינים שהסיכוי נמוך, ורק 3% מאמינים שהוא גבוה. מניתוח הנתונים עולה כי הפסימיים ביותר מבין היהודים הם הדתיים (71% השיבו כי אין סיכוי לשלום) והחרדים (69%), וכן תושבי ירושלים ויהודה ושומרון (62%) ומי שהגדירו עצמם ימניים (66%). את האופטימיות הגדולה ביותר בין היהודים מגלים מצביעי שמאל – רק 19% מאמינים שאין סיכוי כלל לשלום, ו-11% אף מאמינים שהסיכוי גבוה. האופטימיות דווקא גדלה ככל שהנשאלים מבוגרים יותר – רוב הנשאלים מתחת לגיל 45 לא מאמינים שיש סיכוי לשלום, בעוד רובם המוחלט של הנשאלים מעל גיל 60 (61%) דווקא מאמינים בו.

אצל ערביי ישראל הספקנות בסיכוי לשלום בעידן בולטת במיוחד: רובם (41%) השיבו כי אין סיכוי לשלום, 21% אמרו כי הסיכוי נמוך, ולא פחות מ-30% אמרו כי אינם יודעים לענות על השאלה (לעומת 4 ו-6 אחוזים בלבד בקרב היהודים והפלסטינים בהתאמה). הפסימיות בולטת במיוחד אצל הגברים, ש-54% אינם מאמינים בשלום.

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן טען לאחר פגישתו עם טראמפ כי "המפגשים בבית לחם ובבית הלבן נתנו לעם הפלסטיני הרבה תקווה ואופטימיות", ותוצאות הסקר מאששות את דברי הראיס: הפלסטינים מגלים את האופטימיות הגבוהה ביותר בסקר מבין הנשאלים, כאשר 15% מתוכם השיבו כי הם מאמינים שהסיכוי לשלום גבוה ורק 35% מאמינים שאין סיכוי כלל. האופטימיות גבוהה בקרב תושבי הגדה המערבית החיים תחת שלטון הרשות (18%), אבל אפילו תושבי עזה הנתונים למרות חמאס, מצויים במצב כלכלי קשה ומוצאים את עצמם שוב ושוב בסבבי לחימה מול ישראל מגלים אופטימיות גבוהה יותר מאשר היהודים (11% לעומת 3%). בחלוקה לגילאים בולטת האופטימיות בקרב המבוגרים (19% מבני ה-50 ומעלה מאמינים שהסיכוי גבוה), אך גם הצעירים מגלים אמונה גדולה (17% מהפלסטינים עד גיל 29, 20% בקרב בני 18-21). זו הייתה יכולה להיות סיבה לאופטימיות אלמלא הפסימיות המוחצת בקרב מקביליהם היהודים (2% בלבד).

בבדיקת נתוני כלל האוכלוסייה היהודית והפלסטינית עולה, כי בסך הכל 42% מהמשיבים לא חושבים שקיים סיכוי לשלום. 50% בסך הכל אמנם מאמינים שיש לכך סיכוי כלשהו, אולם רק כ-8% מתוכם מגדירים את הסיכוי כגבוה.

הפתרון לסכסוך: שני העמים רוצים שתי המדינות

בשבועות האחרונים מושכים גורמים בימין הישראלי, ובפרט מפלגת הבית היהודי ויושב ראשה נפתלי בנט, לכיוון פתרון לסכסוך שאיננו הסדר שתי מדינות לשני עמים. בנט טען שוב ושוב בראיונות סביב ביקורו של טראמפ בישראל כי לא תקום מדינה פלסטינית וקרא לנתניהו לחזור בו מנאום בר אילן (בו הצהיר ראש הממשלה על מחויבותו לרעיון שתי מדינות לשני עמים). הסקר הנוכחי, בהמשך לסקרים שפורסמו בשבועות האחרונים, מגלה כי הציבור היהודי עודנו רחוק מבנט ומאמין כי שתי מדינות לשני עמים הוא ההסדר הטוב ביותר שבנמצא: 55% מהמשיבים ציינו אותו כמועדף על פניהם (התמיכה הגבוהה ביותר מקרב כלל הנשאלים), לעומת 21% שתמכו במדינה אחת לשני עמים בין הירדן לים (התמיכה הנמוכה ביותר). ניתוח הנשאלים מגלה כי זהו הפתרון המועדף גם על מצביעי ימין (40%), כמו גם על מצביעי מרכז (67%) ושמאל (89%).. עם זאת, יש לציין כי בנט משקף ככל הנראה את רצון בוחריו - 47% מהדתיים ו-32% מתושבי ירושלים ויו"ש תומכים בפתרון המדינה האחת, הזוכה לתמיכה רחבה גם בקרב חרדים (40%).

המצב הפוך כשבוחנים את ערביי ישראל, שם דווקא הדתיים מעדיפים את פתרון שתי המדינות (56%), בעוד שהחילונים נוטים לתמוך במדינה אחת (38%). ככלל, רוב הערבים-ישראלים (48%) תומכים בשתי מדינות, כאשר 26% מעדיפים מדינה אחת.

הפלסטינים פחות תמימי דעים ונחלקים כמעט שווה בשווה בין שני הפתרונות: 40% תומכים בשתי מדינות לשני עמים, ו-39% מעדיפים הסדר של מדינה אחת לשני העמים – בשליטה פלסטינית. על רקע אמנת חמאס החדשה שפורסמה בחודש שעבר והכריזה על הכרה במדינה פלסטינית בגבולות 67' כ"קונצנזוס לאומי", מעניין לראות כי בכירי החמאס קוראים נכון את המפה: התמיכה בפתרון שתי המדינות בולטת במיוחד בעזה (44%), בעוד רוב תושבי הגדה נוטים לפתרון המדינה האחת. הפתרון זוכה לתמיכה רחבה גם בקרב צעירים בני 18-21 (47%) ואנשים המגדירים את עצמם כדתיים מאוד (57%).

בפברואר האחרון, לאחר פגישתו עם נתניהו בבית הלבן, אמר טראמפ בנוגע לפתרון המדיני כי הוא "אוהב את האופציה ששני הצדדים יאהבו". על פי הסקר, התשובה ברורה: שני הצדדים מעדיפים באופן מובהק את פתרון שתי המדינות, בו תומכים 48% מהנשאלים, לעומת 29% התומכים בפתרון המדינה האחת.

גם טראמפ לא יביא שלום

"מי זה אובמה? הוא היסטוריה, ועכשיו יש לנו את טראמפ", צהלה שרת התרבות מירי רגב בסוף השנה שעברה. אולם תוצאות הסקר מגלות כי הציבור היהודי לא רואה בטראמפ את המשיח: רק 11% מבין הנשאלים היהודים מאמינים שטראמפ יתייצב באופן חד-צדדי לטובת ישראל, ו-55% טענו כי מעורבותו בתהליך השלום לא תסייע לקידומו. מדובר בקונצנזוס פסימי לו שותפים שמאלנים (64%) וימנים (54%), חילונים (53%) ודתיים (65%). להשקפה זו שותפים גם רוב הנשאלים מקרב ערביי ישראל (31%) והפלסטינים (30%). הערבים-ישראלים והפלסטינים שותפים גם להנחה כי טראמפ יועיל רק לישראלים – 25% ו-28% חושבים כך, בהתאמה.

הסקר נערך על ידי מכון המחקר "פאנלס פוליטיקס" בראשות מנחם לזר. בסקר השתתפו בסך הכל 1,298 משיבים על פי הפילוח הבא: יהודים ישראלים - 604 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. ערבים-ישראלים - 150 משיבים מגיל 18 ומעלה המהווים מדגם מייצג של המגזר מבחינת חלוקה למין וגילאים. פלסטינים - 331 תושבי הגדה המערבית מגיל 18 ומעלה ו-213 תושבי רצועת עזה גם כן מגיל 18 ומעלה. הסקר נערך בתאריכים 21-26 במאי 2017. טעות הדגימה המרבית בסקר זה היא 4.4%.