אלא שאתמול התעוררה מחאה של ממש כנגד היוזמה, מחאה אותה ניתן למצוא בפייסבוק תחת הכותרת "צאו לי מהרחם". "נגיע לברים עם מסר פשוט: אנחנו לא מסכימות שאף אחד יפלוש לנו לרחם. אנחנו לא מוכנות לעריצות של אותם אנשים וגופים שרוצים ללמד אותנו איך לחיות, עם מי לשכב וכמה פעמים ולספר לנו שמה שאנחנו בעצם הכי רוצות עכשיו זה לעשות ילדים הגוף שלי, ההחלטה היא שלי", נכתב בעמוד הפייסבוק של המחאה שזכה לשיתופים ולתגובות רבות.
כתוצאה מהמחאה חלק מהברים שהסכימו לארח את היוזמה כבר חזרו בהם תחת לחץ הקבוצה. "יש כאן זעקה אמיתית", מסבירה הגר שיזף, 22, ממארגנות המחאה, "מצד אחד יש לנו מודעות לשעון הביולוגי, אבל מצד שני אנחנו חיות בחברה שדורשת מאישה שרוצה להיות אימא לעשות הרבה ויתורים. יש גם נשים שלא רוצות ללדת ולא צריך להסתכל עליהן בעין עקומה. אנחנו חיים במדינה שבה זה נראה ברור מאליו שכולנו רוצות ילדים. הציפיה החברתית הזאת מייצרת לחץ ופולשים לך למרחב, שלא לומר לרחם. אם את רוצה ללכת לשתות בירה ולשכב עם בחורים, אף אחד לא צריך להגיד לך לא לעשות את זה. אם את רוצה להיות קרייריסטית, אף אחד לא יכול להגיד לך מה לעשות".
אחת המגיבות הייתה רוני גרוס בת 27, בלוגרית פמיניסטית. "זוהי יוזמה שלא באה להרחיב את הידע של נשים לגבי גופן", היא אומרת, "אני חושבת שיש מאחורי זה אג'נדה שמתייחסת לנשים ככלי קיבול, כרחם לאומי, שכל מטרתן היא בסופו של דבר להביא ילדים. בכל מקרה, אני לא חושבת שנכון להכניס את ההרצאות האלה למקום שבו אישה באה להנות בזמנה הפנוי".
לא רק פמיניסטיות התרעמו מהיוזמה הזאת, אלא גם נשים רבות שמודעות היטב לגיל הביולוגי שלהן, אבל מתקשות להתנהל בעולם הלא שיוויני שבו אנחנו חיים. "הממשלה צריכה לדאוג למסגרות ותנאים הולמים לנשים שרוצות להיות אימהות ולהמשיך לעבוד", אומרת שיזף, "אותם רופאים ורופאות היו אמורים להגיע גם למקומות עבודה, אלא שהמעסיקים לא איפשרו להם, בגלל שאין להם אינטרס שהנשים יכנסו להריון. וזה חלק מהעניין. אם את באה לראיון עבודה ואת בת 27 ונשואה ישאלו אותך מתי את מתכננת להיכנס להריון".
דר חיימוב קוכמן, בעצמה אימא ל-3 ילדים, מרוצה מהדיון שהתעורר. "אני אם לשלושה ילדים שעשתה התמחות ברפואת נשים והתמחות כירורגית. חזרתי הביתה בארבע אחר הצהריים ושיחקתי לגו עם הילדים שלי, כשאני לא מזהה את הצבעים של הקוביות מרוב עייפות. אני יודעת בדיוק איך הן מרגישות ותחת איזה נטל אנחנו נמצאות. אבל כואב לי שנשים מגיעות אלי מאוחר מדי ואני כבר לא יכולה לעזור להן ללא תרומת ביצית. זה בא מהקרביים שלי, וחשוב לי שהיוזמה הזאת תצליח. מבחינתי מספיק לדבר בבר אחד. אם המודעות לכך שמחזור סדיר בגיל 40 לא מעיד על פוריות טובה תעלה, הצלחתי במשימה שלי".