ספריה של רסמיוסן (ביניהם גם "יהודים נירוטיים שיהפכו לזומבים כמו וודי אלן, ברברה סטרייסנד, הווארד סטרן ואחרים") אולי נשמעים מנותקים לחלוטין מהמציאות אך הם רק דוגמאות בודדות ובולטות במיוחד מתוך עשרות אלפי ספרי הוויקיפדיה המציפים ברגעים אלה את הרשת, חלקם אף מוצעים למכירה באתר חנות הספרים המצליחה "Barnes&Noble".
מי מאחורי העסק המפוקפק?
מיטשל דיוויס, ממייסדי חברת הטכנולוגיות "BibloLabs" בדרום קרוליינה האחראית על "פרויקט וובסטר" בו הועסקה רסמיוסן, אינו עושה רושם של אדם מפוקפק במיוחד ומסביר כי בסך הכל מדובר בשירות לציבור.
"אנחנו רואים את עצמנו יותר כחברת תוכנה היוצרת כלים לשימושם של אחרים, מאשר כמו"ל", הוא מספר ל-mako ומסביר כי מטרת החברה "היא ליצור פלטפורמות תוכנה יעילות לאיסוף חומרים, שיהיה ניתן להרחיב בהמשך". "פרויקט וובסטר", הוא מסביר, "הוא פרויקט ניסיוני, במהלכו השתמשנו ב'אוצרים' עצמאיים כדי ליצור מגוון מעניין של מאמרים וספרים ולקוחותיו הם בעיקר אנשים שרוצים לחסוך לעצמם את עבודת איסוף החומרים".
אבל בעוד דיוויס מסביר על עבודת העריכה הקפדנית, עידו קינן, עיתונאי תרבות דיגיטלית ובעל הבלוג חדר 404, מספר כי אותן חברות כבר מזמן אינן זקוקות לעורך. "רוב הספרים האלה נעשים באמצעות אלגוריתם שעובר על ערכי ויקפדיה, שואב מידע (משפטים או פסקאות) ובונה ספרים", מסביר קינן, "האפשרות להנפיק את הספרים האלה, שהם ספק הונאה ספק עסק מאוד מפוקפק ומוזר, קיימת בזכות מאגרי מידע חופשים לשימוש כמו ויקיפדיה, תוכנות שיודעות לבחור את התכנים האלה ולערוך אותן לספרים ופלטפורמות שמאפשרות למכור ספרים לפי דרישה. מטרתן של אותן החברות היא לייצר ספרים שאנשים יגיעו אליהם בחיפוש ולכן הן ינסו להכניס כמה שיותר אלמנטים פופולרים לכותרת".
בחסות החוק
הוצאת הספרים אכן מעניקות את הקרדיט לויקיפדיה כשעל כל כרך מודפס המשפט הקבוע: "ערוך מתוך ספרי ויקיפדיה נבחרים". לא שמתם לב? זאת כנראה תהייה כבר הבעיה שלכם.
בזמן שספרים מסויימים עשויים לנצל את חוסר תשומת הלב של הגולשים המחפשים חומרים בנושא מסויים, ספרים אחרים מרחיקים לכת ורוכבים על הגל של ספרים אחרים. בנובמבר 2011 יצא לאור ספרו של הפסיכולוג הישראלי הנודע, דניאל כהנמן, "לחשוב מהר ולאט" (Thinking, Fast and Slow). במקביל, ובאופן לא מקרי, עלה לרשת ספר ויקיפדיה נוסף בעל שם דומה במיוחד, "חשיבה מהירה ואיטית" (Fast and Slow Thinking) שפורסם תחת השם קרל דניאלס. כיום, ככל הנראה בעקבות תלונות על הטעייה, הספר ירד מאתר Amazon.
"לפעילות ההוצאות האלה יש גם מגבלה - הצורך לייצר ספרים פיזיים, וזה המזל", מסביר קינן, "שלא כמו דואר הספאם, אותן הוצאות משלמות עמלה לאתרים כמו אמזון, ותלויות באתרים האלה שמהווים עבורם את הפלטפורמה לפרסום וקידום הספר. הן אלה שמציעות אותו למכירה. למזלנו, במקרה של חנויות שמאוד מכוונות לקוח, כמו אמזון, אם תצטבר כמות רבה של תלונות על הוצאת ספרים מסוימת, החשבון שלה ייסגר ולכן ההוצאות נזהרות ומציינות שהתוכן לקוח מאתרי מידע חופשי".
בקרוב אצלנו?
ספרי הוויקיפדיה החלו לצוץ לראשונה בסוף שנת 2007, עם תחילתו של שיתוף הפעולה בין ויקפידיה וחברת התוכנה וההדפסה pediapress, מאז יכול כל אדם ברחבי העולם לבחור ערכי ויקיפדיה וליצור לעצמו ספר ויקיפדיה משלו, הכולל כותרת ועמוד שער. הספר מתקבל בקובץ PDF ותמורת תשלום סמלי ניתן גם להזמין אותו בדואר כספר מודפס וכרוך. השירות, שאיפשר את יצירת הספר האישי המבוסס על מידע חופשי, אך גם הוביל לניצולו על ידי חברות הדפסה מסוימות, הוצע עד כה באנגלית ובכמה שפות נוספות, אבל בקרוב יגיע גם בישראל.
"כבר כיום ניתן ליצור ספר בעברית, אך הוא עדיין לא מושלם וקיימות בעיות עקב כתיבתה של השפה העברית מימין לשמאל", מסביר אדרי, "אנו מקווים כי בחודשים הקרובים נסיים את התהליך של תיקון הבאגים ונאפשר גם יצירת ספר בעברית".
אולם בעוד שבויקיפדיה מחכים בציפייה להבאת הפרויקט לישראל ומדגישים כי מבחינתם מדובר בצעד נוסף בהנגשת הידע לציבור, יש מי שמתנגדים להבאתו של הפרויקט לישראל. באגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל מתייחסים לנושא בביטול, מסבירים כי "למרות שאין מדובר בדרך כלל בהפרת זכויות יוצרים, אין זה ראוי בעינינו" ומדגישים כי "ספר דיגיטלי שנעשה בחיפזון ממידע מועתק ומעובד לא יכול להחליף את חווית הקריאה מתוך ספר כרוך שבתוכו ספרות יפה".
בינתיים, קינן מסביר שהסופרים יכולים להיות רגועים. "חברות הספרים הללו מסתמכות על מסות של הזמנות, ולכן לא סביר שהשוק בארץ ישגשג", הוא מסביר, "אותן חברות לא מפתחות את יצירת המופת החדשה של הדור הבא. האנשים האלה הם זבלנים ואני לא חושב שיש להם תרומה למערכת האקולוגית של האינטרנט".
בכל זאת, טכנולוגיה שימושית לעתיד?
בזמן שנדמה שהפצת ספרי הוויקיפדיה יצאה מכלל שליטה, מיטשל דיוויס, יוזם פרויקט וובסטר, דווקא לא מתרגש מהביקורת ומדגיש כי מבחינתו מדובר בפרויקט צדדי בלבד שיביא לשיפור היכולות האנושיות לאיסוף חומרים בהמשך. "למדנו הרבה מהפרויקט ובכוונתנו ליישם את המסקנות על פלטפורמת האיסוף החדשה שלנו, בה אנחנו משקיעים כרגע את מרבית האנרגיה שלנו", הוא מסביר ומנסה לנתב את תשומת הלב לאפליקצית אייפאד לאיסוף חומרים, אותה מפתחת החברה בימים אלה, ולהדגיש את חשיבות תחום איסוף מידע.
אז האם בעוד כמה שנים אותה טכנולוגיה ליצירת ספרים מפוקפקים עשויה להיות יעילה?
"לאלגוריתמים האלה כבר יש יתרונות בתחומים מסוימים, כמו בתחום המסחר במניות, בו אלגוריתם יכול כבר היום לבצע את עבודתו של סוכן", עונה קינן, "לחברות הללו יכול להיות יישום חיובי בתחום איסוף המידע אם הן יוכלו לייצר ספר לפי דרישה בנושא מסוים בזמן אמת וממקורות אמינים וכך לחסוך לאנשים חיפוש מאמרים באינטרנט. הרשת מוצפת במידע, אם יוכלו לבנות תוכנה לפיה תוכלי להזמין ספר ותוך חצי שעה היא תסיים לייצר אותו ותשלח אותו אלייך, זה כבר יכול להיות יעיל".
רוצים ליצור ספר ויקיפדיה בעצמכם? כרגע, מי שינסה ליצור ספר בעברית באמצעות PediaPress, ייתקל בבעיות. ניסינו להתגבר עליהן וליצור ספר בעצמנו. רוצים לראות מה יצא? לחצו כאן
כך תכינו ספר משלכם:
1. בחרו נושא צבעוני ומעניין בעל כותרת ידידותית לגוגל.
לדוגמא:
דוגמניות על, בישול ומה שביניהם
2. כנסו לויקפידיה ולחצו בפינה הימינית התחתונה: הדפסה/יצוא.
3. חפשו את דפי הוויקיפדיה הרלוונטים. בכל דף שתרצו להכניס לספר, לחצו על מקש: "הוספת דף זה לספר שלכם" הממוקם בראש הדף.
4. סיימתם? לחצו על "הצגת ספר". הקלידו את כותרת הספר במרווח המיועד לכך (ניתן לבחור גם כותרת משנה) ולחצו על הורדה בפורמט PDF. אם תרצו להזמין את הספר, תוכלו בינתיים לקבל אותו רק בכרך הפוך הבנוי משמאל לימין.
הצלחתם? מצויין. אם לא, כדאי בינתיים שתחזרו לקרוא קצת ספרות אמיתית.
נתקלתם בהונאות או בהטעיות נוספות ברשת? כתבו לנו elinor.fuks@mako.co.il