חבר הכנסת אבי דיכטר מתמודד בפעם השניה על ראשות קדימה. לפני שלוש שנים וחצי הוא הגיע למקום הרביעי והאחרון עם 6.5 אחוזים מקולות הבוחרים ולקראת ההתמודדות ב-27 למרץ, לא בטוח אם לדיכטר יש הרבה יותר תמיכה מאשר בעבר.
בקדימה יש הפעם רק שלושה מועמדים: יו"ר המפלגה ציפי לבני, שאול מופז והוא. במקרה הטוב, כך על פי התחזיות, דיכטר יגרור את השניים האחרים לסיבוב שני אחרי שאף אחד מהם לא יצליח להשיג יותר מ-40 אחוז מקולות חברי המפלגה.
מה מניע אדם ללכת עם הראש בקיר, להתמודד שוב על ראשות מפלגה, כשאין מאחוריו תמיכה של חברי הכנסת ממפלגתו, כשיש לו מספר מוגבל של תורמים, כשהסקרים לא נותנים לו סיכוי וכשלא ניתן למצוא אדם אחד, בקרב הפרשנים הפוליטיים, החושב שיש לו סיכוי?
דיכטר, 59, לשעבר ראש השב"כ, משוכנע שהוא ינצח בבחירות ולמחרת הנצחון יכנס למשא ומתן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ויכניס את קדימה לקואליציה. אפילו אם זה לתקופה של פחות משנה וחצי עד לתאריך הקבוע בחוק לקיומן של בחירות.
אתה בונה לעצמך תדמית של לוזר עם כל התמודדות נוספת? מתמודד ומפסיד, מתמודד ומפסיד?
“אני לא חושב שאפסיד ואני לא רואה ששמעון פרס סבל בסוף מן התדמית הזו. אני מסתכל רחוק. לא בוער לי שום דבר. אני רק חמש וחצי שנים בפוליטיקה ולא הייתי עסקן קודם לכן, אלא באתי מתחום אחר בו רוב הזמן הייתי עלום שם."
איך אתה מסביר את זה שאף אחד מחברי הכנסת של קדימה לא איתך? הם הודיעו כולם על תמיכה בלבני או במופז, ואף אחד לא תומך בך?
“כי לבני הודיעה על הפריימריז תחת לחץ, ובאותו היום אמרה שמי שלא איתה, נחשב כנגדה. וכל חברי הכנסת הסתדרו איתה או עם מופז באותו היום וקיוו שלא אתמודד. אבל עניינית, לפני שאוספים אנשים, צריך לשים דרך ואג'נדה ורק אחרי זה לשאול אנשים אם הם מסכימים להצטרף. ואני פוגש את חברי הכנסת שאומרים לי היום שהם חוששים לעזוב את המחנה של לבני."
אומרים שאתה מתמודד רק בשביל לחבור למופז בסוף?
“אני בקשר עם מופז. ניהלנו את המערכה להקדמת הפריימריז בצורה מאוד מתואמת. גם מופז, גם שטרית וגם אני. הובלנו ביחד את המהלכים כי האמנו באמת ובתמים שהאחריות שלנו כבכירים בקדימה מחייבת אותנו לכך. המשמעות של כך הייתה לגייס חברי כנסת למטרה הזו, להביא את החתימות שלהם, לדרוש שקיפות תקציבית, לקיים דיון על התקציב בניגוד לרצונה של לבני.”
"אני יודע שאני אנדרדוג"
דיכטר מנסה לבדל את עצמו משאר המועמדים, וזו אולי אחת הסיבות שהצהיר על כוונתו להכניס את קדימה למו"מ קואליציוני. הוא אולי לא מודה בכך, אך הקו של הקמפיין, זכייה בראשות קדימה, רק כדי להעביר אותה מאופוזיציה לקואליציה, כשכל המערכת הפוליטית נערכת לבחירות, נתפס כטקטי בלבד. אולם למרות רצונו להוביל את קדימה, הוא לא ממש מצליח להסביר מדוע הוא מתנגד למופז בראשות המפלגה.
דיברת רבות נגד לבני, אבל למה אתה יוצא נגד מופז? במה אתה שונה ממנו?
“אני לא מתנגד למופז, אלא מתמודד מולו, לא כי הוא לא מתאים, אלא כי אני מתאים יותר. אני מביא קו ואג'נדה ברורה יותר ומוגדרת יותר לישראל.”
במה בדיוק אתה יותר ברור ורבלנטי ממופז? נדמה שאתם מקשה אחת, שני ביטחוניסטים, ללא הבדל גדול בעמדות?
“הקו שלי יותר ברור כשמדברים על החובה של קדימה, כמפלגה הגדולה ביותר, להשפיע, להיכנס למו”מ קואליציוני. האשליה שמן האופוזיציה, אנחנו נצליח לבנות את עצמנו, היא אשליה שפוגעת בנו. ואנחנו לא מקשה אחת, יש בינינו הבדלים, אמנם שנינו צבועים בצבע של בטחון, אבל זה לא עושה אותנו דומים. אנחנו חברים טובים ויריבים פוליטיים.”
אוקיי, אז יש לך אג'נדה, אבל לא הצלחת לשכנע אף אחד?
“אני רק עשרה ימים במירוץ, ואני יודע שאני אנדרדוג, וגם אנדרדוג יודע להילחם. אני לא נבהל מן הסקרים והמבחן הוא האם בסוף אני מביא איתי יותר מאשר ססמאות, כמו של מופז, שהוא ראש הממשלה ושרק איתו ננצח.”
"יאיר לפיד הוא טרנד"
כשאנדרדוג פוליטי רוצה להכות גלים ברשת, הוא זקוק לכלב. הגיוני, לא? כך גם דיכטר, המועמד בעל הסיכויים הנמוכים ביותר, הפנים בשלב מוקדם את עולם הרשתות החברתיות, והשיק את קמפיין הבחירות שלו, כשכלב בחיקו. את התובנה, שעם חיית מחמד אפשר להגיע למקסימום תפוצה, הוא יישם ביום ההודעה על ההתמודדות. אולם בשביל ההמשך, דיכטר לא יוכל לבנות רק על כלבים יפים, אפילו לא אם הוא אוחז לכלב בכף רגלו. דיכטר יצטרך להתחיל לשלוף שפנים מן הכובע, ולא רק ברשתות.
באחד מעיתוני סוף השבוע שעבר נאמר עליך שאתה בוק. אתה נפגעת מזה? ולמה אומרים זאת עליך?
“יש לי השערות לגבי מי שאמר זאת. לפי הכתבה אפשר היה להבין שאמר את זה מישהו מתוך קדימה ואני בז לאותו האדם שאמר זאת. לא בגלל האמירה עצמה, אלא בכך שהוא מסתתר מאחורי המילים. זה חבר כנסת שאין לו אומץ לומר את הדברים בשמו. למה הוא אמר את זה? כנראה שזו דעתו עלי ושהוא לא מכיר אותי. כשנכנסים לפוליטיקה צריך להיות מוכנים לאמירות לא נעימות ואני, עוד כראש שב"כ ספגתי הרבה עלבונות. היו נגדי הרבה הפגנות, מול ביתי. יש אמירות פוגעות ויש פחות, אבל הכי פוגע זו האנונימיות."
“שנה וחצי זה המון זמן. זה נכון שעניינית ראש הממשלה נתניהו לא עשה דבר עד היום. נאום בר אילן שלו, היה נאום עם הגב לקיר, אחרי שהבין שאין לו ברירה. אבל בהמשך הוא נאם את נאום ששת העקרונות, במאי 2011, וזה כבר היה עניין אחר. הוא הכין ותכנן את הנאום הזה, ויצא אחריו לארה"ב. צריך לשים לב ששת העקרונות של נתניהו חופפים למצע קדימה, ולא יכול להיות שאין לנו מה להגיד בנושא הזה. במפלגת העבודה לא ילכו על עקרונות אחרים ואני מסופק אם למפלגת מרצ יש עקרונות אחרים.”
אבל לממשלה הזו אין שום חזון. יש נאום ואחריו כלום?
"אני מסכים איתך. הוא נתן את נאום הכוונות שלי ולא עשה דבר כדי לממש אותו כי בקואליציה הנוכחית שלו הוא יכול לנאום, אבל אין לו יכולת ביצוע.”
והוא רק מחכה לך ול-28 המנדטים, כדי שיהיה מסוגל לעשות משהו?
"אני משוכנע שמפלגה של 28 מנדטים תוכל למשוך את הממשלה ואת הקואליציה למרכז.”
אומרים עליך שעם כל ההתמודדות הזו, אתה בסך הכל פשוט תומך של ראש הממשלה ושאתה בדרך לליכוד?
“אני לא אמרתי שאצטרף לליכוד, אלא שאני אכנס למשא ומתן כדי להכניס את קדימה לקואליציה. החיים בישראל הם חיים קואליציוניים, אין מצב של מפלגה אחת שמנהלת לבד את העניינים ואני חושב שגם בגלל המצב האזורי חשוב שאנחנו נהיה בקואליציה, כדי למנוע את ההתדרדרות המצב מול העולם הערבי. גם פורסם בכל מיני כלי תקשורת ששלי יחימוביץ נפגשת איתי כדי שאעבור לעבודה לטיקט הביטחוני. ולא היתה שום שיחה ברמה כזו. ואני שמח על כך שלפחות בעיתונים אני מחוזר.”
ואם כבר יחימוביץ, מה דעתך על התנהלותה מאז שהיא יו"ר העבודה
“אני לא חושב שפוליטיקאי יכול ללכת רק על נושאים חברתיים, כפי שהוא לא יכול ללכת רק על נושאים ביטחוניים. פוליטיקאי צריך ראייה רחבה ובמציאות הישראלית, עיסוק רק עם תחום אחד הוא בלתי סביר."
מה דעתך על כניסתו של יאיר לפיד לפוליטיקה
“אני חושב שהוא טרנד. קשה לגעת במה שהוא עושה ולהבין עם איזה חומרים הוא מגיע. לא ברור על איזה טיקט הוא נכנס. ואני חושב שההתנהלות שלו, של לנסות לשמוע קודם מה הציבור רוצה לשמוע, זו התנהלות בעייתית. אתה לא יכול להיכנס לפוליטיקה הישראלית מבלי שאתה מביא איתך משהו משלך. אולי העמדות שלך לא אפויות לחלוטין, אבל צריכות להיות מעוצבות. אם אתה תנסה לדעת מה הציבור רוצה לשמוע, אתה תמצא את עצמך זיקית, כמי שצובע עצמו בצבע מסוים עבור ציבור מסוים.
מה הטעות הכי גדולה שציפי לבני עשתה בשלוש השנים האחרונות?
"לא ידעה להנהיג. במשך שלוש שנים היא לא קיימה דיון אחד עם צוות חברי הכנסת. לא דיון מדיני, לא בטחוני, לא חינוכי, לא מפלגתי ואפילו לא מוניציפלי. ואתה שואל את עצמך, האם היא בכלל מבינה מהי המחויבות של ראש מפלגה. ויש גם את הבעיות במישור של ניהול המפלגה, בגרעון, בכך שאין דיווח, אין עדכון על הגרעון ואנחנו צריכים לשמוע על המצב הכספי כאילו זה סוד מדינה והרי אלה הם כספי ציבור. כל הכסף של קדימה מגיע ממימון מפלגות.”
מה קרה בגרעון של המפלגה?
“אף אחד לא בדק"
אם אף אחד לא בדק, אז איך אתה יודע שיש גירעון?
“באמצעות מה שנקרא איסוף מודיעיני. לקח לי זמן כדי להבין שהמפלגה שלנו בגרעון. התחילו שמועות והתברר שהן מאוד מבוססות.”
חוץ מלדבר על זה מה עשית? פנית לערכאות?
“הבעיה שלקחת נושא כזה לערכאות מצריכה עיסוק מתמיד והמשמעות של זה היא הפסקת העבודה הפרלמנטרית. המחויבות לתקינות אדמיניסטרטיבית היא של ראש המפלגה, באמצעות המנכ"ל שלה ובנושא הזה קדימה התנהלה בחוסר אחריות."
לפי אתר מבקר המדינה, אתה לא ממש מצליח לגייס תרומות. ואם אין לך תורמים, אז לא ברור איך אתה מממן את הקמפיין וזה גם מעלה שאלה לגבי כמות האנשים שמוכנה לתמוך בך?
“אני לא ז'יטון. לא התחלתי לאסוף תרומות לפני שהודעתי רשמית על ההתמודדות ומאחר ועברו רק עשרה ימים, ולא פתחתי קודם לכן חשבון בנק, אז אין לי תרומות מלפני ההתמודדות. כמובן שעכשיו כבר יש לי תרומות, ואני קבעתי את ההיקף שאני מבקש לגייס. יש לי טכניקה פנימית, לשלב ראשון ושלב שני, כמה אגייס ומאיפה אגייס. אין כזה דבר קמפיין בלי כסף.”
אתה מתבונן מהצד על מהלכי ראש הממשלה להצר את דרכיה של התקשורת וזה לא מפריע לך?
“התקשורת בישראל כיום היא בעלת אג'נדה פוליטית מובהקת. כשם ש'ישראל היום' מוכנה ה'ביבי-תון', כך עיתון הארץ הוא ה'ציפי-תון' וזה לא קשור לכך אם זה חינמון או לא. אני ראיתי היטב איך עיתון הארץ יוצא למסע צלב נגדי, בגלל הצעת החוק שלי להגדרת מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית. הם פרסמו 20 מאמרי פרשנות נגדי ולא הסכימו לקבל מאמר פרשנות אחד שתומך בהצעה. לבוא ולומר שיש לנו עיתונות חופשית ואובייקטיבית – זה רחוק מן המציאות.”