בניגוד למשתמע מזעקות השבר שיצאו השבוע מאנשי מערכת הביטחון, בין השאר מפי שר הביטחון משה יעלון, המלצות ועדת לוקר מועילות קודם כל למערכת הביטחון.
ההמלצות הן שי לחיילי צה"ל בקבע ובסדיר, ובוודאי לאנשי המערך הלוחם בצבא. מפליא כי שר הביטחון, הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ודובר צה"ל מוטי אלמוז, שאת מרבית שירותם עשו ביחידות שדה, מתעלמים מההטבות שהרעיפה הוועדה על המערך הלוחם בצה"ל.
ואולם, דו"ח הוועדה חשוב מאוד גם למדינת ישראל, לתקציב המדינה, לאיכות החיים בישראל ולצעירים שיעשו הרבה פחות מילואים וייהנו משירות סדיר קצר יותר (שנתיים החל ב–2020, אם ההמלצות ייושמו). מסיבות אלה ומסיבות אחרות, חשוב שהדו"ח יבוצע. אם לא ככתבו וכלשונו — אף כי הדו"ח נכתב באופן חכם ומדויק — אז קרוב מאוד לכך. הכדור עבר כעת לראש הממשלה, בנימין נתניהו.
אי אפשר להאשים את חברי ועדת לוקר כי הם אנשים נאיבים, שאינם מכירים את הפוליטיקה בישראל או שלא העריכו כי צה"ל ינסה לנכס לעצמו את החלקים הנוחים לו מהדו"ח וילחץ לגניזת האחרים.
יו"ר הוועדה, יוחנן לוקר, היה היועץ הביטחוני של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך כשלוש שנים, מינואר 2010 עד נובמבר 2012. הוא מכיר את ראש הממשלה ואת ההתנהלות של לשכת ראש הממשלה. אם לא די בכך, אחיו, הראל לוקר, היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה במשך יותר משלוש שנים. ואכן, ועדת לוקר ממליצה כי הממשלה תקים צוות בהובלת המטה לביטחון לאומי (מל"ל) שבמשרד ראש הממשלה, שיפקח על מימוש המלצות הוועדה וידווח מעת לעת לממשלה ולציבור על ההתקדמות במימוש ההמלצות.
1. 59 מיליארד שקל, לא סופי
אין ספק כי הסעיף הראשון בהמלצות ועדת לוקר שיבוצע, וכבר בזמן הקרוב, הוא סעיף התקציב. הוועדה ממליצה כי תקציב הבסיס של מערכת הביטחון ל–2016 יהיה 59 מיליארד שקל, וכי תקציב הבסיס בכל אחת מארבע השנים שלאחר מכן (2017–2020) יהיה אף הוא 59 מיליארד שקל, עם הצמדה למדד המחירים לצרכן.
למה הסעיף הזה יבוצע כבר בזמן הקרוב? כי הממשלה חייבת לאשר תקציב מדינה ל–2016 בתוך חודש בדיוק, עד 23 באוגוסט, ולהגישו לכנסת שבוע לאחר מכן. הכנסת צריכה לאשרו עד 19 בנובמבר. ובלי תקציב ביטחון אין תקציב מדינה.
אבל בניגוד למספר שהובלט בימים האחרונים, ההמלצה של ועדת לוקר לתקציב הביטחון אינה 59 מיליארד שקל, אלא הרבה יותר מכך. לפי הוועדה, ל–59 מיליארד השקלים יש להוסיף את הסעיף הייחודי למשרד הביטחון, הכנסה מותנית בהוצאה. בתקציב 2015 הסתכם סעיף זה ב–7.8 מיליארד שקל, וההערכה היא כי ב–2016 הוא יהיה לא פחות גבוה.
מהי הוצאה מותנית בהכנסה? הסכומים שמערכת הביטחון מקבלת על מכירת מערכות נשק, על מכירת ציוד ולפעמים גם על מכירת נדל"ן. זהו סעיף ייחודי למשרד הביטחון. כאשר משרד החינוך, למשל, מפנה בית ספר, הוא לא מקבל שום תמורה מהמדינה או מגורם פרטי אחר על הפינוי. הכסף עובר לקופת המדינה.
כך שעם ההוצאה המותנית בהכנסה, תקציב הביטחון ל–2016 הוא כבר 66.8 מיליארד שקל. וזה לא הסוף. ועדת לוקר מציעה כי הצבא יתייעל בחמש השנים הקרובות ב–9.6 מיליארד שקל, וכי כל כספי ההתייעלות יישארו בצה"ל ויופנו למטרות שבראש בסדר העדיפויות של הצבא.
הצבא יתייעל? מי שמאמין שיקום. אבל מי שמכיר את המערכת יודע שהיא לא תמתין ל–2020 כדי לבדוק בכמה התייעלה ולגזור את הקופון המובטח לה. מערכת הביטחון תדרוש כבר בתקציב 2016 את החלק היחסי של ההתייעלות "על החשבון" — כלומר כ–2 מיליארד שקל.
כך שסך תקציב מערכת הביטחון ב–2016, עם ההוצאה המותנית בהכנסה וההתייעלות, יהיה 68.8 מיליארד שקל. כמעט שיא תקציבי לשנה בודדת מאז קום המדינה. ב–2014 קיבלה מערכת הביטחון מעט יותר מ–70 מיליארד שקל, כולל 7 מיליארד שקל שיפוי בגין צוק איתן. אז מדוע שר הביטחון תוקף בצורה חריפה כל כך את דו"ח לוקר?
2. מלחמות התקציב בפתח
דו"ח לוקר אמנם התריע על הנזק החמור שנגרם מאי־האמון בין משרדי הביטחון והאוצר, מהיעדר השקיפות בהעברת הנתונים, מהוויכוח הקבוע ומהתוספות שניתנות כמעט בלי דיון במשך השנה — אך לפחות בינתיים לא נראה כי הפעם זה יהיה שונה.
האוצר, נכון לעכשיו, סבור שתקציב הבסיס של מערכת הביטחון ב–2016 צריך להיות 54 מיליארד שקל, ולא 59 מיליארד שקל, כפי שקבעה ועדת לוקר. באוצר גם הופתעו מאוד לשמוע על תוספת ההתייעלות, כ–2 מיליארד שקל בממוצע לשנה בחמש השנים הקרובות, שהוועדה ברוב טובה ניאותה להפנות למערכת הביטחון.
כלומר, האוצר סבור כי תקציב מערכת הביטחון ב–2016 לא צריך להיות יותר מ–61.8 מיליארד שקל — 7 מיליארד שקל פחות מההצעה של ועדת לוקר. מאין יבואו 7 מיליארד השקלים הנוספים, שואלים באוצר? את ועדת לוקר השאלה הזאת לא הטרידה. התשובה תהיה, כרגיל, מתקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה התשתיות. שר האוצר, משה כחלון, מסר עד כה רק הצהרה עמומה שלפיה בכוונתו ללמוד את דו"ח לוקר, ונראה כי הוא ממתין להכרעה של נתניהו בעניין ונמנע מלנקוט בשלב זה עמדה עצמאית.
ומה חושבים במערכת הביטחון? לפני פרסום מסקנות ועדת לוקר אמר בכיר במערכת הביטחון כי תקציב בסיס של 59 מיליארד שקל אינו עונה לדרישות המינימום של המערכת, כי הוא נמוך מהתקציב בפועל של המערכת השנה (2015), וכי המערכת תוכל להסתדר עם תקציב בסיס של 62 מיליארד שקל ויותר, כלומר עם תקציב מינימום של 71.8 מיליארד שקל, כולל ההוצאה מותנית בהכנסה וההתייעלות. 71.8 מיליארד שקל, מספר כזה הביטחון לא ראה מעולם.
בדו"ח ועדת לוקר כתוב כי "מערכת הביטחון סבורה כי לשם מתן מענה מלא לאיומים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל דרושים לה כ–75 מיליארד שקל נטו בכל אחת מהשנים 2016–2020. נציגי מערכת הביטחון הבהירו כי נהיר למערכת שהמשק אינו יכול לשאת בהוצאה זו". ועוד: "מערכת הביטחון הדגישה בפני הוועדה את החשיבות שהיא רואה באישור תקציב רב שנתי יציב ואמין, תוך נכונות לשלם פרמיה, וזה אומר לקבל תקציב נמוך יותר תמורת יציבות תקציבית".
אז תקציב הביטחון יאושר בממשלה, וכמו שאנו למדים מההיסטוריה הארוכה של מאבקי התקציב בין מערכת הביטחון למשרד האוצר, ראש הממשלה ייתן למערכת הביטחון כמה מיליארדים יותר ממה שוועדת לוקר נתנה למערכת. כלומר גם ה–71.8 מיליארד אינו סופי.
3. הפנסיה מעיקה על מערכת הביטחון
החשש הוא, יאמרו רבים, כי מערכת הביטחון תיקח את התקציב ותאמר שלום, כלומר תדרוש את גניזת כל המלצות ועדת לוקר האחרות. אבל לאחר שמערכת הביטחון תירגע מההצהרות הלוחמניות שלה ותשמע את הניתוחים של המומחים שלה, היא עשויה בכל זאת לאמץ גם את ה"גזירות" האחרות של הוועדה, כולל אלה שנראות לה כרגע קשות.
אחת הסיבות לכך היא ששני מספרים מעיקים מאוד על תקציב הביטחון בשנים האחרונות, גם לדעת מקבלי ההחלטות במערכת הביטחון עצמה — תקציב הגמלאות ותקציב מערך השיקום.
תקציב הגמלאות עלה מ–4.4 מיליארד שקל ב–2008 ל–8.4 מיליארד שקל ב–2016. 4 מיליארד שקל בתוך שמונה שנים. תקציב השיקום יגיע בשנה הבאה, לאחר קפיצה חדה בשנים האחרונות, ל-5.1 מיליארד שקל. כלומר, על שני סעיפים אלה, שאינם תורמים דבר ללחימה בפועל, תוציא מערכת הביטחון בשנה הבאה 13.5 מיליארד שקל — קרוב לתקציב משרד הביטחון פנים ב–2015 כולה (14.2 מיליארד שקל). וזאת בשעה שתקציב צה"ל כולו הוא כ–31 מיליארד שקל.
גם במערכת הביטחון מבינים שהמספרים של הגמלאות והשיקום גדולים על תקציב המערכת, וכי חייב להימצא להם פתרון מהיר. מערכת הביטחון לא מציעה פתרון משלה לבעיה.
4. החשכ"לית סתמה לביטחון את הפה
עד לאחרונה, דוברי מערכת הביטחון וצה"ל נהגו להציף את התקשורת בנתונים מעוותים על היקף הגמלאות של אנשי הקבע. כעת מתברר כי לא כצעקתה.
החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, ואנשיה שיחררו את נתוני גמלאות אנשי הקבע בדצמבר האחרון. מתברר כי יותר מ–80% מגמלאי מערכת הביטחון קיבלו בדצמבר האחרון פנסיה של יותר מ–10,000 שקל. פנסיה, לא משכורת. גמלה של יותר מהשכר הממוצע במשק, גמלה גבוהה מהשכר החציוני במשק. וזאת כאשר לחלק גדול מאוד מהגמלאים יש בנוסף לגמלה גם קריירה שנייה מתגמלת.
ועדת לוקר מציעה שהסדר פנסיית הגישור יימשך לכל אנשי המערך הלוחם בצה"ל. כלומר, הם יפרשו בגיל 42 בממוצע ויקבלו פנסיה, כפי שקיבלו עד כה, לכל החיים. תוחלת החיים של גברים בישראל היא כ–80 שנה. הסדר מכובד.
ומה עם השאר, קצינים ונגדים שאינם במערך הלוחם? הם יקבלו מענק מכובד, כאשר יפרשו, בהתאם לוותק שלהם בצבא ולתפקידים שמילאו. כל זכויות הפנסיה שלהם יישמרו לגיל הפרישה הרשמי (67 לגברים, 62 לנשים). נגד, למשל, בגיל 52 בממוצע, ייצא לשוק האזרחי עם מענק של 700–800 אלף שקל, עם זכויות פנסיה, ויוכל לפתוח בקריירה אזרחית. בעיה אמיתית עלולה להיווצר עם מי שלא ימצאו עבודה.
מערכת הביטחון מודה כי המצב כיום עם היקפי התשלום לגמלאות בלתי נסבל, אבל טוענת כי הפתרון של ועדת לוקר רע. בסופו של דבר המאבק יהיה על שינוי נוסחת המענק החד־פעמי של ועדת לוקר, ובמערכת הביטחון ינסו להגדילו בעשרות אחוזים.
5. מערך השיקום דורש פתרון
בעיה רגישה במיוחד היא שאלת מערך השיקום של משרד הביטחון. כיום מערך השיקום מטפל בכל מי שנפגע בזמן שירותו הצבאי, סדיר וקבע, אם בפעולה צבאית, אם באימונים, וגם אם חלה או נפגע בתאונת דרכים כשהיה בחופשה ונהג שיכור.
ועדה בראשות השופט אורי גורן קבעה עוד ב–2010, והממשלה אימצה את מסקנותיה ב–2012, כי יש להגדיר מחדש מיהו נכה צה"ל, כדי שרק הזכאים באמת לטיפול במערך השיקום של משרד הביטחון, קרי רק מי שנפצעו בפעילות מבצעית או באימונים יקבלו את הטיפול מהמערך. שאר הפצועים והחולים יועברו לטיפול הביטוח הלאומי. מדובר בצעד רגיש, אך כזה ששווה חיסכון כספי גבוה למערכת. מדובר גם בצעד בעל חשיבות ערכית. ההכרעה עוברת לממשלה.
6. גם הצבא בעד קיצור השירות
שר הביטחון, משה יעלון, השתלח בוועדת לוקר על החלטתה לקצץ את משך השירות בצה"ל לשנתיים לבנים ולבנות עד 2020. קודם כל מדובר באימוץ החלטת ממשלה מ–2006, שאישרה את המלצות ועדת בן בסט.
שנית, יום לפני פרסום המלצות ועדת לוקר אמר קצין בכיר בצה"ל, ושר הביטחון יודע בוודאי מיהו, כי הצבא ממליץ על קיצור השירות הצבאי לשנתיים ושלושה חודשים החל ב–2023.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
לכתבות נוספות באתר:
את מי משרתת נאוה בוקר – ואיך זונחים חברי הכנסת בקלות את האינטרס הציבורי
האיש הזה מרוויח 10,000 שקל בחודש על 16 שעות בשבוע - אז למה החברים שלו כועסים?