לפני כשמונה שנים א', נשוי ואב לארבעה לילדים, תושב מרכז הארץ בשנות הארבעים לחייו עשה את דרכו הביתה. הוא נהג במכוניתו, עצר בצומת והמתין שהרמזור האדום יתחלף. שני אלמונים רכובים על קטנוע הגיחו בסמוך שלפו אקדחים וירו לעברו שני כדורים. אחד מהם פגע לו בגב והשני בחזה.
א' הובהל על ידי ניידת טיפול נמרץ של מד"א לבית החולים "וולפסון" בחולון במצב אנוש וכעבור זמן קצר נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. המשטרה פתחה בחקירה והתברר ש-א' חוסל על רקע מלחמות ארגוני פשיעה. גופתו של א' נשלחה למכון לרפואה משפטית ב"אבו כביר" לצרכי נתיחה, כדי לקבוע את סיבת המוות.
אביו של א' חתם על טופס הסכמה לנתיחת גופת בנו ומאז בני משפחתו פנו מספר פעמים למכון בדרישה לקבל את דו"ח הנתיחה במלואו אך נדחו. זאת, בנימוק שעליהם לקבל אישור מהיחידה המרכזית של משטרת מחוז תל אביב ורק לאחר מכן יועבר אליהם הדו"ח.
"אנו מבקשים לעדכנכם, כי ניתן להטמין את הדגימות בקבר כללי על פי דתו של המנוח או לחילופין הטמנה בקברו של המנוח. נבקש לציין, כי אם גם בעבר ביקשתם הטמנה בקבר המנוח ניתן לשנות בקשה זאת. יודגש, כי משרד הבריאות יישא בעלויות ההטמנה בקבר בכללי ולעניין הטמנה בקבר המנוח על פי התעריפים שנקבעו", נכתב במכתב מפרופ' גמזו.
בני המשפחה ההמומים טענו שמעולם לא אישרו לקיחת רקמות או חלקי איברים מגופתו של א'. "היינו בהלם מהמכתב של מנכ"ל משרד הבריאות היינו בטוחים שקברנו את גופתו השלמה. זו היתה תחושה קשה מאוד לגלות שחסרים איברים בגופו", טענו בני משפחתו.
גם משפחתו של דודו טופז הגישה תביעה דומה
באמצעות עו"ד כרמי בוסתנאי הגישו בני משפחתו של א' תביעה נגד משרד הבריאות ובכירים במכון לרפואה משפטית לבית המשפט השלום בהרצליה. בכתב התביעה נטען, כי איבריו של א' מוחזקות בתוך צנצנת נפטלין במכון שעליה נכתב "לא לקבור". לטענת התובעים איבריו של א' נלקחו מגופתו ללא רשותם וכעת הם ייאלצו לערוך טקס קבורה נוסף לקבור את שאר האיברים. עוד נטען, כי הנתבעים נהגו בצורה מבזה אשר פוגעת בכבודו של המנוח ובהם.
לכתב התביעה צורף דו"ח ועדה בראשותו של השופט אריה סגלסון משנת 2001 אשר בדק את החשד לאי סדרים במכון לרפואה משפטית באבו כביר אשר קבע, בין השאר, כי אין לקחת איברים או דגימות מגופו של המנוח ללא הסכמת משפחתו.
"הם גרמו לנו צער, סבל,וכאב רב ועלבון", ציינו בני המשפחה בכתב התביעה.
הנתבעים טרם הגישו כתב הגנה.