11 בתי החולים הממשלתיים, מנהריה שבצפון ועד ברזילי בדרום, נקלעו למצוקה תזרימית קשה עד כדי חשש לעצירת רכש חיוני מספקים ופגיעה בשירות הרפואי. כך עולה מהתכתבויות פנימיות בין אנשי כספים וראשי בתי החולים, שהגיעו לידי "גלובס".
מדובר ב"בור" תקציבי של למעלה מ-500 מיליון שקל לפני מימון, כאשר הגירעון הכולל עומד על כ-800 מיליון שקל. "המשמעות המיידית, אלא אם כן יקרה נס, היא שמנהלי הכספים של כולנו יפסיקו לחתום על הזמנות", כתב ד"ר בני דוידזון, מנהל ביה"ח אסף הרופא, ליתר מנהלי בתי החולים.
"אינני זוכר מציאות כזאת מזה לפחות 12 שנים. התשובות שאנו מקבלים כרגע מחשבות משרד הבריאות הן של חוסר יכולת לשנות דבר או להשפיע וקצרה ידו מלהושיע. אני מבקש להדגיש, לא מדובר בגירעון תקציבי גרידא, אלא בבור עמוק בתחום התזרים, כלומר אי-יכולת לשלם לספקים עם כל המשמעויות המתחייבות... אינני מבין כיצד ניתן לעבור בשקט על מצב שעשוי להיגמר באסון על רקע מחסור גדל בציוד חיוני וניסיונות לחסוך שעשויים להיגמר בטעות ונזק לחולים", הוסיף ד"ר דוידזון.
מנהל אסף הרופא מסביר במכתבו את הסיבות למצוקה התזרימית, מאשים את משרד האוצר וקורא כמעט למרי מצד ראשי המערכת כדי להביא לזעזוע: "כאשר כל נושא השכר לא מקבל מענה הולם, כאשר תקציב הקניות לא ריאלי והופך ללא ריאלי יותר ויותר בכל שנה, כאשר דורשים מאתנו הגדלת יעדי הכנסות בעוד ההסכמים עם קופות החולים מונעים זאת והעלאת הפעילות בתוך ההסכמים רק מעלה את גובה ההנחות לקופות - וכל אלה מעשה ידי האוצר להתפאר, כאשר המשרד שלנו, עם כל רצונו, אינו יכול להתמודד עם האוצר - אני חושב שהגיע הזמן שפורום מנהלי בתי החולים הממשלתיים יסירו את הכפפות ויבהירו לעם ישראל הנשען עדיין על הרפואה הציבורית, שאנחנו הופכים למשענת קנה רצוץ ולא באשמתנו".
דוידזון מונה גם את דרכי הפעולה הנחוצים: "אני מצפה שיו"ר הפורום ייכנס אותנו לדיון דחוף בצעדים המתחייבים מן המצב, כאשר לא נותר בידינו זמן רב ולפנינו חודש עם מספר ימי עבודה שלמים ספור. אני מצפה לפניה תקיפה של הפורום ודרישה מן הבעלים של בתי החולים הממשלתיים ונציגם, מנכ"ל משרד הבריאות, לפנות לשרת הבריאות ודרכה לשר האוצר, יו"ר מפלגתה, להתערב ולמנוע אסון בשל חוסר הבנת הכתב שעל הקיר של החשבת הכללית באוצר באשר לתזרים, ושל אגף התקציבים בשל התקציב השערורייתי בגירעוניותיו".
"ידנו קצרה מלהושיע"
בתשובה לדרישת ביה"ח אסף הרופא להזרמה מיידית של 10 מיליון שקל לצורך תשלום לספקים, כך על פי התכתובת שהגיעה לידינו, השיבו בחשבות משרד הבריאות: "לצערי, לא נוכל להעביר מימון לאף אחד מבתי החולים בגלל חריגה גדולה מאוד בחו"ז (מאזן חובה מול זכות). אבי (אבי ברף, חשב המשרד - ש.נ) היה בפגישה עם החשבת הכללית, שלא התירה לנו לחרוג יותר. אנחנו מודעים לקשיים בכל בתי החולים, אך ברגע זה ידנו קצרה מלהושיע".
על פי איש כספים עמו דיברנו באחד מבתי החולים, החריגה הזו נובעת מעיוות שורשי במוסר התשלומים, בין היתר של ממשלת ישראל עצמה: "המדינה חתמה על הסכמי שכר חדשים עם הרופאים, האחיות ועובדי המנהל והמשק, אבל היא לא ממהרת לשפות אותנו בגין תוספות השכר. במקביל, קופות החולים משלמות לנו בשוטף פלוס 60, אבל בפועל קופ"ח לאומית לא שילמה מאז ינואר וקופ"ח מאוחדת גוררת כבר חובות של מספר שנים. הכי קל זה לא לשלם למערכת הממשלתית, שזה אנחנו, וככה בתי החולים נשארים עם בור תקציבי ותזרימי", הוא אומר.
לדבריו, כבר עתה נעצר חלק מהרכש על ידי בתי החולים, כאשר הציבור עלול להרגיש בזה תוך זמן קצר: "אנחנו כמנהלי כספים הפסקנו לחתום כבר על כל מיני דברים פשוטים. אז יש מחסור בלבנים, בסדינים ועוד. להערכתי, החל מהחודש גם השירות יפגע עקב התארכות של התורים, וזה יתעצם אם מישהו לא יתעורר".
במכתב ששלחו בשבוע שעבר מנהלי הכספים של כל 11 בתי החולים הממשלתיים לחשב משרד הבריאות אבי ברף ולסמנכ"ל התכנון והתקצוב, יאיר אסרף, הם כתבו: "לאחר אין-ספור בקשות, מכתבים והתראות לתקצוב בתי החולים הכלליים, מאחר שבתי החולים משרתים חולים והתפוסות מלאות, יש צורך ברכישת תרופות, ציוד רפואי מתכלה ועוד. מאחר והתקציב בחסר ואין עדיין תשובה לבקשות התקציב, כל חתימה עבור רכישות יוצרת גירעון נוסף בתקציב. לפיכך, נבקש לתקצב באופן מיידי את בתי החולים. אנו, מנהלי הכספים של בתי החולים הכלליים, לא נוכל לחתום ולהמשיך לאשר הזמנות לתפעול השוטף ללא מקור תקציבי מתאים".
אתמול שלחו מנהלי הכספים מכתב נוסף בו פירטו את הקושי לגבות חובות מקופות החולים לאומית ומאוחדת, וחזרו על דרישתם להתערבות מיידית.
מחכים לשר"פ?
באופן אירוני, עמידה איתנה של משרד האוצר נגד הזרמת תקציבים לבתי החולים הממשלתיים, עשויה לשרת דווקא את בתי החולים שדורשים מזה תקופה ארוכה להחזיר להם את האפשרות לספק שירותי רפואה פרטיים באמצעות הביטוחים המשלימים - זאת אף שמשרד האוצר עצמו נחשב למתנגד הגדול ביותר לאפשרות הזו.
נושא החזרת השר"פ נדון ממש בימים אלה במסגרת ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, כאשר גרמן עצמה נוטה לתמוך בעמדת בתי החולים שקוראים ליישום של מודל שר"פ "מרוכך" - כזה שיציע שירות בחירת רופא למעוטי יכולת גם ללא ביטוח משלים, אולם בכפוף לתור ארוך יותר. בתי החולים הממשלתיים, בעיקר הגדולים והחזקים - איכילוב, תל השומר ורמב"ם - רואים בשר"פ קרש הצלה שיחזק אותם מבחינה פיננסית ויימנע "נטישה" של רופאים מומחים ובכירים בשעות הצהריים לטובת המערכת הפרטית.
כיום, ההוצאות בגין בחירת מנתח וחוות דעת נוספת עומדות על למעלה מ-2 מיליארד שקל רק בביטוחים המשלימים (לא כולל חברות ביטוח), כאשר הכסף הזה מנותב כולו למערכת הפרטית. מספר כלכלני בריאות בולטים, כמו גם האגודה לזכויות האזרח וארגון רופאים לזכויות אדם, הציעו לוועדת גרמן להוציא את האפשרות לבחור מנתח מהביטוח המשלים ולהכניסו למסגרת הסל הממלכתי, כאשר המימון יגיע באמצעות העלאת מס הבריאות. מהלך כזה, הם טוענים, ישתלם לרוב האזרחים.
ממשרד הבריאות נמסר כי "בעיית התקציב נמצאת בדיונים מול האוצר ונעשית פנייה של אגף התקציבים במשרד הבריאות מול האוצר. בעיה תזרימית נוצרה היות וקופות החולים חייבות לבתי החולים כסף בגין מאושפזים, והיות וחלק מהקופות אינן משלמות את השוטף וחובות נצברים - ישנה בעיית תזרים. ישנם דיונים עם האוצר במטרה להסדיר את המצב". ממשרד האוצר נמסר כי "בימים אלה מתקיימת עבודה משותפת בין משרדי האוצר והבריאות, קופות החולים ובתי החולים על מנת לטפל בסוגיה".
