אישה מוכה (צילום הדמיה) (צילום: עודד קרני, אתר קשת)
היכה אותה עד אבדן הכרה. שפך עליה מים להעירה והיכה אותה שוב. אילוסטרציה|צילום: עודד קרני, אתר קשת

לפני כחמישה חודשים, ד', תושב דרום הארץ בן 35 נסע יחד עם אשתו וביתם בת השמונה ברכבם לבילוי במרכז קניות בבאר שבע. במהלך הנסיעה, פרץ ויכוח בין ד' לאשתו במהלכו הם קיללו אחד את השני. ד', שזעם על אשתו שפגעה בכבודו, הסתער לעברה וחבט בה בעוצמה רבה באף. כתוצאה מכך אפה של אשתו לכאורה נשבר והיא איבדה את הכרתה. הוא עצר את הרכב בשולי הכביש ושפך מים על אשתו כדי שתתעורר. כשהכרתה חזרתה אליה, שוב התנפל עליה והיכה אותו באגרופיו באכזריות, משך בשערותיה וניסה לחנוק אותה והכול לעיני ביתם.

הבעל עזב את המכונית יחד עם בתו והותיר את אשתו כשהיא שותת דם. האשה מיהרה לנעול את המכונית ולהתקשר למשטרה. בהמשך נלקחה לטיפול בבית החולים 'סורוקה' כשהיא סובלת מחבלות רבות ואף שבור ונזקקה לטיפול רפואי.

ד' נעצר והוגש נגדו כתב אישום חמור לבית המשפט השלום בבאר שבע בגין עבירה של תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש. הוא נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו ובמהלך המשפט אף הודה בתקיפת אשתו ובשבירת אפה. רגע לפני הכרעת הדין, הבעל החליף את העו"ד שייצג אותו ושכר את שירותיהם של עורכי הדין שלום פיניאה ואייל הדר.

עורכי הדין ביקשו מבית המשפט לבטל את הודאתו של הבעל ולאפשר לו להוכיח שלא שבר את אפה של אשתו כפי שנטען נגדו בכתב האישום. השופטת שרה חביב נעתרה לבקשה.

הסנגורים השיגו חוות דעת של פלסטיקאית לפיה השברים באפה של האשה הם כתוצאה מניתוח באף שעברה לפני כ-20 שנה ולא מהמכות שקיבלה ממנו. "השברים הסימטריים בעצם האף מתאימים לניתוח שעברה ולא לחבטה", נכתב בחוות הדעת.

בעקבות התפנית הדרמטית בפרשה החליטה התביעה המשטרתית לחתום על הסדר טיעון עם הסנגורים. לפי ההסדר כתב האישום נגדו יתוקן וייגזרו עליו בין שלושה ל-24 חודשי מאסר בפועל, למרות שהעונש המירבי על עבירות מסוג זה הוא 4 שנות מאסר.

הסנגורים ביקשו מבית המשפט להתחשב בעובדה שהנאשם מעולם לא היה מעורב באירועים אלימים וכי בא ממשפחה נורמטיבית, ושבמסגרת עבודתו כמנהל הוא אחראי על 120 עובדים. הבעל אף הביע הסמכה להיכנס טיפול זוגי כדי לשקם את התא המשפחתי.

להפתעת התובעים, השופטת גזרה רק חמישה חודשי מאסר בפועל על ד' והוסיפה שנה מאסר על תנאי, פיצוי של 5,000 שקל למתלוננת וקנס של 1,000 שקל לקופת המדינה. בנימוקיה כתבה השופטת שהיא התחשבה בנאשם משום שהודה וחסך מזמנו של בית המשפט.

בנוסף ביקרה השופטת את דרישת התביעה לשנתיים מאסר: "בבואי לקבוע את מתחם הענישה ההולם את מעשי הנאשם, סבורני כי המתחם אותו הציעה התביעה הוא חמור יתר על המידה".