יום אחרי מותו של הנער אלון רונן אתמול בבית ספר ברמת אביב, ממתקן כדורסל שנפל עליו, החליט היום רון חולדאי ראש העיר תל אביב לסגור מיידית את כל מתקני הספורט שבאחריות העירייה עד שתיערך בדיקה יסודית של מצבם.
אז למי בעצם שייכים מתקני הספורט שנמצאים בתוך בתי הספר? על פי חוק, אחרי שמסתיימת בניית המתקן, שהיא באחריות משרד החינוך, עוברים המגרשים לאחריות הרשות המקומית. על פי הוראת משרד החינוך, הרשות אמורה לבצע בדיקה תקופתית של המתקנים לפחות פעם בשנה.
מה האופן בו צריך לבדוק את המתקן? מכון התקנים הישראלי מוסר שיש להסתכל על המתקן ולנסות להבחין אם הוא מתוחזק ברמה נאותה, לבדוק אם קיימים סדקים בבטון אליו מחובר המתקן, לראות אם בעמוד הברזל יש נגעי חלודה או ריקבון ולבדוק אם לוח הסל סדוק ולוודא שאין סימני חלודה, שברים או חלקים חדים בטבעת.
אין תו תקן לסלים במגרשים
מיכאל סוויסה, ראש ענף מתקני הרמה במכון התקנים, לא הפסיק היום להתראיין לגופי התקשורת "חבל שרק היום כולם כולם מתעניינים בזה, אבל המצב הזה קיים כבר שנים", הוא אומר ומוסיף "מאז תחילת שנות ה-2000 קיים תקן שיזם המכון, גם אז בעקבות תאונה מצערת, אבל הממשלה ומשרד החינוך שמונה לטפל בזה, לא אוכפים את התקן בצורה מסודרת. בסך הכל הוצא חוזר מנכ"ל שהטיל את האחריות על הרשויות. כשאין חובה לתקן, אף רשות לא רוצה להוציא כסף שלא חייבים להוציא"
לדבריו, "בשום מקום לא נכתב מפורש שיש חובה לעשות בדיקה כל שנה, זה לא כמו מעליות שפעם בחצי שנה חייבות להיבדק. זה תחום פרוץ. אנחנו כבר שנים בקשר עם משרד החינוך בעניין הזה, והם תמימי דעים איתנו שיש צורך בשינוי, אבל התהליך הזה לוקח זמן".
סוויסה מספר שיש במדינת ישראל כ-8,000 סלים הממוקמים במגרשים באוויר הפתוח, מתוכם להערכתו כ-3,000 צריך להחליף. "הסלים האלה זה כמו פצצות מתקתקות, אורך החיים שלהם מוגבל לחמש עד שמונה שנים, לא יותר, ואי אפשר לצפות מהילדים האלה לבדוק את הסל, הם מגיעים לשחק". עוד מתריע סוויסה, כי לא רק שלא נעשות בדיקות תקופתיות לסלים, אלא שגם אין תו תקן לסלים המיוצרים בחברות הישראליות.
יש רשויות שמקפידות על בטיחות הסלים בהן?
"בהחלט, אני אמנם לא בודק את כל הרשויות, אבל אני יכול לשבח את עיריית רעננה ורמת גן בהן יש מודעות גבוהה במיוחד ומתקנים שם את הסלים על המקום. עכשיו אנחנו גם עושים סקר מקיף בירושלים וזוכים שם לשיתוף פעולה מלא"
פקחי עיריית חיפה בודקים את הסלים
בחיפה, למשל, הבדיקות התקופתיות נעשות על ידי פקחים של העירייה, באחריות מהנדסי בטיחות. דובר עיריית חיפה, עידו מינקובסקי: "באחריות עיריית חיפה מעל ל-100 מתקני ספורט, עם דגש על 62 מגרשי כדורסל פעילים. לא היינו זקוקים לאירוע המצער בתל אביב כדי להחמיר את הבדיקות משום שגם לנו יש טראומה מהעבר". מינקובסקי מתכוון לאירוע לפני 6 שנים בשכונת נווה דוד בחיפה אז נהרג סרגיי פטרוב, נער בן 13, לאחר שעמוד כדורסל נפל עליו במהלך משחק במרכז קהילתי. "בדיוק לפני שבועיים סיימנו לשפץ גם את המגרש בנווה דוד", אומר מינקובסקי, "אנחנו עושים בדיקות תקופתיות ומתקנים כל ליקוי על המקום, לא משנה כמה זה עולה. התחזוק מבוצע ברמה הכי גבוהה מבחינת איכות המתקנים ובטיחותם. אם זה מתקני סל, שערי קט רגל, ניכוש קוצים, עמודי תאורה וכו". דגש מיוחד נותנים בחיפה למתקני הספורט על הכרמל החשופים לרוחות, שם הסיכוי לבלאי גבוה יותר.
בעכו נהרג לפני ארבע שנים ילד בן 11 ששער קט רגל נפל על ראשו. אבל אז לא היה מדובר במתקן של העיריה, אלא במגרש פרטי. מעיריית עכו נמסר היום: "עיריית עכו מבצעת בדיקות תקופתיות בכל הפארקים ומתקני הספורט בעיר שבתחום אחריותה, ומקפידה על תחזוקה נאותה של המתקנים".
ברמת השרון מסיימים בימים אלו בדיקה יסודית בכל מתקני הספורט ברשות לקראת פתיחת שנת הלימודים. "אחת לתקופה אנחנו עושים בדיקה יסודית בכל המתקנים בשטח העירוני כולל מתקני הספורט בבתי הספר", אומר גונן אליאסי, דובר העירייה, "הבדיקה נעשית על ידי גוף חיצוני בסטנדרטים מחמירים ביותר של מכון התקנים".