מועדוני צרכנות כבר לא שמורים רק לאנשי כוחות הביטחון, לעובדי המדינה ולמורים. הם גם לא שמורים רק לשכירים. למעשה, בחודשים האחרונים צץ בכל שעה קלה מועדון צרכנות חדש, כך שכעת אין כמעט צרכן שלא יכול להשתייך למועדון כלשהו - מעוסקים עצמאים שעבורם קם מועדון "מעכ'ל", דרך גמלאים שעבורם קם מועדון "ותיקים ונהנים", ועד שכירים שיכולים להצטרף להסתדרות העובדים (בתשלום) ולהשתייך למועדון "שווה". בנוסף לאלה קם מועדון "עוגן", המציע לעסקים החברים בלשכת המסחר ולעובדיהם הטבות באמצעות כרטיס CAL; ומועדון "שלך", המיועד לעובדי הרשויות המקומיות.
לצדם ממשיכים לפעול במרץ מועדוני הצרכנות הוותיקים, חבר, הוט, אשמורת, בהצדעה, טוב וממבר'ס, ומשתדלים - לאור התחרות - להרחיב את ההטבות שהם מעניקים.
למרות שלכאורה לא אמורה להיות תחרות בין המועדונים משום שההצטרפות אליהם מיועדת רק לפי עיסוק בהווה ובעבר - תחרות יש ויש, ומטרתה להאדיר את יוקרת המועדון והמוניטין שלו כמפנק ביותר, ולהעצים את כוח הקנייה מול הספקים. מצב שכיח הוא שבמשק-הבית בני הזוג חברים בשני מועדונים או יותר, כך שהתחרות בין המועדונים במקרה הזה פועלת לטובת החברים שיכולים לנתב את בחירתם. המועדונים יודעים זאת, ועבורם מדובר בזרז להעמקת התחרות.
משמעות נוספת של ריבוי המועדונים היא שבמקרים רבים מחירי הקופה הרשמיים והמלאים הם למעשה מחירים פיקטיביים.
ויש גם מועדוני לקוחות
לצד מועדוני הצרכנות המשייכים אליהם את החברים מכורח עיסוקם בהווה ובעבר, פועלים עשרות מועדוני לקוחות בקטגוריות שונות, כמו מועדוני לקוחות "מטריה" המאגדים מספר רשתות ופתוחים לכל החפץ (שופרסל, מגה, לייף סטייל, קלאב 365 של המשביר, H&O, פאואר קארד, ובקרוב גם מועדון של קבוצת פוקס הכוללת את פוקס, ללין, בילבונג וסאקס). מרבית המועדונים האלה כרוכים בתשלום, ורובם פועלים באמצעות כרטיס אשראי. גם הבנקים (מפתח דיסקונט, מזרחי וכדומה) מציעים הטבות דרך כרטיס אשראי ייעודי. לצד מועדונים אלה, קיימים מועדוני לקוחות למרבית רשתות אופנה, מועדוני לקוחות בתחום התיירות, מסעדות ועוד.
נדמה כי לפעמים הרשתות מחפשות דרך להמציא מועדוני לקוחות בדרכים יצירתיות, ולייצר נאמנות גם בקרב מעגלים משניים: שילב, לדוגמה, השיקה לאחרונה את מועדון נכדוד'ס הפונה לסבים ולסבתות (המוכרים גם כארנק מהלך).
מה צריך לדעת?
ההצטרפות למועדון צרכנות מפתה, אך יש לה גם חסרונות, משום שלעתים קרובות היא כרוכה בהנפקת כרטיס אשראי נוסף, ועודף כרטיסי אשראי הוא מתכון בטוח לאובדן המעקב אחרי ההוצאות. בנוסף, בחלק מהמועדונים משלם הצרכן דמי חבר, המצטרפים לתשלום החודשי עבור כרטיס האשראי. אם הצרכן איננו מנצל את ההטבות - הופכת החברות במועדון להוצאה נטו.
"גלובס" משרטט את מפת מועדוני הצרכנות - מי יכול להצטרף לאן והאם יצטרך לשלם בעבור החברות, ומונה מספר נקודות עיקריות לידיעת כלל עמיתים.
1. רכב בהנחה וסרט בחצי מחיר
2. רכישת תווי שי מסובסדים
רוב המועדונים מציעים לעמיתים לרכוש כרטיס נטען (השקול לתווי קנייה) במחיר מסובסד של כ-15%-17%, כך שכרטיס הטעון ב-1,000 שקל למשל, יירכש ב-850 שקל על-ידי העמית. הכרטיסים ניתנים למימוש ברשתות שיווק (למשל חבר בשופרסל, הוט במגה) וברשתות שונות.
3. הנחות במעמד התשלום
אחת מההנחות הנפוצות למועדוני הצרכנות הן הנחות במעמד התשלום. מדובר בהנחה של כ-5% בבתי עסק מגוונים עמם מצויים המועדונים בהסכם. היתרון של הנחה זו שהיא כוללת כפל מבצעים.
4. הנחות בתדלוק
5. דמי חבר
רוב המועדונים לא גובים דמי חבר. בחלקם דמי החבר משולמים לגוף המאגד: הסתדרות המורים (כ-30-50 שקל), הסתדרות העובדים (0.95% מגובה המשכורת), הסתדרות הרופאים. יש מועדונים שגובים דמי חבר ישירות: מועדון חבר גובה מעמיתיו סכום של כ-30 שקל לחודש, בקרנות השוטרים משלמים כפול מכך, וחברי בורסת היהלומים שירצו להצטרף למועדון ההטבות של חברת חשמל ישלמו כ-100 שקל בשנה (ראו בהמשך).
6. גם לדור הצעיר
7. שיתופי-פעולה
כדי להגביר את כוח הקנייה הריכוזי של מועדון צרכנות, יש שיתופי-פעולה המאגדים כמה מועדונים פוטנציאליים יחד: לאחרונה נחתם הסכם בין מועדון הצרכנות של חברת החשמל ובין עובדי הבורסה ליהלומים, ארגון הוט הוסיף לשורותיו את אגודת העיתונאים, ועוד.
