סארפ אונאר (צילום: mako)
"לא חושב שארגיש בנוח ללבוש את זה בטורקיה". אונאר (בחולצת צה"ל) עם חבריו לפרויקט|צילום: mako
מעל מאה תלמידים יהודים נלהבים מרחבי העולם שהגיעו לישראל רק כדי ללמוד על המדינה והיהדות מחולקים בין הכיתות בקמפוס הוד השרון של הסמינר תיכוני אמריקני בישראל ע"ש אלכסנדר מוס. הם כולם יושבים נרגשים בכיסאותיהם לקראת הצגת המחזה שהכינו בנושא ציונות. בתפקיד הרב: סארפ אונאר, מוסלמי בן 17 מאנקרה.

אונאר, המוסלמי היחיד בכיתה והראשון שאי פעם השתתף בתוכנית לימודי היהדות של בית הספר, נעמד עוטה זקן על פניו ומחופש לרב האשכנזי הראשון, ופוצח בהסבר על רעיונותיו של הרב קוק. בעוד שחבריו של אונאר מבלים בטורקיה או במחנות קיץ ללימוד אנגלית, אונאר בחר לבלות את חופשת הקיץ שלו דווקא בישראל בשישה שבועות של סמינר יהדות. "יש לי כמה חברים ישראלים שהכרתי במודל האו"ם ובקורסים לצעירים שלקחתי באוניברסיטת סטנפורד ודרכם התחלתי להתעניין בישראל", הוא מספר בסיומו של יום לימודים, "באופן כללי אני תמיד אוהב להכיר תרבויות חדשות, אז קראתי על ישראל וגיליתי שהתרבות היהודית היא מרתקת ובמובנים מסוימים גם דומה לתרבות הטורקית".

בעקבות היכרותו עם המדינה החליט אנואר ללמוד את השפה העברית. "רציתי ללמוד עברית באולפן אבל הבנתי שאפשר להתחיל ללמוד שם רק אחרי שמלאו לך 18, ואז, משיטוט באינטרנט, מצאתי את התוכנית הזאת. החלטתי שזה יכול לתת לי את הרקע ולספק את העניין שלי במדינה", הוא מספר.

איך הגיבו האנשים סביבך?
"חברים שלי וגם ההורים שלי הופתעו מאוד מן הסתם מהבחירה שלי, אבל אף אחד לא הביע ביקורת. ההורים שלי אפילו קצת קינאו בי על זה שאני יכול לבקר במדינה חדשה ואפילו לקבל על זה נקודות קרדיט ללימודים באוניברסיטה בארה"ב בהמשך. בכלל, אם תלכי ברחובות אנקרה, לא תראי שנאה מתפרצת כלפי ישראלים או יהודים. ענייני המרמרה והיחסים הדיפלומטים עם ישראל זה לא מה שמעסיק את הנוער. מעבר לזה, צריך לזכור שהיחסים בין ישראל לטורקיה לא היו כפי שהם היום מאז ומעולם. היחסים בעבר היו טובים וגם אני פגשתי ישראלים באנקרה. בכלל, אני חושב שהעם הטורקי והעם היהודי חולקים הרבה דברים משותפים, כמו למשל המאבק שלנו לחופש ולעצמאות. אז נכון, יש חילוקי דעות בין הפוליטיקאים אבל בעייני זה לא משקף את דעת הקהל הרחב".

עשה שבת אצל משפחה חרדית ברעננה

סארפ אונאר (צילום: תומר ושחר צלמים)
"החברים כאן היו מופתעים, אבל הם גם שמחו מאוד לקבל אותי"|צילום: תומר ושחר צלמים
בסוף השבוע האחרון ציינו בבית הספר "שבת פתוחה" שבו כל תלמיד בעל משפחה בארץ רשאי לבקר בביתם. אונאר, שאין לו משפחה בארץ, התארח אצל "משפחה מארחת" ששידכו לו מדריכיו. "ישנתי אצל משפחה חרדית ברעננה", הוא מספר, "הם לקחו אותי לביקור בבית כנסת והביאו לי כיפה. זה היה מעניין מאוד. הם שאלו אותי מה הדת שלי אבל לא שינה להם שאני מוסלמי".

אונאר אינו מגדיר את עצמו כאדם דתי ועם כל הכבוד גם אין לו שום כוונה להתגייר בעקבות החוויה, ובכל זאת נראה שהתאהב בתרבות היהודית. "מדהים ללמוד את ההיסטוריה והתרבות שהצליחו לשמר במשך כל כך הרבה שנים בנחישות ואז ללכת ולראות את אותם מקומות קדושים כמו תל גזר, עיר דוד, הכותל, בעיניים שלי", הוא אומר ומסביר שבעוד הוא מתקשה לקום ללימודים בטורקיה, פה בישראל זה הרבה יותר פשוט. "זה פשוט הרבה יותר מעניין ממה שלומדים בבית הספר ולכן פה אני הראשון שמזנק מהמיטה".

בקמפוס מספרים כי אחד הדברים הראשון שעשה אונאר כשהגיע לארץ היה לקנות מילון בעברית ולהתחיל ללמוד את השפה ותוך כדי שיחה הוא מנסה לשלב מילים בעברית. כמו כן, בשלושת השבועות שהוא מבלה פה כבר הספיק לרכוש גם חולצה של צה"ל וללבוש אתה תכופות. אבל בעוד הוא מדגיש שהטורקים אינם שונאים את ישראל, כשהוא נשאל אם ילבש אותה גם כשיחזור לטורקיה, הוא מהסס לרגע וצוחק במבוכה. "אני לא חושב שארגיש בנוח ללבוש את זה בטורקיה", הוא אומר, "בכל זאת, בגלל המצב".

במשך ארבעים שנות קיומו של הארגון, הביא מכון אלכסנדר מוס ללימודי ישראל, כ-22,000 תלמידים לישראל, רובם יהודים מארה"ב, בינהם כמה בוגרים בולטים במיוחד: סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברגכוכב הרגאי החרדי שחזר בתשובה ואז בשאלה – מתיסיהו והסופרת המצליחה לורן וייסברגר ("השטן לובשת פראדה"). הארגון, להגדרת בכיריו, נחשב כמוביל בחיזוק זהותם היהודית של התלמידים והוגדר על ידי ארגון שירותי החינוך היהודי בארה"ב, JESNA, כתוכנית מובילה לשיפור משמעותי בגישת התלמידים בנושאים חשובים כגון: פעילות בקהילה היהודית, עלייה לישראל, צדקה ונישואי תערובת. עם זאת, הארגון מוגדר כא-פוליטי.