יש יותר מדי אנשים שסובבים את הכדורסל הישראלי שטוענים שגמר הגביע הערב (ה') בנוקיה הוא האירוע שאחריו יבוא המבול. תוך חודש וחצי-חודשיים מהיום יש סיכוי לא רע בכלל שהשחקנים הישראלים יחליטו שעונת 2012/13 לא תגיע לסיומה, לא יהיה פלייאוף, עד שיובטח להם שבעונה הבאה ישחקו על המגרש בליגת העל יותר ישראלים מזרים. נשמע מופרך? בואו נדבר על זה בעוד כמה שבועות מהיום.
השחקנים מדברים על דקות משחק. דקות משחק הוא עניין שקל ללכת איתו למאבק. "אנחנו בסך הכל רוצים לשחק" נשמע טוב. אבל הבעיה הגדולה יותר קשורה לשכרו של הכדורסלן הישראלי. יש מעט מאוד משרות לישראלים בליגת העל, ומעט מאוד משרות עם כסף טוב.
מנתונים שהגיעו לידי "גלובס", מתבררת התמונה העגומה הבאה: שכרם המשותף הכולל של 18 השחקנים הישראלים הבכירים ביותר, אלו שהופיעו בסגל הרחב של נבחרת ישראל למוקדמות אליפות אירופה - מצטבר לכדי 4.54 מיליון אירו ברוטו. פחות מ-2.5 מיליון אירו נטו, יחד, לכל שחקני השפיץ של הכדורסל הישראלי. יש בכדורסל האירופי העונה חמישה שחקנים שמרוויחים את הסכום הזה לבדם.
אף ישראלי לא נכנס למועדון ה"מיליון אירו נטו"
אז איך נראות משרות השפיץ של הכדורסלן הישראלי? ועד כמה נמוכה תקרת הזכוכית עליה נלחמים אותם 17,961 ילדים/ילדות/נערים/נערות ובוגרים הפעילים בכדורסל הישראלי, ענף הספורט מספר 2 בישראל?
לפני שצוללים לתוך רשימת ה-18 שנחשפת כאן בלעדית ב"גלובס", צריך לציין כמה דברים קטנים: הרשימה אינה כוללת שחקנים שלא זומנו לסגל הנבחרת, וייתכן ששכרם היה עשוי לדרג אותם בין הבכירים (למשל, מאיר טפירו); והיא גם לא כוללת את הישראלי מספר 1 היום, עמרי כספי (ששכרו העונה ב-NBA עומד על 2.27 מיליון ד' ברוטו). כמו כן, היא מתייחסת לחוזי השחקנים שהיו נכונים לעונה הקודמת (2011/12).
ובכן, בכיר הכדורסלנים הישראלים מבחינת השכר, כפי שמשתקף מהרשימה, הוא ליאור אליהו ממכבי ת"א עם 1,017,216 אירו ברוטו. שכר טוב לכל הדעות. אבל בראייה כלל-אירופית המצב של אליהו לא משהו: בעונה שעברה שטפו את אירופה 55 כדורסלנים שהשתכרו מעל מיליון אירו נטו, כך שאפילו בכיר הישראלים (שבניכוי מס נשאר לו "רק" חצי) לא נכנס למועדון ה"מיליון אירו נטו".
השכר של אליהו מגלם בתוכו את הגיבנת הכואבת ביותר שאותה גורר השחקן הישראלי: סוגיית המיסוי. הכדורסלן הישראלי לעולם לא יצליח להרוויח כאן שכר גבוה בהשוואה לאירופה, גם בגלל יכולת כלכלית עדיפה לעיתים קרובות של הקבוצות מרחבי מהיבשת, וגם עקב העלות העצומה על המעסיק הישראלי. רוצה כסף טוב? צא לחו"ל. אליהו מכיר את זה מקרוב: העונה שלו בקאחה לבוראל הבאסקית השאירה לו 800 אלף אירו נטו. שכר שסביר שלעולם לא יתקרב אליו שוב.
עדיף לצאת לחו"ל לקבוצות בינוניות
הבא ברשימה אחרי אליהו הוא שחקן שהפנים מזמן שהכסף הגדול לא נמצא כאן: יותם הלפרין, שזכה בסנט פטרסבורג הרוסית לשכר מפנק של 609,720 אירו (העונה הוא בבאיירן מינכן). הסיפור של הלפרין הוא דוגמה טובה להחלטות שלוקחים שחקנים ישראלים לאור המצב הנואש בליגת העל שלנו. עדיף לצאת לחו"ל לקבוצות בינוניות, אפילו כאלו שלא משחקות ביורוליג, כי השכר הפוטנציאלי גבוה באופן משמעותי. אם לוקחים בחשבון שהמיסוי ברוב מדינות אירופה נמוך יותר מזה שמשלם השחקן הישראלי פה בארץ, אז השיקול הכלכלי הופך לכדאי עוד יותר. הקאץ' שיש לעניין (ולא מתאים למי שסובל מגעגועים): שהות של ארבע עונות רצופות בחו"ל, שמאפשרת אחר כך לחזור מבלי לשלם את המיסוי הישראלי על תקופת הגלות.
שלושה מחמשת המרוויחים הגדולים של הכדורסל הישראלי בעונה שעברה שיחקו בחו"ל, וממש לא במקומות נוצצים. למה גל מקל הלך לקבוצה איטלקית שגדולתה הרחק מאחוריה, כמו בנטון טרוויזו? התשובה ברורה: מקל מדורג במקום הרביעי עם שכר שנתי של 417,868 אירו - כמעט כפול מיוגב אוחיון (מדורג 6 עם 253,745 אירו) שהעדיף את כלוב הזהב של נוקיה. יניב גרין הרחיק עד העיירה האיטקלית הקטנטנה טראמו (כמות תושבים כמו בקרית אתא), ועדיין הוא מדורג חמישי בין הישראלים עם שכר של 278,439 אירו.
שורה תחתונה: האם שווה לצאת לחו"ל? חמשת שחקני הנבחרת הישראלים ששיחקו אשתקד באירופה (הלפרין, גרין, מקל, אפיק ניסים, רוברט רוטברט) הרוויחו שכר ממוצע של 317 אלף אירו. חברי סגל הנבחרת ששיחקו בארץ הרוויחו בעונה שכר ממוצע של 227 אלף אירו ברוטו, וזה כולל גם את שחקני מכבי ת"א. התשובה ברורה.
הרשימה מראה בפעם המי יודע כמה עוד בעיה כואבת של השחקן הישראלי: מי שלא מגיע למכבי ת"א או הפועל ירושלים לפחות לתקופה מסוימת בקריירה, סביר להניח שיצטרך למצוא עבודה כבר ביום שאחרי הפרישה. ששת השחקנים ברשימת הישראלים ששיחקו בעונה שעברה במכבי ת"א ובירושלים הרוויחו בממוצע 377 אלף אירו לעונה; מבין יתר השחקנים מהקבוצות האחרות בארץ, מורן רוט היה היחיד שהצליח להשיג שכר של יותר מ-150 אלף אירו בהפועל חולון (156,896 אירו).
רשימת ה-18 המלאה
הסבר קצר על "רשימת ה-18": מדובר בכדורסלנים שזומנו לנבחרת בקיץ האחרון, ומה היתה משכורת הברוטו שלהם באותה תקופה בקבוצות האירופיות והישראליות בהן שיחקו. חשוב לציין כי באותה עת היו מספר ישראלים עם שכר גבוה יותר (טל בורשטיין, מאיר טפירו, דייויד בלו וכו') , אולם הם לא נמנו על הסגל הלאומי.
ליאור אליהו (מכבי ת"א) - 1,017,216 אירו
יותם הלפרין (סט. פטרסבורג, רוסיה) - 609,720 אירו
גיא פניני (מכבי ת"א) - 529,834 אירו
גל מקל (טרוויזו, איטליה) - 417,868 אירו
יניב גרין (טראמו, איטליה) - 278,493 אירו
יוגב אוחיון (מכבי ת"א) - 253,745 אירו
אלישי כדיר (הפועל ירושלים) - 196,736 אירו
יובל נעימי (הפועל ירושלים) - 182,683 אירו
אפיק ניסים (נובו מסטו, סלובניה) - 173,770 אירו
מורן רוט (הפועל חולון) - 156,896 אירו
רביב לימונד (עירוני אשקלון) - 145,162 אירו
עידו קוז'יקרו (גלבוע/גליל) - 112,335 אירו
רוברט רוטברט (לובליאנה, סלובניה) - 108,662 אירו
דגן יבזורי (גלבוע/גליל) - 89,407 אירו
ניצן חנוכי (מכבי ראשל"צ) - 85,791 אירו
אורי קוקיה (הפועל ירושלים) - 84,796 אירו
אלכס טיוס (מכבי אשדוד) - 69,102 אירו
שון דניאל (הפועל חולון) - 28,554 אירו
