"לכל האבחנות האישיותיות שיורדות מהספר יש בעיות כבדות, והן לרוב אינן עומדות בזכות עצמן", מסביר ד"ר גבריאל ברקאי, ראש היחידה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי והפרעות חרדה, במערך הפסיכיאטרי של בית החולים איכילוב, "למשל: הפרעת אישיות תלותית תמיד תבוא עם אבחנה אישיותית אחרת, לרוב הפרעת אישיות גבולית".
לעיתים אבחנה אחת שונה מהסמוכות לה בדרגת החומרה בלבד. כך למשל, מסביר ד"ר ברקאי: "הפרעת אישיות היסטוריונית היא אבחנה נדירה, מכיוון שרוב הקלינאים מאמינים שמדובר למעשה בפתולוגיה קלה: מין טיפוס תיאטרלי אך חמוד ומתפקד. אם לא זה המצב - מתקבלת אחת האבחנות הסמוכות, הקשות יותר, כמו הפרעת אישיות נרקסיסטית או אישיות גבולית. הפרעת אישיות פרנואידית גם היא אבחנה נדירה יחסית במציאות הקלינית ורק במקרים מעטים אפשר להבדיל אותה בבירור מסכיזופרניה פרנואידית".
תיאור מדויק של דפוס האישיות ללא צורך בתיאורים סטריאוטיפיים
אך מתברר שהשינוי בספר האבחנות הוא הרבה יותר דרמטי מאשר השמטתן של כמה הפרעות. "האבחנות האישיותיות בספר הישן אינן מכסות טוב מספיק את טווח המצבים הקליניים והאיבחון הוא מאוד קטגורי - או שאתה סובל מהפרעה מסויימת או שלא. ב- DSM5, לעומת זאת, מתאפשר מגוון עשיר מאד של תחומי תפקוד באישיות וניתן לדרג את חומרת ההפרעה, מה שמאפשר לתאר במדוייק את שלל דפוסי האישיות האנושית, בלי להזדקק לתיאורים סטריאוטיפיים ולא מדויקים", הוא אומר.
איך יראה העתיד בתחום?
איך ישפיע ספר האבחנות החדש על המטופלים והעוסקים בתחום? עוד לא לגמרי ברור. ד"ר ברקאי מסביר כי כעת העוסקים בתחום יתקשו יותר לתקשר ביניהם או לערוך מחקר כי יהיה צורך להתאים את כל שיטות המחקר למערכת החדשה.
"יש לזכור שלא מדובר בחוק מחייב אלא במוסכמה שעוצמתה תלויה במידה בה היא מתקבלת בקרב הקלינאים, החוקרים וקובעי מדיניות הבריאות", הוא מציין, "אם ה-DSM5 יגיע לעוצמה הגבוהה שלה זכה ה-DSM הקודם, ייתכנו שינויים גדולים בדרך שבה אנחנו מבינים ומטפלים בהפרעות אישיות. אנחנו נמצאים כעת בנקודת מפנה חשובה וקשה לנבא את ההשפעות שיהיו לשינויים אלה. יהיה מאד מעניין לעקוב אחרי השפעותיו של DSM5 בשנים הקרובות".