"היום כבר לא צריך "לרוץ ולספר לחבר'ה – מספיק ללחוץ על כפתור בסמארטפון וכולם רואים בעצמם. אני בתור בן אדם לא קיימת בשבילו – אני הייתי סטטיסטית בסרט שהוא הפיק. הוא אנס אותי לעיני כל המדינה בסיטואציה הכי אינטימית שהייתה אמורה להיות רק שלי ושלו ולהישאר רק בינינו. באותו הרגע רציתי למות ולהיעלם מן העולם. הוא ריסק לי את החיים, כל עולמי חרב עלי. איך יכול להיות שאני, שכל כך משתדלת לשמור על כבודי, ובמיוחד בתור אמא, לא מבינה איך זה קרה לי ולמה דווקא לי? לא יכולתי להעלות גם בחלום הבלהות הכי הזוי שלי, שרגעים הכי אינטימיים שהיו לי עם גבר יהפכו לנחלת הכלל . אין בגידה יותר גדולה ואכזרית ממה שהוא עשה. למזלכם, אתם לא עוברים את מה שאני עוברת. חיי הם גיהנום. מאז אני לא רוצה לצאת מהבית, ואם לא היתה לי אחריות כאמא שצריכה לפרנס, אני מאמינה שלא הייתי פה כדי לשתף אותכם בסיפור האישי שלי. אני יושבת בחדר הילדים בזמן הכנת שעורי בית והדמעות לא פוסקות, אמא שבוכה ימים שלמים ומתקשה לתקשר...", כך כתבה ג' שגם סרטון שלה, ממש כמו זה של י' שסיפורה הובא כאן בהרחבה במגזין m של mako, הופץ על ידי ש' ברשתות החברתיות.
פרט לצילומה והפצת הסרטון של המתלוננת הראשונה י', צילם ש' גם את ג', ובמקרה הזה הוא חשוד שצילם אותה ללא ידיעתה בזמן אקט מיני ואף הפיץ לאחר מכן את הסרטון. היום, לפני זמן קצר, בית משפט השלום בראשון לציון נעתר לבקשת המתלוננות, וכן לבקשת שידורי "קשת" באמצעות עו"ד מוטי ארד ממשרד רון גזית רוטנברג, והורה להסיר את צו איסור הפרסום של פרטיו של החשוד. ההחלטה להסרת הצו תיכנס לתוקף רק מחר בשעה 16:00 במידה והחשוד לא יערער על ההחלטה או במידה ויערער וערעורו יתקבל.
בהחלטת בית המשפט נכתב, בין היתר, "כאשר מדובר באדם החשוד בעבירה כה חמורה על חוק הגנת הפרטיות, אין מקום שבית המשפט יגן על פרטיותו". בית המשפט קבע בהחלטתו כי קיים אינטרס ציבורי רב בחשיפת שמו של החשוד, משום שפרסום שמו עשוי להביא לתועלת בקידום החקירה, ולהביא מתלוננות נוספות ככל שקיימות כאלה להגיש נגדו תלונה. זאת, במיוחד לאור העובדה שהחשוד הודה שצילם נשים רבות בעת קיום יחסי המין איתו. עוד קבע בית המשפט, כי קיים עניין ציבורי בפרסום לשם מיגור עבירות מין שינוי השיח הציבורי בעניין ועידוד נפגעות ונפגעי עבירה להגיש תלונה במשטרה. בכך הביע בית המשפט את דעתו כי מי שפגע בפרטיותן של נשים באופן כה בוטה אינו ראוי להגנת הפרטיות.
קולו של הבחור מהסרטון היה נשמע מוכר
מזה זמן מה, מסתובב במשטרת ישראל סרטון ובו מצולמת בחורה כשהיא מבצעת מין אורלי בבחור, בעודו נוהג במהירות מופרזת, כשהוא מדבר ברקע. פתאום במהלך חקירת הפרשה של י' וש', הנקודות מתחילות להתחבר, קולו של הבחור היה נשמע מוכר, י' אישרה שמדובר בש' מעל כל צל של ספק.
אלא שהפעם, בניגוד לי', שהצטלמה בהסכמה, ג' בכלל לא הייתה מודעת לתיעוד המתרחש. היא, מעידה על עצמה כבחורה שמרנית, אימא לילדה קטנה, שניהלה קשר רומנטי קצר עם אותו בחור, קשר שהיה ונשכח כמעט. עד שיום אחד, היא מגלה שסרטון ובו היא "מככבת" הופץ ועבר בין אלפי אנשים. עכשיו, היא מכונסת בביתה, כבר ימים לא פסיקה לבכות, לא מצליחה לתפקד. היא זו שהובילה למעצרו של ש', מכיוון שצילום ללא הסכמה במהלך אקט מיני היא עבירה חמורה ביותר. בתוך הקושי, הניסיון להתמודד, עם מסכימה לשוחח עמנו, מצד אחד חוששת שעצם שיתוף סיפורה יגרום לאנשים לחפש את הסרטון ומצד שני, הרצון למצות את הדין עם הבחור בוער בה וחשוב לה יותר.
"הכרנו במהלך נסיעה לכנרת, היינו נוסעים לשם הרבה", היא אומרת בבכי ובקול חנוק, "התחלנו להיות בקשר עקבי, היינו מדברים בכל יום, נפגשים, יוצאים למסעדות. יש לנו בנות באותו הגיל, לקחנו אותן ללונה פארק, עשינו איתן על האש. באחת הנסיעות בדרך חזרה הייתה סיטואציה מינית, וזהו. בדיעבד גיליתי שהוא צילם אותי, לא הייתי מודעת לכך, הוא אפילו לא שאל אותי אם אני רוצה".
כעבור זמן קצר, ג' גילתה שש' מנהל במקביל מערכת יחסים עם בחורה אחרת והחליטה לסיים את הקשר ביניהם. מאז לא שמעה ממנו, היא המשיכה בחייה והוא בשלו. לפני מספר שבועות ג' נקלעה לסיטואציה מוזרה למדי, בעודה מבלה יחד עם בן זוגה בבר: "אנשים שישבו בשולחן לידינו אמרו לבחור שהייתי איתו 'זאתי אוהבת להצטלם, הא', לא היה לי מושג על מה הם מדברים. לא עשיתי דברים כאלה, רק פעם אחת בעבר הרחוק עם בחור שהייתי איתו ארבע שנים, ומתישהו גנבו לי את הטלפון, חשבתי שבזה מדובר. זה היה הדבר היחיד שהיה נגדי, הסברתי לבחור שאני לא יודעת על מה הם מדברים, יש לי ילדה בבית, אני אישה שעובדת בשתי עבודות, לא עושה סטוצים אף פעם, לא יכול להיות שמדברים עלי ככה לא קיים דבר כזה. לא יכול להיות".
"כשהיא שלחה לי את הסרטון נכנסתי להיסטריה"
שבוע אחר כך, ג' גילתה לפתע על מה המהומה. "שמעתי על הסיפור של י', ובשלב הזה, אם הייתי יודעת שיש לבחור הזה משהו עלי הייתי כמובן מתקשרת ומדווא שהוא מוחק, אבל לא היה כלום מבחינתי. ואז יום אחד אני מקבלת הודעה מי' שמבקשת שאתקשר אליה דחוף. נורא נבהלתי, ידעתי שגם היא יצאה בעבר עם ש', ואמרתי שהיא לא תיצור קשר סתם. נזכרתי שהיו גם תמונות סטילס שהוא צילם אותי. בזמנו הוא נשבע לי שהוא מחק אותן, אבל פתאום הבנתי שאולי לא. חייגתי אליה והלב שלי דפק, הרגשתי שעוד שניה אני מתעלפת. היא אמרה לי שיש סרטון, שנראה לה שזאת אני, ואני מסבירה לה שלא צילמתי איתו סרטון מעולם. היא תיארה לי את הסיטואציה וזה היה נשמע לי מוכר מדי. אבל אמרתי לה שאף אחד לא צילם אותנו. לא יכול להיות. כשהיא שלחה לי את הסרטון, פרצתי בבכי, נכנסתי להיסטריה. הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך, שאני לא מאמינה שחצי עולם ראה אותי ככה. בחיים לא הייתי בהיסטריה כזאת. רציתי ללכת למשטרה, אבל התקשרתי אליו קודם, אמרתי לו 'אתה צילמת אותי בלי שאני יודעת, ועוד העברת את זה לאנשים. למה עשית לי את זה?' הוא הכחיש והציע שניפגש. בכיתי וצעקתי, אמרתי לו שכל המדינה ראית אותי ככה".
לצד הפגיעה שהיא חווה ג' עדיין מנסה להבין איך ייתכן שצולמה מבלי ידיעתה, איך לא שמה לב. "ראיתי את הסרטון שוב ושוב ניסיתי להבין איך יכול להיות שלא ראיתי שהוא מצלם אותי, וראיתי שבכל פעם שאני מרימה את הראש הוא מזיז את הטלפון. הבנתי שלא יכולתי לראות שהוא מצלם. אם הייתי יודעת שיש דבר כזה, הייתי מוחקת אותו מיד, כמו שהיו לו תמונות סקסיות שלי ודרשתי מנו למחוק אותן. אמרתי לו 'ואם בטעות מישהו יסתכל לך בטלפון, אני אימא לילדה, אתה לא יכול לעשות לי את זה'. אחר כך בעימות בנינו במשטרה הוא הודה שהוא גם לא מחק את התמונות. אני לא מאמינה שנקלעתי לסיטואציה כזאת, בחיים לא רבנו או התווכחנו, לא הייתי יכולה לתאר שדבר כזה ייצא ממנו, הרוע הזה. לעשות דבר כזה לבחורה שכל העולם יראה אותה, זה כמו להפשיט אותי ולאנוס אותי מול כולם".
ג' נפגשה עם י' וגם עם עורכי הדין עמית זילברג ובתיה זקס, והחליטה להיפגש עם ש' ולהקליט את השיחה ביניהם. במהלך השיחה, ש' וחבר נוסף הכחישו את המעשים, אך הציעו לה פיצוי וניסו לשכנע אותה שלא לפנות למשטרה. ג' לא השתכנעה והסבירה שאין פיצוי על כך שהרס לה את החיים. "הוא ניסה לטעון שי' אשמה בהכל, לכלך עליה", ג' מספרת, "אמרתי לו 'אתה צילמת אותי בטלפון שלך, אתה לא יכול להאשים אף אחד אחר. צילמת אותי ללא ידיעתי. למה אתה צריך שכל העולם יראה מה אתה עושה לבחורות? אני אימא לילדה'. והוא חוזר ומבקש ממני לא ללכת למשטרה. אני ממשיכה להטיח בו שהוא עשה את זה, והוא אומר לי 'נכון, אבל את הסכמת', עניתי לו 'היית איתך מרצוני, אבל לא הסכמתי שתצלם אותי' והוא אומר לי 'את מדברת כאילו אנסתי אותך', אמתי לו זה מה שעשית. מבחינתי זה אונס".
"למזלי לא רואים את פני במלואם בסרטון"
באותו ערב ג' התייצבה בתחנת המשטרה להגיש תלונה, שעות ספורות לאחר מכן ש' נעצר בחשד לביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, פרסום תצלום משפיל, שיבוש מהלכי משפט, הדחה למניעת עדות בבית משפט ונהיגה פוחזת במכונית. ולאחר חמישה ימים שוחרר למעצר בית.
"אני לא מוכנה לחשוף את עצמי אבל לא רוצה שהעניין יושתק, לכן אני מסכימה לדבר איתך. ידעתי שאם אני לא אעשה את זה הוא לא יענש, אנשים חייבים להבין מה הוא עשה לי. אני ממש סובלת, לא מתפקדת עם הילדה, אני בוכה לידה ולא מצליחה לעצור, אני הולכת ברחוב וכל העולם רואה אותי בוכה. הילדה שואלת אותי 'אימא למה את בוכה'? היא סיפה לגננת שלה שאימא כל הזמן בוכה, זה קורע לי את הלב. ימים שלמים לא הצלחתי להאכיל אותה, לקלח אותה. אני לא יכולה לצאת לעבודה. אני לא מסוגלת לעשות כלום, לא מוכנה לצאת מהבית, אם לא הילדה שלי, היו לי מחשבות אובדניות. זה מרגיש לי כמו סוף העולם, לא יכולה להתמודד עם זה. ידיד שלי הפנה אותי למרכז לנפגעות תקיפה מינית שמלווה אותי מאז".
החשש העיקרי של ג' בשלב זה, הוא שהסרטון יגיע לידי משפחתה או חלילה לאב ילדתה. רק המחשבה על כך גורמת לזה לפרץ בכי עז: "אם ידעו, יהרגו אותי. ישחטו אותי. ייקחו לי את הילדה, יחשבו שאני זונה. אם הגרוש שלי יידע מזה הוא ייקח לי את הילדה. אם זה מגיע אליו, אני אבודה".
"אני רוצה שגם הוא לא יצליח לתפקד כאבא"
עם הפנים קדימה, ג' מחפשת את הכוחות הנחוצים להמשיך בחייה, לצד הפחד מהחשיפה המתמשכת. "אני רוצה שהצדק יעשה, שהוא יישב מאחורי סורג ובריח", היא אומרת, "הוא הרס לי את החיים, אני ממש מרגישה שהוא אנס אותי לעיני המדינה. עצוב לי שאף אחד לא עושה עם זה כלום, שהמדינה לא מתייחסת לזה בצורה חמורה, כאילו הוא לא עשה שום דבר נורא. אני רוצה שכמו שקשה לי עכשיו להתמודד עם ילדה ולהיות אימא במשרה מלאה, שגם הוא לא יצליח לתפקד כאבא. יש לו ילדה בעצמו, אם היו עושים לה את זה, הוא היה רוצח את הבן אדם על המקום. אבל לעשות את זה לאחרות זה בסדר, גם המשפחה שלו חושבת שזה בסדר, אם זה היה קורה להם אני רוצה לדעת איך הם היו מתנהגים. אני יודעת שלא עשיתי שום דבר לא בסדר, לא הייתי מודעת שצילמו אותי, אב להכי כואב לי שהוא לא שניה לא חשב עלי ועל מה הוא יכול לעשות לי. זה לפוצץ לי את החיים בשניה אחת. לא אכפת לו, העיקר שיראו הוא מזיין בחורות. הוא לשניה אחת, לא חשב עלי".
עו"ד עמית זילברג ועו"ד בתיה זקס המייצגים את המתלוננות מסרו: "אשית, אנחנו מברכים על החלטת כבוד השופטת דקל נוה שנעתרה לבקשה להסיר את צו איסור הפרסום על פרטי החשוד. לצערנו,זה כבר לא יעזור לג', אבל אין ספק שפרסום שמו של החשוד יכול לסייע להרתיע גברים אחרים מלפרסם סרטים אינטימיים ברשתות החברתיות, שכן, אם אין הם חסים על פרטיותן וכבודן של הנשים, יש לקוות שיחוסו על הפרטיות והכבוד של עצמם. אנחנו גם מברכים על כך שהשופטת קיבלה את עמדתנו שמדובר בעבירת מין, וכך יש להתייחס לתופעה. הפצת הסרטון אשר צולם ללא ידיעתה ובטח שללא הסכמתה פוגעת באוטונומיה של ג' על הגוף שלה, ולכן זה כמו אונס - אקט מיני שנעשה ללא הסכמתה. לצערנו תופעה זו הפכה להיות מכת מדינה ויש להחמיר את הענישה בעניין זה ובכוונתנו לפעול לקידום חקיקה אשר תתמודד בצורה חד משמעית עם התופעה הקשה שפוקדת אותנו".
עורכי דינו של ש' אבי חימי ועמיחי אסנפי מסרו בתגובה, "דבריה של המתלוננת נוגעים לליבנו וצר לנו על הכאב ועוגמת הנפש שנגרמה לה. יחד עם זאת, הסוגיה הזו נמצאת בחקירה משטרתית יסודית. לטענת מרשנו הוא לא הפיץ שום סרטון. מרשנו סומך על ידיו על חקירה המשטרה שתגלה ותחשוף את האדם או קבוצת האנשים שהפיצו את הסרטונים הללו, הפגיעה במתלוננת היא גם פגיעה בו, ועל כן צור לו על הסיטואציה והוא מקווה שבימים הקרובים ייודאו פרטים רלוונטיים נוספים".