כשהמשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום הכריז לפני כמה שנים על יוזמה להנחיל בישראל סופי שבוע ארוכים, זה נשמע כמו חלום. היוזמה כוללת פטור משביזות יום א' שיוכרז כיום חופש. בתמורה נחזור לעבוד בימי שישי עד שעות הצהריים המאוחרות, ויתר השעות החסרות יחולקו על פני ימי העבודה הנותרים שיתארכו בחצי שעה כל אחד.
אלא שלאחרונה נראה שהפנטזיה עשויה לקרום עור וגידים. ראש הממשלה הביע תמיכה בהצעה, אם כי מסויגת, ועדת מומחים בראשות פרופסור יוג'ין קנדל מונתה לעסוק בנושא ברצינות, ואחרי החגים יחלו לרקום תכנית ממשית לפיילוט. הכוונה היא לנסות את סוף השבוע הארוך אחת לכמה שבועות, בתקווה שבשנת 2014 נוכל לנצל את ימי ראשון לשופינג.
"חשוב להדגיש שאנחנו לא מדברים על לעבוד פחות, אנשים יעבדו את אותו מספר שעות", אומר השר סילבן שלום, "אמנם יתווסף חצי יום עבודה בשישי, אבל זה יום שבדרך כלל ממילא נסגר ב-1, 2 ואין סופשבוע אמיתי. ביום ראשון יהיה קרנבל אמיתי. תהיה כאן תרבות פנאי שלא היתה אף פעם. יהיה מסחר תוסס ותיירות מדהימה, אנשים, גם שומרי מסורת שהם 30, 40 אחוזים מהאוכלוסיה, יוכלו לטייל למקומות יותר רחוקים. יהיו יותר אירועי תרבות וספורט ואפשר יהיה להעביר את משחקי הכדורגל ליום ראשון".
שלום מתייחס בהצעתו גם להתאמה בין עולם המסחר הישראלי, שוק ההון והבנקאות, לאלו של העולם המערבי, שם עובדים במתכונת של שני עד ששי מאז ומעולם. "כיום אנחנו מסונכרנים רק בארבעה ימי עבודה, ואנחנו מאמינים שההתאמה הזאת תתרום כלכלית למשק ותביא למסחר תוסס", אומר שלום.
"השאלה איך מכניסים את מכסת השעות הנוכחית לשבוע החדש"
שלום פורס את החזון שלו, אבל לא כולם משתכנעים. המתנגדים העיקריים להצעת החוק הם חברי התאחדות התעשיינים. במסמך עמדה שהציגו לאחרונה לפני וועדת המומחים של קנדל, חישבו ומצאו שההפסד השנתי הצפוי ממעבר כזה הוא לא פחות מ-11.7 מיליארד שקלים.
"זאת לא חוכמה להגיד, בוא נעשה סוף שבוע ארוך", אומרת דפנה אבירם ניצן, מנהלת המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, "השאלה איך מכניסים את כל מכסת השעות לשבוע החדש. בדקנו לעומק את ההיתכנות התיפעולית של סוף השבוע הארוך ועשינו את זה מתוך נקודת ראות של מפעלים מסוגים שונים. בדקנו כמה יעלה הפסד התפוקה".
"אנחנו מבינים שרוצים שינוי, אז הלכנו על הגישה המקילה", מוסיפה אבירם ניצן, "למשל, קיצרנו את הפסקת הצהריים, למרות שאני בספק אם זה ישים. באנו בצורה הכי נקייה לבדוק כמה זה עולה. יש הרבה יתרונות לסוף שבוע ארוך, אבל האם זה טוב או רע למשק? חד משמעית, העלות עולה על התועלת".
ההערכה: בימי שישי התפוקה תרד בכ-10 אחוזים. הנזק: 7.8 מיליארד שקלים
על פי נייר העמדה, ברמה הכלכלית, תהיה פגיעה קשה במכסת שעות העבודה השבועיות לחלק נכבד ממפעלי התעשייה. כך לדוגמא מפעלים שעובדים כיום במתכונת של 2 משמרות יאלצו להסתפק בכ- 80 שעות עבודה שבועיות לעומת 86 כיום. כמו כן, חצי השעה הנוספת בכל יום תהווה נקודת תורפה מבחינת תפוקה, שתהיה, לדעת מחברי המסמך, נמוכה במיוחד.
אבל הכסף הגדול נמצא בימי שישי. בהתאחדות התעשיינים מעריכים שבימי שישי התפוקה תהיה נמוכה בכ-10 אחוזים מיום רגיל, בגלל סידורי השבת והאופי המיוחד של היום. הפסד התוצר השנתי בשל כך מוערך בכ-7.8 מיליארד שקלים.
"ברמה האישית אני מבין את ההתלהבות. מי לא רוצה עוד יום חופש? ואני גם מכיר בדברים החיובים שזה יכול לתת", מסביר שרגא ברוש, נשיא ההתאחדות התעשיינים לשעבר, "אבל עם ישראל רגיל ביום שישי לעשות סידורים. ואז יתחילו התירוצים. זה צריך לבשל, זה נוסע לדודה וכו. בתעשייה מספיק שעשרה אחוז מהעובדים חסרים כדי שהמפעל לא יתפקד. זה יהיה יום עבודה עם אווירת ערב חג, זה לא יעבוד".
הפסד נוסף של 7 מיליארד שקלים צפוי בשל תוספת שכר מוערכת של כ-60 אחוזים על שעות העבודה של ימי ראשון (בענפים כמו מלונאות, בתי חולים, שירותי חירום וכו), משום שהוא ייחשב כיום שבתון. יחד עם נקודות נוספות מגיעה העלות הכוללת של ההפסד לכ-16.7 מיליארד שקלים. אבל לצידה ישנה תועלת של 5 מיליארד שקלים בשל גידול בצריכה הפרטית, בתיירות פנים ובתרבות הפנאי. כשמפחיתים מקבלים עלות שנתית משוערת של 11.7 מיליארד שקלים למשק. אגב, העלות של המהלך למגזר הציבורי נאמדת בכ-4 מיליארד שקלים נוספים. סה"כ מעל 15 מיליארד.
שלום: "גם כשעברנו לחמישה ימים היתה התנגדות. אנשים יגיעו רעננים לעבודה"
שלום מאמין שאם החוק ייצא לפועל, בסופו של דבר גם המתנגדים יהיו מרוצים. "ההפחדות הם של שמרנים שלא יכולים לקבל חשיבה חדשה", הוא אומר, "גם כשעברנו לחמישה ימים הייתה התנגדות. 75 אחוזים מהעולם עובד ככה. לא תהיה ירידה בתפוקה מפני שהעובדים יגיעו מראש לעבודה עם מוטיבציה ורעננים אחרי סוף שבוע ארוך. וברגע שיהיה מסחר ותרבות ומוזאונים וחנויות, זה גם ייצר עוד מקומות עבודה".
"המוטיבציה והרעננות נכונים לתחילת היום", מגיבה אבירם ניצן, "אבל בשעה העשירית זה כבר לא יהיה משנה שהיה לו סוף שבוע ארוך. מדובר על עובדי ייצור, שחשופים לחום, לרעש, עומדים שעות ארוכות. להוסיף להם אפילו חצי שעה זה דרמטי מבחינת תפוקה".
צד חיובי נוסף שמציג שלום הוא יום לימודים ארוך שמהווה חלק מהשיטה החדשה. "הארכת יום הלימודים תאפשר ליותר נשים לצאת מהבית ולהצטרף למעגל העבודה. יהיה סינכרון בין שעות החופש של ההורים לבין הילדים". על פי המסתמן, במערכת החינוך ינצלו את ימי ראשון לשיעורי העשרה, סגירת פערים, השתלמויות מורים ועוד. "אם החוק הזה ייצא לפועל, לא נבין איך יכולנו לחיות קודם", אומר שלום, "אם זה היה תלוי בנו, החוק היה נכנס לתוקף מחר".
אבל נייר העמדה של התאחדות התעשיינים עוסק גם בנקודות האלו. על פיו, יחול צמצום במעורבות ההורים בחיי ילדיהם, משום שיחזרו יותר מאוחר הביתה מדי יום וכדאיות היציאה של אמהות לעבודה דווקא תרד כשיצטרכו למצוא סידור לילדים עד שעות מאוחרות. "אני שלמה לחלוטין עם מסמך העמדה שלנו", אומרת אבירם ניצן, "כי זה נייר שכבר כמה שנים מתבשל. זה לא מסמך כלכלי בלבד שמתעלם מהיבטים אחרים. התייעצנו עם מומחי פריון, ומומחים ליחסי עבודה, חוקי עבודה ומשפט. אבל השורה התחתונה הכלכלית מדברת בעד עצמה".
המרוויחים הגדולים: המלונאים
כמובן שכשיורדים לרזולוציות נמוכות, יש ענפים בהם התועלת עולה על העלות. מי שצפוי להרוויח הרבה מהארכת סוף השבוע הוא ענף התיירות. סוף שבוע ארוך משמעותו חופשות ארוכות יותר ורחוקות יותר. "ברור שאנחנו בעד, זה יאפשר ליותר ישראלים לבוא ולנפוש באתרי הנופש והמלונות", אומר רוני פיבקו מ"מ נשיא התאחדות המלונות בישראל, "שלושה ימי חופש, או יומיים וחצי, עדיפים על היומיים שיש עכשיו, ואנחנו נשמח לארח אנשים לעוד לילה. צריך לזכור שהרווח של המלונות מגיע משלושה חודשים בשנה – יולי אוגוסט והחגים. בחורף אף אחד לא ירד ללילה אחד לאילת, ובמתכונת סוף השבוע החדשה, אנשים יוכלו לצאת בשישי בצהריים לאילת ולהגיע לשתי לילות. זה יאפשר לנו להגדיל את הרווח על מנת לכסות על תקופות השפל".
אם כך, האם מחירי הלינה בישראל, הגבוהים מאוד ביחס לעולם, יירדו?
"כן, כשהרווח יגדל, ויהיה פחות על מה לכסות, המחירים ירדו. יהיה יותר רווח בענף לאורך השנה והתחרות תגדל שזה תמיד לטובת הצרכן".