מיד לאחר נאומה של ח"כ מירב מיכאלי מהעבודה, המזוהה עם השמאל הפוליטי, בו עסקה בעיקר בזכויות נשים ושוויון למיעוטים מוחלשים, עלה חבר הכנסת מטעם "יהדות התורה", משה גפני לברכה ואף הכריז כי מקומה של מיכאלי או לא פחות מאשר ב"דגל התורה".
"כשחברת הכנסת מרב מיכאלי הציעה לי לברך אותה", אמר גפני, "עשיתי חשבון שאני הולך לחטוף ממנה עכשיו נאום, שאני אזוז על הכיסא שלי כמו מטוטלת, על דברים שאני לא יכול להסכים אתם... ואני אומר לכם, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני שמעתי את הנאום שלה, מעטים הדברים שאני חולק עליה. יכול להיות שזה נובע ממקומות אחרים, יכול להיות שהיא מגיעה לזה מאידיאולוגיה. מרב מגיעה לזה מאידאולוגיה שונה מהאידיאולוגיה שלי, אבל הדברים נאמרו באופן כזה שאם הייתי עוצם את העיניים, מוריד פה קטע, שם קטע, לא מעבר לזה, הייתי אומר: 'מקומך בדגל התורה'".
מיכאלי מצידה, לא נותרה חייבת, ופירגנה גם היא ליריב הפוליטי בפייסבוק: "ביקשתי ממשה גפני, חבר הכנסת הותיק והמבריק מיהדות התורה, להיות זה שמברך אותי אחרי נאום הבכורה" וצירפה את סרטון הברכה. ל-mako היא מסבירה: "פניתי אל ח"כ גפני כי אני מאוד מעריכה אותו, הוא אדם מבריק, חכם ושנון ופוליטיקאי משובח. לא מזמן השתתפנו יחד בפאנל והיה בינינו דין ודברים מרתק ומשעשע ולכן פניתי אליו", היא אומרת, ובכל זאת דואגת להזכיר לנו שאינה חושבת ש"הצעתו" לחבור למפלגת "דגל התורה" בתוקף. "לצערי חוששתני שייקח עוד זמן עד שנשים תצורפנה לדגל התורה", אומרת ח"כ מיכאלי.
למרות ההפתעה בה התקבל נאומו, חבר הכנסת גפני דווקא לא רואה בשיתוף הפעולה עם הקולגה מיכאלי דבר יוצא דופן. "אני חושב שהנאום הזה, מעבר לכך שהוא מעיד על העובדה שאני מפרגן לה ומעריך אותה, מראה קבל עם ועולם עיקרון חשוב מאוד: שגם שני קטבים בכנסת, יכולים לשתף פעולה. עובדה שבנושאים רבים, כמו בנושא השוויון בנטל, הפגיעה במעמד הביניים ובשכבות החלשות, מתברר שאנחנו רואים חלק גדול מהנושאים עין בעין. בפועל שיתוף הפעולה בין שתי קצוות מתרחש פעמים רבות: בעבר למשל שיתפתי פעולה בקידום הצעות חוק עם תמר גוז'נסקי מחד"ש. התקשורת פשוט מסקרת לרוב את הפולמוסים ואי ההסכמות ולא את שיתופי הפעולה".
ובכל זאת, מסביר ח"כ גפני, משהו השתנה לעומת הרכבת הממשלה הקודמת, והוא: נאומי הבכורה החדשים והברכות. "מה ששונה זה רק דבר אחד: זמן רב שבמהלכו אין ממשלה והכנסת לא עושה כלום. אין דיונים שמייצרים כותרות, לכן החליטו שיהיה נאומי בכורה וברכות, ולכן אנחנו רואים את כל זה", ח"כ גפני מסביר.
פייגלין מחסיר פעימה מנאומו של חבר "יש עתיד"
גם בליכוד החליטו להפגין חיבה ליריבים. חבר הכנסת משה פייגלין, הסמן הימיני בליכוד, הקדיש את חלקו הראשון של נאומו דווקא לאחיו של מי שנאלץ להתעמת עמו במהלך הפגנות שונות בעבר, המכהן כיום כח"כ מטעם "יש עתיד". "ישבתי והקשבתי לכל נאומי הפתיחה. נאומים מעולים, חלקם – וירטואוזיים ממש", אמר פייגלין בנאום הבכורה, "אבל דווקא ח"כ מיקי לוי, ניצב בדימוס, אדם שרגיל הייתי לפגוש משני עברי המתרס – הוא כשוטר ואני כמפגין – דווקא כשהקשבתי לנאום של מיקי כשסיפר כיצד איבד את אחיו בבקעת הירדן – לבי החסיר פעימה", אמר וסיפר את הקשר האישי שלו למקום.
ב"יש עתיד" מצדם החליטו גם הם להניח לרגע בצד את תקיפת המפלגות הדתיות. בנאומה של חברת הכנסת רות קלדרון, שהציג את התורה והתלמוד באורח מרענן ומלא תשוקה, לא שכחה חברת הכנסת הטרייה להפגין אמפתיה גם לצד השני של המאבק למען "שוויון בנטל".
"אני לומדת שבמחלוקת יש לא פעם שני צדדים צודקים, ועד שלא אבין שגם אני וגם הצד השני... מרגישים שהם עושים את הדבר הנכון והם אחראים לבית, הרבה פעמים אנחנו מרגישים – האישה שמחכה והולכת לצבא, ועושה את העבודה, ואחרים על הגג לומדים תורה. ופעמים אנשים אחרים מרגישים שהם נושאים את כל משא המסורת והתרבות והתורה על גבם, ואנחנו הולכים לים ועושים חיים. גם אני וגם הצד השני מרגישים שעל כתפיהם כל האחריות לבית. עד שלא אבין את זה, לא אראה את הבעיה נכוחה ולא אוכל למצוא פתרון", אמרה.
פוליטיקה חדשה?
האם תחלופת חברי הכנסת וכניסתם של פוליטיקאים צעירים ורעננים עשויה לשנות את פני הפוליטיקה בשנים הקרובות? אנחנו רוצים לקוות שכן. מה שבטוח יש תחושה שמשהו חיובי קורה בבית הנבחרים שלנו.
"יש פרגון, אני לא בטוחה שאחווה, אבל יש כרגע פירגון", אומרת ח"כ מיכאלי, "אכן, אין לדעת מה יקרה כשיהיו קואליציה ואופזיציה והכנסת תתחיל באמת לעבוד. אני מאוד מקווה שהאווירה הטובה תמשך אבל בעיקר אני מקווה שלא נחזור לדיבור המתלהם והמסית שהיה מאוד נוכח בכנסת האחרונה. כמו שאמרתי בנאום שלי, לחברות ולחברי הכנסת יש אחריות עצומה בהובלת שפה סובלנית ומכבדת לכל חלקי הציבור בארץ בלי הבדלי מין, דת, גזע, לאום וכו'. אני מאוד מקווה שנעמוד בזה",
זה מאפיין כל כנסת טרייה, או שיש לנו סיבה להיות אופטימיים?
"זה לא משהו שרואים בדרך כלל. בכנסת הזאת אנחנו באמת שומעים סוג של מנגינה אחרת. יש תחושה שדור התחלף ואפשר לראות את הפסטיבל הזה של נאומי הבכורה שכולם מרגשים את כולם, איציק שמולי בוכה על דוכן, קרין אלהרר מרגשת וכולם בוכים. גם יאיר ובנט, החבר'ה המגניבים הצעירים שנתנו מילת כבוד אחד לשני. זה ממש נהייה מצעד אחווה כמו בקולג'ים בחו"ל כשכולם לובשים את חולצת הקולג'. יש המון רומנטיזציה סביב הכנסת הזאת. אז א', זה מגניב. ב', זה מרענן. זה מעיד על כוונות טובות מבחינת אווירה, על התלהבות ועל הרבה דם חדש שזרם אל הכנסת, אבל אני לא יודע אם יש לנו סיבה להיות אופטימיים כי זה לא מעיד על שום דבר שהולך לקרות במישור הפוליטי.
"אם לחזור לציניות של עיתונאי, אני מעריך שזה יתפוגג במהרה, שמהר מאוד ייווצרו קואליציה ואופוזיציה, אנשים יחזרו לצעוק אחד על השני עד שיתנפחו להם הוורידים בצוואר. בעוד שנה אף אחד מאתנו כנראה לא יזכור שרוח כזאת נחה על המשכן. אבל למה להרוס ולחשוב על העתיד? בינתיים בואי נתלהב מהאווירה".