"אני נלחם נגד הטרור – ולטרור אין אחים"

"בעיני, מדינת ישראל היא המדינה הכי דמוקרטית בעולם" אומר מוחמד כעביה בראשית שיחתנו. ככה, בלי להתנצל ובלי לחשוב מה יאמרו על כך הציניקנים. "מה זה אומר הכי דמוקרטית? זה אומר לתת לח"כים שתומכים בארגוני טרור כמו החמאס והחיזבאללה להתבטא מעל במת הכנסת בצורה חופשיות. ויש לנו גם את הצבא הכי מוסרי בעולם. צה"ל מסכן את חייליו רק כדי לא לפגוע באנשים חפים מפשע".

כעביה, סטודנט למדע המדינה ומזרח תיכון באוניברסיטת חיפה, הוא בן לכפר הבדואי כפר כעביה. שם גדל ולמד בבית-הספר היסודי שבו, כאשר בתיכון עבר לבית ספר קהילתי אורתודוקסי בנצרת של הנזירות הפרנציסקנית. "אני בן למשפחה לוחמת. זה התחיל מסבא רבא שלי, רשיד אלכעבי, שהציל את חייו של אלכסנדר זייד, מהבולטים באנשי העלייה השנייה, בשנת 1936. מתקוממים ערבים רצו לרצוח אותו לאחר תכנית החלוקה הראשונה וסבא רבא שלי הגן עליו", הוא מספר בגאווה.

יש שיתייחסו בציניות לפטריוטיות של בן הכפר הבדואי, אך עבור כעביה מדובר בדרך חיים לא מתנצלת. "בכל שנה יש לנו עשרות מתגייסים לצה"ל מהשבט שלי. הכפר אף איבד שלושה מבניו במערכות ישראל. אני שירתי בחיל האוויר בטייסת 118, טייסת חילוץ והצלה. לאחר מכן עבדתי ברשות המעברים, והיום אני משרת מילואים פעיל". את חשיפתו לציבור הישראלי השיג כעביה באמצעות פעילות ההסברה הבינלאומית שלו למען ישראל.

איך הגעת לתחום ההסברה בעצם?

לאחר שהשתחררתי מהצבא והתחלתי ללמוד ראיתי שיש בעולם עיוות תדמיתי למדינת ישראל. מדובר בקונספירציות ושקרים כלפי מדינת ישראל, כלפי המדיניות שלה ובמיוחד כלפי צה"ל. אני, כאחד ששירת בטייסת חילוץ והצלה והיה שותף למבצעים רבים שמטרתם הצלת חיי אדם, הרגשתי שאני חייב להוציא את האמת החוצה. במקרים רבים היה מדובר בהצלת חיי אזרחים פלסטינים.

ההבנה שהתקשורת הבינלאומית מציגה תמונה רחוקה מהמציאות חלחלה אצלי גם בגלל שירותי הצבאי וגם כי אני מאוד אוהב לקרוא אקטואליה ובעיקר ספרי ביטחון והיסטוריה של הארץ הזו, מה שמביא אותי להכיר ומקרוב את תרומת מדינת ישראל לעולם.

ואיך התקדמת משם?

החלטתי לחבור לארגון ההסברה StandWithUs כי הם הארגון הבינלאומי הכי גדול ובעיקר ראיתי עד כמה הם משקיעים במדינה. מדי שנה הם מוציאים ומקבלים עשרות משלחות כדי להציג את הפנים האמתיות של מדינת ישראל, ולכן הרגשתי שהם המקום הנכון עבורי. היום אני עובד איתם וגם עם סוכנות AJC - American Jewish Advocacy, מרצה למשלחות איפא"ק וביחידות השונות בצה"ל.

במשלחות ובכלל בהסברה, אנשים מופתעים מכך שבדואי מסביר את ישראל? מתייחסים אליך אחרת?

כן. למשל במשלחת האחרונה שלי לדרום אפריקה, הצטרפתי לוויכוח בו סטודנטים דרום אפריקאים טענו שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד, ושאין לאזרחים הערבים בה זכויות. נתתי להם להגיד את שלהם ואז הצגתי את עצמי בנחת - "שלום, אני מוחמד כעביה, ערבי ישראלי, מוסלמי, בן לעדה הבדואית. שירתי בחיל האוויר הישראלי, היום אני מכין בני נוער בדואים לשירות משמעותי בצה"ל, ובאתי עד לדרום אפריקה כדי להסביר לכם על הפנים האמתיות של מדינת ישראל ולהילחם על תדמיתה.

הם היו בשוק. היה להם קשה לעכל את זה, אבל בסוף, ואחרי המון שאלות ענייניות הם השתכנעו. לעומת זאת, נציגי ה-BDS  שהיו שם לא ידעו איך לאכול אותי והתחיל להגיד עליי שאני יהודי מתחזה ושבכלל קוראים לי מייקל. כן, לעיתים זה גם מבדר".

היו פעמים שמוסלמים או ערבים יצאו נגדך בגלל זה?

"בטח. תמיד יש כאלה שמתנגדים, אבל הם יכולים להתנגד כמה שהם רוצים. אני מאמין בצדקת הדרך ודוהר עם זה הלאה. קרה פעם שסטודנטים מוסלמים אמרו לי "איך אתה נלחם נגד האחים שלך בעזה?" ואז עניתי להם שאני נלחם נגד הטרור, ולטרור אין אחים!"

ואיך הם קיבלו את זה?

"הם לא קיבלו. הם התחילו להגיד שמדינת ישראל היא הטרוריסטית ואז אמרתי להם "מי שמשתמש באזרחים אנושיים שלו כמגן אנושי זה החמאס, מי שיורה רקטות מבתי חולים ובתי ספר זה החמאס". זה ידוע שהם משקיעים מיליונים על טרור במקום לדאוג לאזרחים, אבל יש עובדות שכנראה נוח להתעלם מהן".

ובכפר? ובמשפחה? איך התגובות?

"תומכים, נלהבים ומפרגנים. כמו שאמרתי, אני בן למשפחה לוחמת. מדי שנה עשרות צעירים מתגייסים לצה"ל ויש הרבה אנשי ביטחון בכפר, אז זה די מובן מאליו".

"תנועות ה-BDS מקבלות יותר מידי פוקוס"

אתה חש לפעמים קונפליקט אישי מול המדינה?

"קונפליקט אישי לא, כי הזהות שלי מאוד ברורה, אבל בהחלט יש לי ביקורת כלפי מדיניות כזו ואחרת. הזנחת הבדואים ובעיקר של הדרום, הזנחת החינוך והשילוב בשוק העבודה, הן בעיות קשות מאוד. אני לא רוצה לבוא רק בטענות כי אני יודע שזה צריך לבוא משני הצדדים, אבל יש בהחלט מה לשפר.

בעיני אין שום קשר בין המדיניות של הממשלה לעניין השייכות והנאמנות. זו המדינה שלנו, אנחנו אזרחים בה ונלחם גם על הזכויות שלנו. תשמע, ישראל היא לא מדינה מושלמת, אך יש מה ללמוד ממנה, עם כל האיומים שסובבים אותה וכל המורכבות שיש בחברה שלה. המדינה שורדת והיא אחת מהמובילות בעולם בלא מעט תחומים".

ואם נחזור לעניין ההסברה, אתה רואה הצלחה במשלחות שאתה נמצא בהן?

"בוודאי. ברגע שאתה מצליח לשכנע אנשים שכל מה שמוכרים להם בתקשורת זה שקר ושה-BDS זו תעמולה אנטי-ישראלית שמבוססת על שקרים וקונספירציות, אתה רואה שינוי. היה לנו מקרה באוניברסיטת ויטס שביוהנסבורג, שהיא חוד החנית של ה-BDS  בדרום אפריקה, בה הפעילים של תנועות החרם התקפלו אחרי יומיים כי הם לא ידעו איך להתמודד מול המשלחת שלנו. אני ערבי מוסלמי שמדבר למען ישראל, והעובדה הפשוטה הזו משנה לקהל שמקשיב לי את כל התמונה הקודרת שציירו להם כל ארגונים האנטי-ישראליים".

כאחד שהיה במשלחות ונפגש עם סטודנטים בעולם, איזה טיפים היית נותן להסברה הישראלית? מה לדעתך עובד ומה עובד פחות?

"הרבה סטודנטים לא יודעים איפה בכלל נמצאת מדינת ישראל! הם לא יודעים כמה אנשים חיים בה ואיזה סוג של אנשים יש כאן. חשוב לדבר איתם על החיים בארץ, על מגוון האוכלוסיות, על הקדמה הטכנולוגית והרפואית, סיפורי ההצלחה של אנשים ובעיקר על בני מיעוטים.

תעזבו את העניינים הפוליטיים לסוף. אם לא מכניסים אתכם לשם - אז אל תיכנסו. צריך קודם כל להתחבר בפן האישי, שיבינו שאתם כמוהם בדיוק. יש כאלה שחושבים שהישראלים הם סוג אחר של אנשים... לאחר החיבור יהיה יותר קל להסביר ולשכנע. ועוד דבר חשוב שלמדתי הוא כשיש דברים שאני רוצה להוכיח או לא בטוח בהם לגמרי, אז לא להסס לשלוף סמארטפון, לעשות גוגל ולהציג עובדות שיחזקו את דבריכם".

ומה פחות עובד?

"להתנגח וללכת איתם ראש בראש, לפסול כל מה שהם אומרים מלכתחילה ולחשוב שרק אתם צודקים. צריך להקשיב להם ולנסות להתחבר אליהם איפה שאפשר".

אז מה אתה אומר,  אנחנו מנצחים במאבק מול ה-BDS?

"תנועות ה-BDS מעולם לא היו חזקות בעיני. מדובר בקבוצות קטנות בקמפוסים שמקבלות יותר מידי במה ופוקוס. יחד עם זאת אני חושב שעלינו כמדינה להשקיע יותר משאבים ומאמצים בתחום ההסברה, ובכלל להנגיש את מדינת ישראל לכל מקום בעולם. אני מאמין שבעבודה נכונה נצליח להעביר לעולם את התמונה האמיתית של ישראל, וניצור כמה שיותר קשרים בזירה הבינלאומית"

מסר לסיום?

"כן. חשוב לי להעביר את המסר שעלינו להבין אחד את השני ולהיות סובלניים, להכיר באחר ולכבדו ולבנות גשרים בין האוכלוסיות. כולם חיים כאן וכולם נשארים וההחלטה איך לחיות היא בידינו היא בידינו. יש לנו אחלה מדינה אז בואו נשמור עליה ביחד ונפעל לקדמה ולטפחה".