ניצנה, מירי, עינת, פנינה, שרה, ליטל ושרלוט הן נשים שהקדישו את הקריירה שלהן לטובת הציבור ופועלות באפיקים מגוונים. החל במאבק בלתי מתפשר בחרמות על ישראל ובתנועות ה-BDS, המשך בקידום תביעות ענק נגד התומכים בטרור כמו גם עבודה עם סטודנטים בקמפוסים בארצות-הברית או קיום מפגשים עם גורמי מפתח בעולם, כולן עושות עבודה מדהימה עבורנו, שעל רובה כלל לא שמענו. הן לא מתייאשות ולא מפסיקות למרות האווירה הבינלאומית הלא פשוטה והביקורות הרבות על ישראל.
בשיחה פתוחה הן סיפרו על עצמן, על אתגרי ההסברה של ישראל, על ההשפעה של היותן נשים בתחום עבודתן (אם בכלל), ואפילו ביקשו לתת לכם טיפ - לפעם הבאה שתצטרכו להסביר את ישראל. קבלו אותן, הנשים שבחזית ההסברה שלנו, שהן ללא ספק גאווה ישראלית.
אל"מ (מיל') מירי איזין | "הסברה טובה זה להשאיר מרחב פתוח לשיחה"
מומחית לתקשורת ודיפלומטיה ציבורית בשירות הציבורי וכעצמאית
שמי מירי איזין, אל"מ במיל', שירתי כ-20 שנה בצה"ל במגוון תפקידים באגף המודיעין. לאחר שהשתחררתי שימשתי כיועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה, כולל בתקופת מלחמת לבנון השנייה. אני בוגרת תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת תל-אביב, תואר שני בלימודי ביטחון מאוניברסיטת חיפה ובוגרת המכללה לביטחון לאומי. בת 53, מתגוררת ברמת-השרון, נשואה ואמא לשלושה ילדים. אני חברה בוועד המנהל של "פורום דבורה - נשים במדיניות חוץ וביטחון" שמטרתו הגברת הקול הנשי בעשייה המדינית והביטחונית בישראל.
ב-15 השנים האחרונות העיסוק המרכזי שלי הוא בלב ההסברה הישראלית – הן בשירות הציבורי והן כעצמאית. כיום אני מרצה בארץ ובעולם על ישראל, על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, על הנרטיבים המרכיבים את הסכסוך וכן נותנת את פרשנותי המקצועית בערוצי התקשורת השונים בארץ ובעולם.
מהי הסברה טובה? בעיני הסברה טובה זה להשאיר מרחב פתוח לשיחה. ישראל היא מדינה מדהימה ולא מושלמת. אנחנו צריכים להציג את הטוב הרע והמכוער, להציג את הצד האנושי והאישי, זה לא שיעור בהיסטוריה. לא להטיף. לא להתעצבן. לא ליפות.
האתגר של ישראל: האתגר המרכזי של ישראל היום הוא בפער ההולך וגדל בין השיח הפנים ישראלי, לשיח בעולם המערבי. אני מציגה את ישראל על כל מורכבותה ומנסה ליצור שיח המתאים לעולם מגוון.
היותי אישה: היותי אישה בהחלט משפיע על עבודתי. שירתי כל חיי במדים ואני גם אמא לילדים. הניגוד הזה מהווה פתח לשיחה על האתגר המשותף בעולם של חיים מקצועיים, גידול ילדים וקיום בית. לנו, כנשים, ניצב אתגר נפלא – הזדמן לנו לחיות בעידן בו הנשים יכולות לעשות הכל, והציבו לנו אתגר שלא היה בעבר והוא לאזן בין מקצוע, בית, משפחה, ילדים – וכל אישה מתמודדת בדרכה שלה. יש כאן נושא משותף לנשים בכל מקום וזה מהווה פתח לחזור למשותף בין ישראל לעולם.
הטיפ של מירי: אני לא מתעצבנת ממה שאומרים לי. מצפים מישראלי להיות תוקפני, אבל אני נותנת לצד האחר להיות ה"לעומתי", כדי להשאיר רושם של ישראלי עם פתיחות, גיוון ורוגע. לנשום עמוק ורק אז לענות.
אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך | "היותי אישה עוזר לי להבין יותר טוב את הצד השני"
חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, חברה בוועד המנהל של פורום דבורה - נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי
שמי פנינה שרביט ברוך, בת 48, ואני משפטנית שמתמחה בתחום המשפט הבינלאומי הפומבי. גרה בתל-אביב ואמא לארבעה ילדים. שירתתי במחלקת הדין הבינלאומי (דבל"א) בפרקליטות הצבאית במשך 20 שנה ובחמש השנים האחרונות לשירות שימשתי כראש המחלקה בדרגת אל"ם עד פרישתי מצה"ל בשנת 2009. עסקתי ב"שלום ומלחמה" - מחד הייתי חברה בצוות המשא ומתן המדיני מול הפלסטינים והסורים; ומאידך ייעצתי למפקדים ולממשלה על דיני המלחמה ודרכי ההתמודדות עם טרור. לאחר פרישתי מצה"ל שימשתי כמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. היום אני חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש התכנית למשפט וביטחון לאומי.
אני כותבת מאמרים, מרצה בארץ ובחו"ל, משתתפת בכנסים מקצועיים ונפגשת עם גורמים שונים בעולם. בכל אלה מטרתי היא לספק את הזווית שלי שהיא הזווית הישראלית ולהציג את מחויבותה של ישראל לעמידה בכללי החוק והמוסר גם בעתות לחימה וחירום.
מהי הסברה טובה? איני חובבת את המונח הסברה, אבל הסברה טובה היא כזו שגורמת לקהילייה הבינלאומית להבין טוב יותר את מורכבות הנושא. היעד בעיני הוא שאזרחי מדינות המערב יפנימו שהמציאות בה מצויה מדינת ישראל היא מסובכת, יזדהו עם האתגרים הניצבים בפנינו ויבינו את עמדותיה של ישראל ואת הסיבה לאופן התנהלותנו.
האתגר של ישראל: הקושי המרכזי הוא שהפלסטינים הם ה-'אנדרדוג', הצד החלש, שמטבע הדברים זוכה לאהדה הבסיסית. הדימוי הציבורי בעולם של ישראל, למרבה הצער, הוא דימוי של מדינה כוחנית ודורסנית שמתנגדת לכל הסדר של שלום ופוגעת באופן שיטתי בזכויות אדם. האתגר הוא להבהיר שלאמיתו של דבר מדינת ישראל היא לא בצד של ה-"רעים" וזאת מול הקהל הרחב שאינו מבין את המצב בישראל ובסביבותיה.
היותי אישה: לנשים יש, בהכללה מסוימת, יותר אמפטיה לזולת. היותי אישה עוזר לי להבין יותר טוב את הצד השני וכן את הקהל מולו אני ניצבת וכן להיות פחות אגרסיבית. כאשה, שהיא קצינה בכירה, אני מצליחה לנתץ את הסטריאוטיפ שיש לקהל על דמות הקצינים בצה"ל.
הטיפ של פנינה: לא להיות דוגמטיים, להבין ולהיות אמפטיים גם לצד השני ולהציג את מכלול ההיבטים. טענות שאנחנו "הכי טובים" ו"הכי מוסריים" וכן הטלת כל האשמה על הצד השני – אינן משכנעות ורק גורעות ממאמצי ההסברה. חשוב להפגין מקצועיות ויושר בצד נחישות במסר.
ד"ר עינת וילף | "אסור לנו להיכנע למי שמבקשים לגרום לנו להתבייש בזיהוי הפמיניסטי או הציוני"
"שגרירה נודדת" עבור ישראל והציונות
שמי עינת וילף, אני עמיתה בכירה במכון למדיניות העם היהודי וד״ר למדע המדינה מאוניברסיטת קיימברידג׳ שבבריטניה. אני בעלת תואר שני במנהל עסקים מאינסיאד וכן תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת הרווארד. אני בת 45, נולדתי וגדלתי בירושלים וכיום אני חיה בתל-אביב. הייתי חברה בכנסת ה-18 מטעם מפלגות העבודה ועצמאות.
בשנים האחרונות אני משמשת כ״שגרירה נודדת״, המציגה את סיפורה של ישראל והציונות ברחבי העולם ובפני משלחות מכל העולם המגיעות לארץ. אפשר לראות כאן לדוגמה, את אחת ההרצאות שלי שמסבירה בחמישה מושגי יסוד מהי ישראל, מהי ציונות ומהם יסודות הסכסוך. בנוסף להרצאות אני כותבת מאמרים וספרים העוסקים בשאלות היסוד של מדינת ישראל. ספרי האחרון ״לנצח במלחמת המלים״ מאגד את המאמרים העיקריים שלי בנושא ישראל, המזרח התיכון, ציונות והסברה.
מהי הסברה טובה? ההסברה הטובה ביותר מספרת את הסיפור הלאומי מתוך הסיפור האישי.
האתגר של ישראל: האתגר המרכזי הוא שהסיפור הישראלי, שלנו נדמה שהוא מובן מאליו, נחטף, נמחץ ועוות ללא היכר עד שכמעט אין מי שמכיר אותו בעולם. חלק ניכר מהעולם מאמין שישראל היא סוג של ״פרס ניחומים״ על השואה, אינו מכיר את סיפורה של הציונות בטרם מלחמת העולם השנייה, ורואה בנו גורם זר באזור, נעדר כל קשר היסטורי ורגשי למקום. עלינו להבין שיש צורך לספר מחדש את סיפור היסוד שלנו לעולם ולהזכיר לאנשים מדוע הציונות היא תנועה מעוררת השראה, וכיצד גם אנשים שחוו אפליה ורדיפה יכולים לקחת את גורלם בידיהם ולבנות עתיד חיובי.
היותי אישה: מכיוון שהדימוי הישראלי הוא של כוחניות אטומה, יש נכונות גדולה יותר להקשיב לסיפור הישראלי מאישה שלפחות נדמית כמנוגדת לדימוי הכוחני. בנוסף לכך, היותי חילונית, אתאיסטית, וליברלית מאוד מאפשר לי לשבור את הדימוי של ישראל כמדינה דתית וחשוכה, או לכל הפחות לפתוח אנשים לאפשרות שהזהות הישראלית מגוונת יותר מן הדימוי של המדינה. אני רואה גם קשר הדוק בין מהפכות ליברליות כגון הפמיניזם ובין הציונות.
הטיפ של עינת: ספרי את סיפורך האישי, ובאמצעותו את סיפורה של המדינה והחברה בישראל. אנשים מתחברים לאנשים ולסיפורים אישיים.
עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר | "אנו נעשה הכל, אבל ה-כ-ל, כדי להמשיך ולחיות בארץ הזו"
יו"ר ארגון "שורת הדין"
שמי ניצנה דרשן-לייטנר ואני עורכת דין. סיימתי לימודי משפטים באוניברסיטת בר אילן ואני בעלת תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת מנצ'סטר. מתגוררת באזור מודיעין, אמא לשישה ילדים, מתוכם שלישיה בני 11. נולדתי למשפחה בה דחפו למצוינות והאמינו שהכל אפשרי. זה המוטו שמלווה אותי כל חיי, זה החינוך שאני מעבירה לילדיי, וזה הרף שאני מציבה לעובדיי. בשנותיה הראשונות של האינתיפאדה הקמתי את ארגון שורת הדין, ארגון זכויות אדם בינלאומי הפועל למען בטחונה של מדינת ישראל והעם היהודי בזירה המשפטית, ומאז עומדת בראשו.
כיו"ר ארגון שורת הדין אני מסתובבת ברחבי העולם ומסבירה אודות האיומים הקיומיים מולם מתמודדת מדינת ישראל, ומראה היאך ניתן להילחם באיומים אלה באמצעות בתי המשפט. כך אני מביאה את המלחמה במימון טרור בה עוסק הארגון, אני עומדת על שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני ומראה מיהו הקורבן בסכסוך הזה, אני מוכיחה כיצד ארגוני הטרור הפלסטינים מבקשים להכחיד את מדינת ישראל וכיצד שכנותינו מצפון וממזרח (רחוק וקרוב) מסייעים להם. אני מראה כיצד טופלים על ישראל ועל חיילי צה"ל אשמות שווא של פשעי מלחמה ואיזו טקטיקה ניתן לנקוט כדי להתמודד מול זה, ואני מצביעה על תנועת ה-BDS כתנועה אנטישמית שכל מאווייה לבודד את מדינת ישראל, להחרימה ולנקעה, עד להשמדתה כליל. אני מראה כיצד שונאי ישראל רואים בפתרון מדינה אחרת - מדינה פלשתינית - פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכיצד ניתן להילחם בהם באמצעים משפטיים.
אך ההסברה אינה מתבטאת בהרצאות בלבד, כי אם בתביעות שאנו מגישים ברחבי העולם כנגד ארגוני טרור ותומכיהם, כנגד הבנקים שמסייעים למימון טרור, כנגד הרשתות החברתיות המאפשרות לעשרות אלפי קריאות לרצח יהודים לגרום לבני עשרה ליטול סכין וללכת לרצוח יהודים. את כל הנושאים הללו אנו מציפים באמצעות הליכים משפטיים שמתנהלים לא בארץ כי אם מחוצה לה, כדי שהעולם ידע.
מהי הסברה טובה? הסברה טובה היא לקבל מחבר מושבעים אמריקאי, בבית משפט פדרלי בארה"ב, פסק דין של 655 מיליון דולר כנגד הרשות הפלשתינית, המוצא אותה אחראית לפיגועי האינתיפאדה. בה בשעה שהרשות הפלשתינית עושה צעדיה לבית המשפט הפלילי בהאג כדי להעמיד לדין את ישראל בגין פשעי מלחמה. הסברה טובה היא לעמוד מול כיתת סטודנטים למשפטים מייל או מהרווארד, ולומר ללא כל מורא וללא כל סייג שאנו, עם ישראל, אדוניי הארץ הזאת. שמבחינה מדינית (חייבים להתחיל בהסבר רציונלי) הצהרת בלפור, ועידת סן רמו, תכנית החלוקה וההצבעה באו"ם, נתנו לו זכות להקים מדינה בשטחים שהיסטורית, דתית ולאומית שייכים לנו. ששטחי הגדה המערבית/יהודה ושומרון אינם שטחים כבושים. שעל מנת להגדיר שטח ככבוש, אתה צריך לקחת אותו מאלה שהיו להם זכויות בעלות עליו. ושלא לבריטים, לא לפלסטינים ולא לירדנים היו אי פעם זכויות בעלות על השטחים הללו, ועל כן השטחים הללו הם "No one land". הסברה טובה היא להבהיר לכל מי שמבקש להשמיד אותנו, שאין לנו ארץ אחרת, ולכן אנו נעשה הכל, אבל ה-כ-ל, כדי להמשיך ולחיות בארץ הזו.
האתגר של ישראל: האתגר המרכזי של ההסברה הישראלית היום הוא העדר מדיניות ברורה כלפי מה שהעולם רואה בו ליבת הסכסוך הישראלי-פלסטיני: שטחי יהודה ושומרון ועתידה של הרשות הפלשתינית. העולם טועה לחשוב, שאם ישראל תיסוג מהשטחים ותוקם מדינה פלשתינית, יבוא קץ לסכסוך הדמים בן 2000 השנים, ובא לציון גואל וודאי גם לרמאללה. עמדתי שונה. יחד עם זאת, לא ניתן לעמוד ולהישאר במצב הקיים: זה לא לבלוע ולא להקיא, וכולנו יודעים איך מרגישים במצבים כאלה. מחד, זה מביא עלינו את חמת העולם, שרואה בנו שלטון דורסני וכובש, מאידך, זה מונע מאיתנו לשלוט בשטח ובנעשה בו, לא מאפשר את עקירת תאי הטרור וההסתה הרצחנית להרג ישראלים שמשתלטים על כל אמה בו, והגרוע מכל - מלבה ציפיה מצד ארגוני הטרור הפלשתינים, שאם יוסיפו לתקוף אותנו, לבסוף נצא מהשטחים ואולי אף מכל מדינת ישראל כולה.
מבחינה הסברתית זה מעלה סימני שאלה רבים לגבי הטענות שלנו כלפי השטחים הללו. אם שלנו - מדוע לא מספחים? אם לא שלנו - מדוע לא נותנים? ואם אין למי לתת - למה לא אומרים? חוסר מדיניות ברורה אף מונע מישראל לנקוט את כל האמצעים הנדרשים למיגור הטרור היוצא מהשטחים הללו, כגון הריסת בתים, כגון גירוש בני משפחות, כגון חיסולים ממוקדים, ויוצר האשמות של הפרת הדין הבינלאומי בשטחים. קשה מאוד להגן על עמדתה של מדינת ישראל, כאשר מדינת ישראל עצמה אינה יודעת מה עמדתה.
היותי אישה: ההשפעה של היותי אישה על עבודתי, תלויה בפני מי אני עומדת. מול בני נוער אין הבדל. מול גברים, אלה נוהגים בנימוס, בכבוד. מול נשים - בהערצה או באדישות. ממש במנעד הזה. וזה נראה בכל תחום ותחום: בהרצאות מול קהל, בבתי המשפט, מול שרים וחברי כנסת, מול חברי קונגרס וסנטורים.
הטיפ של ניצנה: השתדלו להסביר רק בטיעונים רציונליים, מבוססי עובדות, בלתי מתלהמים. עם זאת, כדאי להפגין הרבה רגש. הדבר כובש את לב המאזינים, מרתק אותם, ופותח את ליבם להאזין להם.
שרה העצני כהן | "להילחם על האמת שלנו בלי פשרות"
יו"ר "ישראל שלי"
שמי שרה העצני כהן, אני בת 32, נשואה ואמא לשניים, ומתגוררת בירושלים. בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים ותקשורת וכמעט-בוגרת תואר שני בתכנית המצטיינים של מדיניות ציבורית, שניהם באוניברסיטה העברית.
בעיני המילה הסברה היא טעות. אני לא מכירה אף מדינה בעולם שעושה "הסברה", אף מדינה שחשה צורך להסביר את עצמה. מדינת ישראל נמצאת תחת מתקפה - גם ברמה הדיפלומטית וגם ברמה האזרחית, ברמות שונות. הציבור בישראל יכול להסביר את עצמו או שהוא יכול לזהות מה נקודות התורפה. יש מדינות שמשווקות את עצמן, ובעניין הזה מדינת ישראל עושה עבודה טובה. המדינה וארגונים מסוימים יודעים לשווק מצוין את ההייטק הישראלי, את הסייבר, הפיתוחים וההמצאות, את העיר ללא הפסקה תל-אביב, את הנופים ואת הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
מהי הסברה טובה? הסברה טובה בעיני היא שילוב של שיווק נכון של המדינה לצד מאבק בלתי מתפשר. יש מי שלא מעניין אותו כמה ההיי-טק הישראלי מצוין, הוא פשוט שונא ופועל באמצעות לחץ, אלימות מילולית ואלימות פיזית כדי להדיח אחרים לפעול נגד ישראל. מולם אנחנו ניצבים באופן חזק ומוצק. האתגר המרכזי של ההסברה היום הוא שילוב המסרים הללו. מצד אחד מקל, מצד שני גזר.
האתגר של ישראל: אסור לציבור הציוני להפקיר את הזירה לאנשים דוגמת אלון ליאל וחבריו. אני יכולה להעיד על גורמים רבים בעולם שמופתעים מהקול הפטריוטי והבלתי מתפשר של הציבור. המהלכים שאנחנו מובילים הם חשובים ומהווים חלק בלתי נפרד ממערך החוץ וההסברה של ישראל. התחום שאני מתמקדת בו אינו הסברתי "קלאסי". תנועת החרם נגד ישראל וההטיה כנגד ישראל בתקשורת העולמית דורשות מענה אזרחי - ולא רק מענה דיפלומטי או ממשלתי.
'ישראל שלי' נאבקת בכוחות האנטי ישראליים באמצעות הציבור. אנחנו הקול של הציבור הישראלי. לציבור בישראל יש הרבה מאד כוח ומוטיבציה לפעול, רק צריך לנתב אותו ולהפעיל אותו בצורה נכונה ונבונה. כאן אנחנו נכנסים לתמונה. אנחנו מכניסים את הציבור הישראלי לקרב על מעמד ישראל בעולם - אנחנו תנועת המונים. אני מאמינה שבאמצעות שילוב בין הפעילות הפרלמנטרית, הדיפלומטית והפוליטית לבין הפעילות של הציבור- נוכל לנצח.
היותי אישה: לטוב ולרע. אני כל-כך אוהבת להיות אמא, אז מצד אחד קשה לקיים ולבנות משפחה לצד פיתוח קריירה, מצד שני דווקא בגלל זה הקול הנשי הוא נצרך כל כך. חבל שקיים מיעוט נשים בתחומים הציבוריים, זה לא נובע בגלל חוסר כישרון או אנרגיה, אלא בגלל סדר עדיפויות אישי וחברתי אחר. האתגר הוא לא לוותר על המשפחה ולהמשיך במה שמאמינים ובפיתוח תחום העיסוק, ועדיין, לא לשכוח - Family First.
הטיפ של שרה: להילחם על האמת שלנו בלי פשרות, לחייך מבחוץ ולבעור מבפנים- לדעת לעמוד על שלנו בלי היסוס. להסביר למי שרוצה לשמוע ולהיאבק במי שלא רוצה.
ליטל שמש | "ישראל היא מדינה דמוקרטית, סובלנית ופלורליסטית שתמיד תושיט יד לשלום"
עיתונאית, מגישה ומרצה על ישראל ברחבי העולם
שמי ליטל שמש, אני בת 32 ומתגוררת בתל אביב. מסיימת בימים אלה תואר שני ביהדות ארצות הברית, בתכנית המצטיינים של רודרמן באוניברסיטת חיפה. בנוסף, אני בוגרת המכללה למדינאות בירושלים. אני עובדת כעיתונאית עצמאית, משמשת כמגישת החדשות של אתר "ישראל היום", בעלת תכנית אקטואליה שבועית ברדיו "גלי ישראל" ופאנליסטית בערוץ 20. לוחמת מג"ב במילואים.
בשנים האחרונות אני מרצה ברחבי העולם על ישראל (הודו, ספרד, אנגליה, קנדה, ארה"ב) והשתתפתי בלא מעט משלחות הסברה של ארגון StandWithUs. ממש עכשיו אני כותבת אליכם מקייפטאון שבדרום אפריקה, כאן אני מסייעת לקהילה היהודית להילחם ב"שבוע האפרטהייד הישראלי" בקמפוסים. הרצתי כמעט בכל ארצות הברית, גם שם לרוב במהלך שבוע הפרופגנדה האנטי-ישראלי, במהלכו מפיצים שקרים על ישראל. בנוסף, הפקתי תחת ידי לא מעט קמפיינים ויראליים שהכו גלים ברשתות החברתיות בישראל ובעולם ואני גם אחת ממקימות ארגון "האמת שלי", שנלחמים על האמת של חיילי צה"ל.
מהי הסברה טובה? הסברה טובה בעיניי היא הסברה שלא קוראים לה "הסברה". הסברה לא מתגוננת שמאמינה בצדקת דרכנו ובדרך האמת הישרה והמוסרית שבה אנחנו פועלים. חינוך על ישראל שמצליח להעביר את המורכבות שלה, שמכיר בחסרונות אבל גם יודע שאנחנו עושים הכל כדי להשתפר. מסרים שמדגימים איך למרות שהמדינה הקטנטנה הזו חווה לא מעט טרור ומלחמות לאורך השנים, היא עדיין מדינה דמוקרטית, סובלנית, פלורליסטית שתמיד תושיט יד לשלום.
האתגר של ישראל: יש לא מעט אתגרים שעומדים בפני ההסברה הישראלית היום - המספרים העצומים של פעילי ארגוני החרמות והארגונים האנטי-ישראלים שפועלים בכל העולם, שגוברים מספרית על הפעילים הפרו-ישראלים. הנרטיבים השקריים שבונים הארגונים הפלסטינים (כמו זה שטוען שישראל היא מדינת אפרטהייד, למשל) בזמן שישראל מנגד בעיקר מתגוננת ובקושי יוזמת, וגם לא מעט ארגוני שמאל-קיצוני יהודי בארצות הברית שעושים לנו נזק תדמיתי בל-יתואר ("הקול היהודי לשלום", למשל).
היותי אישה: אני חושבת שכאישה ששירתה כלוחמת בצבא אני מצליחה להביא סיפור אישי ייחודי שמנפץ את התדמית של מה שהרבה אנשים חושבים בעולם על חיילי צה"ל. אני מצליחה להעביר את השוויון ביחידות הלוחמות בין נשים וגברים, את העובדה שיש לנו נשים לוחמות בצה"ל כבר מ-1995 וגם את הדילמות המוסריות שאני כאישה נאלצתי להתמודד איתן בשדה הקרב. בסוף ההרצאה הקהל מצליח להבין איך צה"ל נלחם בכלי מלחמה מוסריים בסביבת לחימה לא מוסרית, ובכלל, איך ישראל היא המקום היחיד במזרח התיכון שבה נשים יכולות להילחם על מקומן ולהגיע לאן שהן רוצות להגיע.
הטיפ של ליטל: היום לא צריכים להיות שגרירים או דיפלומטים כדי לסייע למאמצי ההסברה של ישראל. כל אחד יכול לשבת מול המחשב בבית, לייצר תכנים, ליצור סרטונים, להשתמש בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם כדי ליצור תוכן שיראה לאנשים מה קורה בישראל באמת, מעבר למה שהם שומעים בחדשות. חוץ מזה, לשבת לבירה עם אנשים מחו"ל, לתת להם להכיר אתכם ולהתחבר אליכם זו הדרך הכי טובה להסיר מחיצות.
שרלוט קורצ'ק | "דעו את העובדות, תהיו יצירתיות וחישבו מחוץ לקופסה!"
מנהלת תכניות לסטודנטים בינלאומיים בארגון StandWithUs
שמי שרלוט קורצ'ק, בת 28, בעלת תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת דרום קליפורניה. כיהנתי כיו"ר הקבוצה הפרו-ישראלית באוניברסיטה וכיום אני עובדת בארגון ההסברה StandWithUs שפועל למען ישראל ברחבי העולם. התמחיתי בקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס, עבדתי כשלוש שנים בחוף המערבי עם סטודנטים שנאבקים בפעילות האנטי-ישראלית בקמפוסים ועוד שלוש שנים בישראל - מטעם ארגון StandWithUs. עליתי לישראל לפני שלוש שנים ואני מתגוררת בירושלים עם החברה הכי טובה שלי מהקולג'. למעשה, עליתי לישראל בפעם הראשונה בגיל 9 עם כל משפחתי, והתגוררנו כאן חמש שנים. לצערי חווינו אז את האינתיפאדה השנייה, במהלכה איבדתי חבר בפיגוע התאבדות, דבר שהשפיע עליי בצורה משמעותית ומהווה את אחד המניעים החזקים שלי לפעול למען ישראל.
בעבודתי כמנהלת התכניות לסטודנטים בינלאומיים של ארגון StandWithUs אני מלמדת ומאמנת סטודנטים על ישראל, המגיעים מרחבי העולם ובעיקר מצפון אמריקה ומאוסטרליה. בנוסף, אני לוקחת חלק בהכשרת המשלחות שמורכבות לא רק מסטודנטים, שפועלות למען ישראל בעולם. אחרי הכל אני מנסה לעודד צעירים להבין את הקונפליקט בו מצויה ישראל ולתת להם את הכלים כדי להתמודד בדרך חכמה, בטוחה ואפקטיבית בקמפוסים, בקהילות וברשתות החברתיות.
מהי הסברה טובה? הסברה אפקטיבית משלבת גישה פרואקטיבית, שזה אומר לקדם וליזום דברים שקשורים לישראל בלי קשר למה שאחרים עושים ובנוסף להגיב לאירועים או פרופגנדה אנטי ישראלית. לדעת את העובדות ולהראות את התמונה הגדולה בחיבור להקשר הרחב תוך שימוש בעובדות ובסיפורים אישיים. צריך להיות נגישים ולבנות מערכות יחסים עם קבוצות ועם יחידים שאינם פעילים בהכרח ולגרום לאנשים לשקול נקודות מבט אחרות, גם אם זה לא מוביל לקבלה שלהן. בסופו דבר של דבר הרוב אינו פעיל – וזה קהל יעד שאנחנו רוצים להגיע אליו, לדבר איתו ולהראות להם מהי ישראל באמת.
האתגר של ישראל: האתגר הגדול ביותר הוא האתגר המספרי. אין לנו מספיק פעילים לתעמולה למען ישראל או כאלה המעוניינים ללמוד את העובדות האמיתיות שיכולות להוות מענה מצוין למידע השגוי המופץ על-ידי אנטי-ישראליים או תנועות ה-BDS. אבל מעל הכל ישנה התחושה של אנשים שמחזיקים בדקות פרו-ישראליות, שהמעשים שלהם למען ישראל לא יישאו פרי ושלא יצליחו לחולל שינוי אמיתי. זה כמובן לא נכון. צריך להבין שכל פעילות שעושים למען ישרה מתווספת לעוד פעולה של מישהו אחר וביחד אנחנו יכולים לעשות את השינוי למען ישראל.
הטיפ של שרלוט: דעו את העובדות, דעו מי הקהל שלכם, תהיו חכמות, תהיו יצירתיות וחישבו מחוץ לקופסה!