אהבה זה להתעורר לצידה בבוקר, כל בוקר, גם כשהיא לא איתך. לפקוח את העיניים, ולהתרגש ממנה גם אחרי שנים של ביחד. הכרת אותה לראשונה כשהיית צעיר, צעיר מידי מכדי לזכור. אתה לא זוכר בדיוק איפה נפגשתם אבל אתה זוכר בדיוק את הרגע שהתאהבת בה.
זה היה ברגע אחד, היא ניצבה מולך במלוא הדרה, מהממת ביופייה, וכשהסתכלת עליה הבנת שהיא האחת בשבילך. התחלת להכיר אותה טוב יותר, להקשיב לה, לשאול שאלות, להבין מי היא ומה היא טומנת בחובה. היא אמנם נראתה קטנה ותמימה, אבל כשהכרת אותה הבנת שהיא בעצם מלאת קסם, קצת מטורפת, ומצליחה לרגש אותך כל פעם מחדש.
אהבה זה להיות מוכן לעשות הכל למענה. להגן ולשמור עליה. ואם רק נראה לך שמישהו הולך לפגוע בה - אתה תחרף את נפשך עבורה. כי כשהיא עצובה - אין עצוב יותר ממך. כשמישהו פוגע בה אתה מרגיש כאילו תקפו אותך ופגעו בעמקי נשמתך.
אהבה זה להיות שם בשבילה, כשטוב וגם כשרע. ברגעים השמחים וגם ברגעים הקשים. לגרום לה לבכות מצחוק ופשוט להיות שם. בשקט, כשהיא בוכה מכאב.
אהבה זה גם לשחרר, כי אתה זוכר את הרגע שהבנת שהיא כבר לא אותה ילדה קטנה. היא גדלה להיות חזקה ומרשימה, והיא למדה לעמוד על שלה ולהגן על עצמה. היא כבר לא צריכה אותך כל הזמן ואולי עכשיו אתה זה שצריך אותה. ועדיין… לך תשחרר.
אהבה זה לאו דווקא להסכים. כי אתה זוכר את הויכוח הראשון, וגם את השני, כשהרגשת שאתה כבר לא מכיר אותה יותר. שהתחלת לחשוב שאולי היא לא מי שהכרת. שהיא יוצאת נגד כל מה שאתה מאמין בו ואיך אתה יכול לחיות איתה אם היא בעצם כזו. אולי היא שינתה את פניה ואולי היא לא בשבילך.
אז עזבת. אמרת לה שאתה הולך "לראות עולם", שאתה צריך לקחת הפסקה מכל הטירוף שלה.
נסעת למקומות הכי רחוקים ממנה כדי לחפש את עצמך, להבין מי אתה ומה אתה בכלל רוצה. הגעת למקומות כל כך יפים והתחלת לחשוב שאולי אתה יכול גם בלעדיה. וכשחיפשת מישהי שתמלא לך את החסר הבנת שיש יפות ממנה, אבל אף אחת לא תהיה יפה כמוה. כי בשבילך - היא הכי יפה בעולם והיחידה שאתה צריך.
כי בלעדיה, החיים שלך לא אותו דבר. ואהבה - אהבה זה לאהוב גם כשקשה, גם שנראה שאי אפשר. גם כשלא מסכימים, גם כשכל מילה שיוצאת לה מהפה גורמת לך לכעוס. כי אהבה זה גם לעשות פשרות ולהבין שאתה יכול לא להסכים עם כל מה שהיא עושה, אבל אתה יודע שבסוף היום רק איתה אתה מרגיש בבית.
היא היחידה שגורמת לך להרגיש אמיתי, פשוט אתה עצמך, בלי מסכות. היא גורמת לך להיות ערכי יותר, אמיץ יותר, אדם טוב יותר. היא העוגן שלך, ואתה יודע שלא משנה מה יקרה היא תמיד תהיה שם בשבילך. כי ככה זו אהבה - להתעורר לצידה בבוקר, כל בוקר, גם כשהיא לא איתך.
אהבה זה לפקוח את העיניים ולהתרגש ממנה גם אחרי 68 שנים יחד.
זה להראות לאחרים את המדינה שאת מכירה, ועד כמה היא מרגשת, מורכבת, מטורפת ומעוררת השראה. ולהסביר. להסביר שכמו באהבה, לא הכל מושלם. יש קשיים, ויכוחים, אי הבנות והמון אתגרים. וכמו בכל זוגיות טובה, במקום להסתיר אותם אנחנו מדברים עליהם וגורמים לאחרים להבין שאפשר גם וגם. אפשר גם לאהוב אותה, וגם לבקר אותה. אפשר גם לתמוך בה וגם לא להסכים איתה. אפשר גם לכעוס עליה ועדיין… להתאהב בה כל בוקר מחדש ולהרגיש שאין גאה ממך להיות חלק ממנה. להיות שליחה זה לבחור להפיץ את האהבה שלי בעולם, כי שליחות עושים באהבה או לא עושים בכלל.
יום אהבה שמח!
***
ליפז אלה, שליחת הסוכנות היהודית לאוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס, קליפורניה. באוניברסיטאות ברחבי צפון אמריקה משרתים 71 שליחי ושליחות הסוכנות היהודית במסגרת פרויקט עמיתי ישראל בשיתוף עם ארגון הלל, הפועלים לחיבור הסטודנטים לישראל כחלק מהזהות היהודית שלהם ומלחמת הדה-לגיטימציה נגד ישראל. מטרת השליחות אינה "הסברתית" וכל שליחה ושליח מביאים עימם את ישראל שלהם, כאנשי חינוך שמביאים את ישראל לסטודנטים ואת הסטודנטים לישראל. "לך תסביר" נולד מתהיות ו/או שאלות שעולות לנו כשליחים בחו"ל, תוך התמודדות עם החוויות השונות, ובעיקר מתוך געגועים לבית.
מידי שבוע ערוץ ההסברה של mako - לאב איזראל LOVE ISRAEL - יפרסם פוסטים אישיים של שליחות ושליחי הסוכנות היהודית בארה"ב. תודה רבה להילה הילארי כץ על ריכוז הפרויקט.
>> איך זה להיות שליחה של הסוכנות היהודית בברזיל? או באוניברסיטה בקנדה? באוניברסיטת קורנל? או באוניברסיטת דיוק?
>> ומה ירדן שגב חשבה אחרי מסע בין הקמפוסים בצפון ארצות הברית?