חוצפה ישראלית, 70% לחות בתל אביב, ים עם מלח ובוץ וגם חומוס ופלאפל - אלה יהיו, אולי, הדברים הבולטים עבור תייר ממוצע שמגיע לבקר בישראל. לכן, אלה הן גם הנקודות הקלאסיות שסטנדאפיסטים ישראלים יתמקדו בהן כשהם מופיעים מול תיירים, עולים חדשים ומה שביניהם. רגע, מה? ישראלים מופיעים באנגלית? אז כן, מסתבר שיש סצנת סטנדאפ באנגלית שהולכת ומתרחבת בארץ, ולא מעט סטנדאפיסטים ישראלים משלימים הכנסה באנגלית.
>> למה אנחנו יותר דומים לסורים מאשר לאיטלקים?
"אתה מרגיש הוליווד גם אם אתה גר בשכונת התקווה", אומר יובל חקלאי (29). כבר שלוש שנים שבמקביל להופעות סטנדאפ בעברית, הוא מופיע גם באנגלית בכל מוצ"ש בתל אביב. "מגיעים להופעות גם אמריקאים וגם ישראלים וזה קשה יותר, כי זה קהל רחב, אבל יש גם דברים משותפים: הסכסוך הישראלי-פלשתיני, שמעניין את כולם; הבדלי התרבות בין ישראלים לאמריקאים; טרוניות על בחורים ישראלים, דבר שמשותף לנשים אמריקאיות וישראליות; וגם תובנות שלי על העולם, שזה דבר אוניברסאלי. באופן כללי, כשאתה מספר לאנשים משהו על עצמם או על העולם, זה יעבוד בכל שפה".
למה אנגלית?
"קודם כל, הכול נשמע טוב יותר באנגלית. בנוסף, אנחנו חיים בעידן גלובאלי ורואים המון סטנדאפ באנגלית ביו-טיוב ואמנים אמריקאים שמצליחים להצחיק באנגלית בישראל, ואחת התכונות המגניבות בישראלים היא שהם בטוחים שהם יכולים לעשות דברים טוב יותר. עבורי, אנגלית טובה גם לדברים שקשה לדבר עליהם בעברית, למשל כי הם אישיים יותר. יש גם מעין תחושה שהקהל נותן יותר קרדיט לתוכן שהוא שומע באנגלית".
למה אתה מתכוון?
"אני חושב שבחו"ל יש יותר כבוד לסטנדאפ. זו אומנות ולא בדחנות, אתה אומר משהו על החיים, על בני אדם בכלל ועל עצמך. בארץ זה לא ככה, לפחות בינתיים".
עד כמה זה מאתגר להופיע בשפה זרה?
"יש לזה יתרונות וחסרונות. מצד אחד, אנחנו ישראלים שמדברים אנגלית וטעויות בשפה זה דבר נורא מצחיק, כמו שמצחיק אותנו לשמוע תיירים שטועים בעברית. אבל זה לא יכול להחזיק הופעה שלמה, ומעבר לשפה אתה צריך להתאים את עצמך לסוג ההומור. הומור זה דבר מקומי, וההומור הישראלי בפרט הוא שונה. הופעה באנגלית מצריכה הומור אחר".
מה שונה בין ההומור הישראלי להומור האמריקאי?
"בישראל אתה ממש אומר את הפאנץ', ובחו"ל זה הרבה יותר מרומז. יש גם הבדל מהותי בין ההומור האמריקאי לבריטי - הבריטי הוא אפילו יותר מתוחכם וציני. בישראל, ציניות היא לא הפאנץ' אלא הכנה לפאנץ'. מצד שני, לקומיקאים הישראלים יש יכולת אדירה לייצר פאנץ' מכל דבר, אפילו מעציצים. זה מתקשר לספונטניות הישראלית ולחשיבה מחוץ לקופסא".
"התחילו איתי מלא תיירים חתיכים"
"התחילו איתי מלא תיירים חתיכים", נזכרת העיתונאית והסטנדאפיסטית חגית גינזבורג (34) בהופעת הסטנדאפ הראשונה שלה באנגלית, לפני מה חודשים. "כשאני עולה לבמה באנגלית, משהו בטון שלי ובאנרגיה הכללית פשוט משתנה וזה כיף אדיר. חוץ מזה, תמיד יש את התקווה הקטנה הזו למצוא איזה גרין קארד. כלומר, חתן אמריקאי".
למרות שלא מדובר בשפת האם שלה, גינזבורג מעידה כי דווקא קל לה יותר להצחיק באנגלית: "ההומור שלי מאוד אמריקאי. זה קצת כמו ביקור קצר ואקזוטי ביקום מקביל, שבו כולם דוברי אנגלית ומבינים את הסרקזם המוגזם שלי. בנוסף, דברים שבעברית זקוקים להמחשה, באנגלית אפשר לעשות הרבה יותר בקטן והם עוברים מעולה". היא אמנם חששה ממחסום השפה, אבל כיאה לסטנדאפיסטית, מצאה דרך אלגנטית להתגבר על כך: "אם אני נתקעת אני פשוט צוחקת על כמה שאני ישראלית עלובה עם מבטא של פליטת דאע"ש".
לצד קטעים שאי אפשר לוותר עליהם בנושא הבדלי התרבות בין אמריקאים לישראלים ("למשל, אצל גברים אמריקאים את אף פעם לא יודעת אם הוא מתחיל איתך או סתם מנומס"), כמעט ואין אצלה הבדל בין הקטעים בעברית ובאנגלית: "רוב הסטנדאפ שלי עוסק בזה שאני רווקה בת 34, והאופן שבו הסביבה מתייחסת אליי - כאילו נכשלתי בחיים. לצערי, זו אמת חוצת גבולות ושפות, כי העולם גרוע. הדבר היחיד שאני לא יכולה לעשות על הבמה באנגלית זה את החיקוי של אבא שלי הארגנטינאי, כי זה קצת טו מאץ' להיות ישראלית, שמדברת אנגלית ועושה מבטא ארגנטינאי. עדיף פשוט להגיד שוב שקוראים לי האג'יט".
לדבריו, לצד התיירים והעולים החדשים מגיעים גם ישראלים לליינים באנגלית: "אני חושב שחלק מהם מופתעים לשמוע אנגלית כשההופעה מתחילה, כי הם פשוט לא שמו לב שכתוב שההופעה לא בעברית". הוא מעיד על הקהל הישראלי כי הוא "משוחרר יותר בערב סטנדאפ בעברית, ולפעמים בערבים באנגלית אפשר לראות את הישראלים צוחקים ובמקביל חושבים לעצמם 'יפה, למדתי מילה חדשה'. לצד זאת, נראה שהם מקשיבים יותר כדי לא לפספס כלום, וכך החיבור עם האמן גדול יותר".
גם גינזבורג וגם סלומון אומרים כי בדרך כלל קל יותר להצחיק את התיירים. "אם הם באו לערב סטנדאפ באנגלית בישראל, סימן שהם ממש אוהבים סטנדאפ ובא להם ליהנות", אומר סולומון, וגינבורג מוסיפה: "אם בהיגיון שלהם נראה להם סביר לעזוב מקום כמו ניו יורק כדי לבוא לחור הזה, ועוד מבחירה חופשית - מה זה בשבילנו לנסות להצחיק אותם?".
ועוד יצירת מופת של חיבה: