השבוע קפצה אצלי בפייסבוק תזכורת מלפני חמש שנים בדיוק: תמונתי המתנוססת בגאון על אחד ממאות פוסטרים שהודפסו על חולצות ולוחות מודעות של פעילי תנועת החרם נגד ישראל. זה קרה באוניברסיטת 'ויטס' בדרום-אפריקה, במסגרת משלחת הסברתית אליה יצאתי. החוויה הלא נעימה הזו עדיין צרובה בתודעתי. זה לא תענוג גדול לקום בבוקר ולגלות את הפנים שלך, כולל כל הפרטים האישיים שלך, תלויים על כל עץ רענן בקמפוס. לפוסטרים המחמיאים הוצמדו גם האשמות חסרות שחר שהתייחסו לפשעים שישראל מבצעת כביכול נגד האוכלוסייה הפלסטינית. החוויה המעצבת הזו היא אחת המוטיבציות הכי גדולות שמניעות אותי לעשות מה שאני עושה היום: מאבק חסר פשרות באנטישמיות ובדה-לגיטימציה נגד ישראל, ברשת האינטרנט ומחוצה לה.

רדיפת ישראלים (צילום: באדיבות What Israel)
היי! הנה אני. תודה על התמונה המחמיאה|צילום: באדיבות What Israel
המשלחת בה השתתפתי יצאה בקיץ 2011 לדרום-אפריקה בחסות ארגון What Israel שהיה בשעתו החלוץ בתחום המשלחות לקמפוסים בחו"ל. הסטודנטים שילמו בעצמם על כרטיסי הטיסה והארגון סימן לעצמו יעד למטרה לחבר סטודנטים ואקדמאים ישראלים מכל קצוות הקשת הפוליטית - לסטודנטים יהודים מקומיים. יחדיו היינו אמורים לקיים פעילות פרו-ישראלית משותפת בתגובה ל"שבוע האפרטהייד", הקרקס האנטי-ישראלי השנתי שרק החל בזמנו להרים את ראשו המכוער ברחבי הגלובוס.

עידו דניאל (צילום: עידו דניאל)
עידו דניאל|צילום: עידו דניאל
המטרה הייתה פשוטה: לייצר דיאלוג בלתי-אמצעי על ישראל עם כל מי שמעוניין בכך. אך חלומות לחוד ו-BDS לחוד. הפגנות סוערות ליוו אותנו עם נחיתתנו במדינה. פעילי חרם חסמו את הכניסה הראשית לשדה התעופה ביוהנסבורג (מה שאילץ את אנשי האבטחה להבריח אותנו מיציאה צדדית), זממו להוציא נגדנו צווי מעצר בגין פשעי מלחמה (יוזמה שטופלה בזמנו במהירות על-ידי השגריר הישראלי בפרטוריה, דב שטיינברג) ובימים הבאים מילאו את הקמפוסים בהפגנות, התפרעויות, קללות ואף ניסיונות השתקה כנגד סטודנטים דרום-אפריקאים, לבל יעזו לדבר עם "הציונים" שהגיעו לקמפוסים על מנת לייצר דיאלוג הדדי.

 

הסתה מקדימה ברשתות החברתיות

לכך קדמה הסתה פרועה ברשתות החברתיות. מה לא אמרו עלינו? החל מ"פושעי מלחמה עם דם על הידיים" ועד לכך שכולנו למעשה "סוכני מוסד". קבצי תמונות וביוגרפיה של כלל 25 חברי המשלחת נגנבו ממחשבי המארחים שלנו, התאחדות הסטודנטים היהודיים בדרום-אפריקה. דרך אגב, את התמונות שהופצו באוניברסיטת 'ויטס' לקחו מחשבונות הפייסבוק הפרטיים שלנו. בדיעבד התברר כי המידע נאסף על-ידי הפעילים האנטי-ישראלים, וזאת באמצעות משתמש פייסבוק פיקטיבי בעל שם יהודי, שחלק מחברי המשלחת אישרו ברשת החברתית מפני שסברו כי מדובר באחד מהמארחים היהודים הרבים שפגשנו. 

רדיפת ישראלים (צילום: באדיבות What Israel)
פעיל פרו-פלסטיני מתפרע. עוד מחזה לא נדיר|צילום: באדיבות What Israel
אם יצא לכם אי פעם להיתקל בפעיל אנטי-ישראלי התומך בהחרמת ישראל ולנהל אתו שיחה בנושא, בוודאי שמעתם ממנו כמה דברים עיקריים על מהות פעילותה התנועה. כמו למשל, שתנועת החרם פועלת להחרמת התנחלויות בלבד, שמדובר בתנועה אזרחית-פלסטינית כנגד ישראל או שהמטרה היא לא החרמת אנשים אלא את מדיניות ממשלת ישראל וכל מוסד רשמי הבא במגע עמם. האמת היא, שאין שקר גדול מזה.

המקרה שתיארתי, בו סומנו כמטרות לגיטימיות, כולל פוסטרים של 'מבוקשים' סטייל המערב הפרוע - הוא רק קצה הקרחון. ישנם מאות מקרים דומים בהם אינדיבידואלים הפכו למטרה עבור מחרימי ישראל, אך לרוב אינכם יודעים עליהם כפי שלא ידעתם על המקרה הפרטי שלי בדרום אפריקה.

אחד המקרים המפורסמים של החרמת אדם ולא מוצר, הוא זה של הזמר מתיסיהו. מתיסיהיו היהודי-אמריקני איננו ישראלי, אך זה כמובן לא עניין במיוחד את הפעילים האנטי-ישראליים הרבים שדאגו ללחוץ על פסטיבל רגאיי בספרד למנוע את הופעתו במקום, לפני כשנה בדיוק. אחרי שערורייה לא קטנה, מתיסיהו הופיע לבסוף – וזכה לקבלת פנים מכוערת למדי מהפעילים שהגיעו לפסטיבל והניפו נגדו דגלי אש"פ ושלטים המכנים אותו 'נאציסיהו'.

ציוצים נגד מתיסיהו:


התגובה שלי בטוויטר (הזירה הכי חשובה שאתם לא נמצאים בה):



גם באקדמיה המצב לא שונה. כתב ערוץ 10, עמרי מניב, ערך באפריל האחרון סדרת כתבות בנושא חדירת תנועת החרם לאוניברסיטאות בארה"ב. את אחד הפרקים הקדיש ל"חרם השקט" נגד חוקרים ודוקטורנטים ישראלים, המסומנים על-ידי פרופסורים ומחלקות אקדמיות ומופלים לרעה בכוונה בשל מוצאם הישראלי. התחקיר המקיף של מניב כלל מספר עדויות מטרידות של מי שהסכימו להיחשף אל מול המצלמה ולסכן בכך את הקריירה המקצועית שלהם.

מקרה הרדיפה הטרי ביותר עליו שמעתי ארע לפני מספר שבועות, כאשר נשיא אחת מאגודות הסטודנטים באוניברסיטת UCLA היוקרתית, מילאן צ'אטרג'י ממוצא הודי-אמריקני, הכריז במכתב פומבי כי הוא מפסיק את לימודי המשפטים באוניברסיטה בשל "אווירת פחד ועוינות", וזאת בשל מסע הטרדה והתנכלות שמנהלים נגדו ארגוני החרם בקמפוס – בראשם ארגון SJP בו עסקתי בהרחבה בטור האחרון. כל חטאו של מילאן היה, שהתנגד שהאגודה שהוא עומד בראשה תממן מכספי האוניברסיטה אירוע אנטי-ישראלי שיזמו פעילי חרם בקמפוס.

 

אף אחד לא חסין

עם זאת, המקרה המקומם ביותר בו נתקלתי התרחש בשנה שעברה דווקא כאן בישראל. תלמידת כיתה ח' מצפון הארץ, שחר רבינוביץ' בת ה-13, פנתה בנובמבר 2015 באמצעות אימייל לד"ר מרשה לוין מאוניברסיטת קיימברידג' בעקבות מטלה בית-ספרית בנושא סוסים. ד"ר לוין, מומחית בריטית לנושא גידול סוסים, השיבה לה תגובה שהיממה את משפחת רבינוביץ': "אינני מוכנה לענות לך, אענה רק כשיהיה צדק עם הפלסטינים. אני תומכת בתנועת החרם על ישראל". דבר המקרה שותף על-ידי אימה של שחר בפייסבוק וחיש מהר סוקר בהרחבה בכלי התקשורת המובילים בבריטניה. העיתון המרכזי של יהדות בריטניה, הג'ואיש כרוניקל, פנה לד"ר לוין לבקשת תגובה. באופן מפתיע, או אולי לא, הוא לא זכה ממנה להתנצלות אלא ההפך - לעמידה איתנה מאחורי תשובתה לתלמידה הישראלית, ואף טרחה להוסיף כי "הישראלים הפכו להיות נאצים".

רדיפת ישראלים (צילום: באדיבות What Israel)
"ישראל היא פושעת מלחמה". השלטים הרגילים|צילום: באדיבות What Israel
סימון ואפליה מכוונים כנגד ישראלים הם טקטיקה שקטה ונפוצה למדי בקרב ארגוני הדה-לגיטימציה של ישראל. היא לעד תהיה מוכחשת מכל וכל בפומבי, מפני שהיא מכתימה ומביכה את התנועה שחרטה על דגלה ערכים יפים כמו קידום זכויות אדם, שוויון וצדק. במילים אחרות, זה פשוט לא נראה טוב תדמיתית, Bad for business.

רדיפת ישראלים (צילום: באדיבות What Israel)
מסמנים אותנו ורודפים אותנו. האם זו לא גזענות?|צילום: באדיבות What Israel
חשוב להבין, קמפיין החרם כנגד ישראל הוא בראש בראשונה קמפיין של דמוניזציה. הפעילים האנטי-ישראלים לא יכולים ולא מסוגלים להפריד בין אדם למוצאו הלאומי. מדרום-אפריקה עד ארצות-הברית, הם ידפיסו תמונות 'מבוקשים' של סטודנטים, יתנכלו לחוקרים מבריקים או יתעמרו בתלמידה בכיתה ח' – כל האמצעים כשרים כדי לשלח חיצים נוספים בלוח המטרה הגדול ושמו מדינת ישראל. לתופעה של הכללה ואפליה של אדם יש שם כידוע, קוראים לה 'גזענות'.

עידו דניאל הוא מומחה למאבק באנטישמיות ובדה-לגיטימציה של ישראל, ומשמש כראש התכנית למאבק באנטישמיות בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל.

>> אהבתם? אנחנו גם בפייסבוק
>> ווידאו מטורף שיזכיר לכם למה אתם פה