עם יד על הלב - מה הדבר הראשון שאתם חושבים עליו כשמדברים על אוסטריה? לרוב עולה לנו המילה שעל פי חוק כבר אסור לכנות בה אדם אחר, זו שנוהגים לעשות בה שימוש כשמדברים על העיתון ההוא של הסמולנים או כשסתם רוצים להעביר מסר של "אנחנו לא מפחדים".
גם אני לא ידעתי יותר מידי על אוסטריה לפני שביקרתי בה לפני שבועיים. הייתי מעדיפה לטוס למדינה קצת יותר אקזוטית ובוודאי יותר חמה, הרהרתי עם עצמי בזמן שהכנסתי עוד חולצה תרמית למזוודה, אבל לרגל חגיגות 60 שנות יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות, יצאנו קבוצה של 29 ישראליות וישראלים למשלחת "מנהיגים צעירים" בת חמישה ימים. לחגוג, אלא מה?
אוסטריה גדולה פי ארבע מישראל, אבל בעלת מספר תושבים כמעט זהה לשלנו. חמישית מתושביה מתגוררים בעיר הבירה וינה, שהייתה יעדנו העיקרי. שלושת הימים שהיינו שם היו עם לוחות זמנים היו צפופים וכמעט בלתי אפשריים. לאוסטרים היה חשוב שנכיר את החלקים שיכולים לקדם שיתופי פעולה עתידיים בין ישראל לאוסטריה. אחריות.
למדנו שאוסטריה היא המדינה המדורגת במקום השלוש עשרה בעולם מבחינת עושר והשישית באירופה. שהם אלופים בייצוא וזהו מקורם של שישה אירו מכל עשרה, שיש להם מותג מוביל של וופלים כבר כמעט 100 שנה ולכן מובן לתושבי אוסטריה לגמרי למה מבקרים בה כל שנה כעשרים מיליון תיירים. הם הראו לנו איך הם עושים אינטגרציה, איך בונים תכניות במטרה לאחד, לפתח ולקדם. אחד מפרוייקטי הדגל באוסטריה כיום הוא פיתוח קורסים בגרמנית, היא השפה המקומית, שמיועדים למהגרים ומועברים עם מתורגמנים בחמש שפות שונות. הקורסים זוכים למאות משתתפים כל שנה ויש אפילו קורס ייעודי לאימאמים - ראשי מסגדים.
אנחנו צופים בפסי הפלדה הארוכים שעוברים במכונות בדרכם להיות פסי רכבת, ומעבר לקונוטציה הברורה, אני חושבת שהלוואי והיינו מכירים קצת יותר מודלים כאלה שעובדים בעולם, אלה שמאפשרים למיעוטים להשתלב בחברה דרך עשייה חברתית, למידת השפה והתרבות המקומית, קבלה והכלה. אולי היינו מסתכלים קצת אחרת על אלו שלנו. בין כל הפעילויות הספקנו לעצור למשקה האלכוהולי המסורתי שחימם את האוויר והאווירה לקראת חג המולד, ולהתרשם מיופייה של העיר כשהיא נעטפת פתיתי שלג קטנים. לא היה צריך הרבה יותר מזה כדי לשוחח גם על הדברים שמחכים לנו בארץ, בהם האוסטרים כלל לא נגעו, ואפילו שהגענו מרקעים, מקומות ועיסוקים שונים - כבר עם הנחיתה התגבשה לה קבוצה והתפתח שיח.
זו בעיניי יהדות אמיתית ומחבקת שגורמת געגוע חילוני למשהו שכבר לא מכירים כאן, וכשאלה שגרירנו בתפוצות, לא פלא שאנחנו אהודים כל כך. האוסטרים כבר גאים בנו, עכשיו זו האחריות של כולנו להמשיך ולשמור על זה, או בפרפרזה לשלמה ארצי - "רק אם נאט, אם נביט, אם נשים לב לפרטים, עוד נגיע לארץ חדשה..."
ערוץ LOVE ISRAEL הינו שיתוף פעולה של אתר mako וקבוצת אלדד פרי, בו אנו מבקשים לספר לעולם את האמת על ישראל. הצטרפו אלינו בפייסבוק לעוד תכנים באנגלית, שתוכלו לשתף עם חבריכם בחו"ל.