זוכרים את הצהרת בלפור משיעורי ההיסטוריה בתיכון? פחות? אל דאגה. זה לא מבחן, אבל אנחנו כאן כדי להזכיר ולהסביר מה המשמעות שלה להסברה הישראלית. ההצהרה, אשר ניתנה לברון רוטשילד בשנת 1917 על-ידי הלורד ארתור ג'יימס בלפור, מהווה אבן דרך משמעותית בטיעונים בעד (או נגד) זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. המסמך ההיסטורי מכיל הצהרה שאומרת כי בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. משמעותה העיקרית של ההצהרה היא בכך שתוכנה הובן על-ידי העולם היהודי והלא יהודי כהבטחה להקמת "מדינה יהודית".
שמתם לב לשנה? 1917. כמעט לפני 100 שנים. עבור ישראל ההצהרה משמעותית מאוד ומהווה מקור לאמון ויחסים קרובים עם בריטניה. בשל המשמעות ארגון ההסברה הבינלאומי StandWithUs בשיתוף אחד מתומכי הארגון המוכרים בחו"ל, הלורד לסלי טורנברג, קיימו סמינר תחת השם "בלפור היום".
אנו מבקשים להביא לעיונכם, הקוראות והקוראים שלנו, את חוברת הסמינר המושקעת - "צדק ותחייה של עם מדוכא היסטורית: הצהרת בלפור, סן רמו והמנדט הבריטי", שמכילה תכני הסברה מצוינים שיכולים לסייע לכם ובעיקר – שתוכלו לשתף עם חברים בחו"ל שזקוקים לחומרי הסברה מצוינים על ישראל. הנה דוגמא מתוך החוברת החשובה:
השקת החוברת התקיימה בבית הלורדים הבריטי ולצד תה ועוגיות דיברו הנוכחים על הקשר בין ישראל לבריטניה, זכותו של העם היהודי על מדינת ישראל, חשיבותה של הצהרת בלפור וכן החיוניות של מדינת ישראל לעולם. באירוע נכחו בין השאר פרופ' דוד סטון, המנהל האקדמי של StandWithUs בבריטניה, סטפן ספנסר ריד, מנהל מחלקת התקשורת של הארגון בבריטניה ויפתח קוריאל, דובר שגרירות ישראל בלונדון.
פרופ' סטון ציין כי כל מילה בהצהרת בלפור נבחרה בקפידה, ואף על פי כן, הצליחו לפרשה בצורה מעוותת לכל אורך ההיסטוריה הפוליטית המודרנית. לטענתו, ההכרזה היא תוצר של פוסט-קולוניאליזם בעת בה הקונצנזוס הבינלאומי נטה לכיוון של "הגדרה עצמית" לכל העמים. "הצהרת בלפור הייתה מחווה של רצון טוב מטעם בריטניה להכיר ברצון ההגדרה העצמית של העם היהודי, במדינתם ההיסטורית, וזאת מבלי לקפח את זכותם של הערבים להגדרה עצמית", אמר, ובכך חידד נקודה חשובה – שאין פירוש ההצהרה פגיעה בערבים שהיו בפלשתינה באותה תקופה.
סטפן ספנסר-ריד ציטט את שורד השואה אלי ויזל, לזכרו: "תקווה היא כמו שלום. זוהי לא מתנה מאלוהים. זוהי מתנה שאנו רק יכולים להעניק האחד לשני". עוד הוסיף כי: "הצהרת בלפור הייתה 'מתנת תקווה' מאת העם הבריטי לעם היהודי ולקהילות נוספות בפלשתינה".
מייקל דיקסון, מנכ"ל StandWithUs ישראל חיבר את קיום המפגש למצב בו ישראל נמצאת היום וכן למינויה של תרזה מיי לראשות הממשלה הבריטית: "פעילים אנטי ישראלים בבריטניה מונעים על ידי שנאתם למדינה היהודית היחידה בעולם. הם משתמשים בכל טקטיקה אפשרית כדי לתקוף את ישראל. מאז ההצבעה על ה"ברקסיט" חלק מהפוליטיקאים הבריטיים היו נסערים יותר מאי-פעם, אולי כי תרזה מיי תעמוד בראשות המדינה, והיא כידוע תומכת בישראל".
דיקסון ביקש לציין כי מיי הביעה לא אחת סולידריות עם ישראל וכי "מנהיגותה תתקבל בברכה כאן בירושלים". מיי, אשר ביקרה בישראל בשנת 2014 במקביל לרצח שלושת הנערים הישראלים על ידי מחבלים פלסטינים, ציינה כי הדבר הטיל צל כבד על ביקורה. היא תיארה את חיילי צה"ל כ"חיילים אמיצים שמשלמים את המחיר האולטימטיבי על מנת להגן על אזרחיה וחבריהם מפני התקפות טרור חסרות הבחנה ואיומים קיומיים".
יפתח קוריאל, דובר שגרירות ישראל בלונדון, התייחס לזירה עליה אחראי ומסר לנו כי: "בשנה האקדמית האחרונה חל שיפור ניכר בקמפוסים ברחבי בריטניה בנושא. תנועות החרם נגד ישראל וכי קשרי המסחר בין ישראל למדינות שונות ברחבי העולם ממשיך להשתפר".
תודה לשני לוסקי-לוי על הסיוע בהכנת הידיעה