פוסט אחד בפיסבוק שריגש אלפי גולשים גרם למאות מהם להגיע להלוויה של ניצול שואה מצרפת ולכבד את זכרו בדרכו האחרונה.
לפני מספר ימים נפטר בצרפת ניצול השואה פרננד פאבל קליץ. בגיל 13 הוא נשלח על ידי הנאצים מצרפת למחנה ההשמדה אושוויץ ומשם לבוכנוואלד, אך כנגד כל הסיכויים הצליח לשרוד את המשרפות ונשאר בחיים. לאחר המלחמה חזר לצרפת, נישא ונולדה לו בת יחידה.
קליץ השתדל לא לדבר מעולם על השואה. כשפגש את אשתו לראשונה, שהייתה גם היא עולה חדשה לישראל מטוניס, היא הבחינה במספר האסיר על ידו. היא חשבה שמדובר בקעקוע ושהוא לא יהודי בגלל שיהודים אינם מקעקעים את ידיהם. בסופו של דבר הוא סיפר לה את הסוד הנורא וכיצד גורש מצרפת למחנות ההשמדה, אותם שרד בקושי רב.
אפילו לבתו היחידה סירב לספר על הטראומות הקשות שעבר במחנות ההשמדה, ואף אמר לה שהוא לא רוצה יותר ילדים וזאת לאחר שראה בעיניו כיצד ילדים נרצחו ומתו ברכבות ובמשרפות. כשנפטר השבוע, בתו התעקשה שהוא ייקבר בירושלים, במקום שאהב.
ברשתות החברתיות פורסם דבר מותו וגולשים ביקשו להגיע להלוויה שלו בירושלים. אורי שכטר, תושב גוש עציון פרסם גם הוא פוסט אבל לא האמין שמאות גולשים ירימו את הכפפה ויגיעו להלוויה.
הפוסט המקורי של שכטר:
הפוסט התפשט במהרה ברשת החברתית ולהלוויה של קליץ הגיעו מאות. תלמידים מבתי ספר ברעננה, חיילים, דתיים, חרדים, קשישים, נכים ובני נוער הגיעו להלוויה. קציני צבא נשאו את ארון הקבורה שלו.
הפוסט של שכטר לאחר מסע הלוויה העצוב:
בתו של קליץ שהגיעה מצרפת הייתה נרגשת לראות את הקהל הגדול שהגיע לכבד את אביה. בדברי ההספד היא סיפרה על אביה שהיה אדם ישר והגון. "הייתי קשורה אליו מאוד. הוא היה אבא ובעל טוב. אדם ישר. הוא פחד לדבר על השואה ומה שעבר עליו... ככל שהזדקן הוא הוציא פה ושם מילים על מה שעבר. אבא עבר שלוש סלקציות. הסתתר בשירותים וכך ניצל. הוא היה הנציג האחרון מאותו מחנה השמדה", סיפרה הבת.
"אמרתי לאימא שאני רוצה את הקעקוע של אבא על היד שלי, 3811 - זה המספר שהיה לו על היד. באושוויץ אבא צם ביום כיפור למרות שהגרמנים נתנו לו אוכל. אלוהים הציל את אבא שלי לאחר מכן, הוא פשוט שמר עליו. הוא נחשב למת וחזר לחיים וזה קרה לו לפחות פעמיים. אבא שלי היה איש מיוחד מאוד. הוא אהב מאוד את ישראל, היה פה במלחמת כיפור ובחגים ביקר בישראל. לכן הבאנו אותו מפריס לכאן. אתם צאצאיהם של יהודים מכל העולם ומייצגים את החיים והקהילה היהודית - ואת עם ישראל שרצו להשמיד", אמרה וסיימה את הספדה בדברי תודה לבאי ההלוויה כשהיא נרגשת ובוכייה.
שכטר, שנכח בהלוויה ותיעד אותה היה נרגש מאוד. "זה היה מרגש לראות המוני בני אדם מכל שכבות האוכלוסיה שהגיעו לכבד את זכרו של ניצול שואה ,שבכלל לא הכירו ולא שמעו עליו. כולם נרתמו להיות בהלוויה ולכבד אותו. זה עם ישראל בשיא יופיו ואיחודו", סיפר שכטר, "התרגשתי מאוד להיות שם ולראות עד כמה אנחנו עם אחד ועד כמה אנחנו ערבים זה לזה".