גם בקיץ הקרוב צפויים להגיע להופעות בישראל אמנים בינלאומיים, חלקם מהשורה הראשונה. בין השמות החמים ניתן למנות את האמן השוודי טים ברגלינג - הלא הוא הדיג'יי המפורסם אביצ'י, סר אלטון ג'ון והפסנתר הנודע, אמן ה-B&R ג'ייסון דרולו, זמרת הפופ סיה שמכירת הכרטיסים להופעה שלה בשיאה (נשארו רק בגולדן רינג, בדקנו) ואף להקת הרוק הבריטית דיפ פרפל. כולם צפויים להלהיב את הקהל הישראלי בחודשים הקרובים ולעשות כאן הרבה שמח.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם לנו?
לצידם צפויות להגיע גם שתי זמרות ענקיות וותיקות - ביונסה וג'ניפר לופז אך ברגע שהשמועות על הגעתן להופעה בישראל נפוצו ברשת ובכלי התקשורת - הן חוו את נחת מקלדתם של תומכי תנועות החרם על ישראל, ה-BDS. הביקורות על הגעתן החלה באלפי תגובות נאצה בעמודי הפייסבוק הרשמיים שלהן והמשיכו בקמפיינים מתוזמרים היטב עם ההאשטאג canceltelaviv#, שקוראים לשתיים לבטל את ההופעות בישראל.
אחת העצומות למשל, הוקמה על-ידי פעיל BDS בשם איוון גריר, שקרא לעצומה שלו "אל תחרימו את ביונסה - קראו לביונסה להחרים את ישראל, מדינת האפרטהייד" וכן עצומה של פעיל אחר בשם פטים אל בדרי, הקוראת "לדחוף את ביונסה לשקול מחדש את ההופעה בפלסטין הכבושה". לצד עצומות אלו, רבים מפעילי ה-BDS מעלים קמפיינים בטוויטר בהם הם משווים בין קהילת השחורים בארצות-הברית לפלסטינים, וזועמים על "צביעותה" של ביונסה התומכת בשחורים אך מסרבת להחרים את ישראל.
העצומה של איוון גריר הקוראת לביונסה להחרים את ישראל (צילום מסך)
ציוץ המגנה את ההחלטה של ג'ניפר לופז להגיע לישראל (צילום מסך)
לצד כל אלו, יש גם לא מעט פעילים פרו ישראלים שנכנסים לדיונים ברשתות החברתיות, ומעודדים את האמניות לבוא להופיע בישראל ולהתעלם מפעילי ה-BDS הרעשניים. לאחד הקמפיינים המוצלחים אחראי ארגון StandWithUs אשר יצא בקריאה פומבית לג'ניפר לופז להגיע לישראל ולא להיכנע לאלימות וללחץ של פעילי החרם, תחת ההאשטאג shalomJLo#
"מופע האפרטהייד" שלא היה
אז איך האמנים והאמניות הבינלאומיים שמגיעים לישראל הפכו להיות היעד החם של תנועות החרם? אמן אחד מזוהה יותר מכל עם המגמה הזאת אך בשביל לדבר עליו אנו צריכים לחזור לשנת 2006. כמו בכל חורף, גם בחורף של שנת 2006 החלו ההימורים בבורסת השמות – מי יגיע להופיע בישראל בקיץ. בחורף ההוא רצה שמועה על אמן בינלאומי ומוערך שעומד להגיע, ואכן כך היה. ערב ה-22 ביוני 2006 זכור בוודאי לכ-70,000 ישראלים כמאורע מיוחד. הזמר רוג'ר ווטרס מלהקת הרוק האגדית פינק פלויד הגיע להופיע בישראל. המופע נערך על-פי דרישתו של ווטרס, באזור הישוב נווה שלום - ישוב משותף לערבים ויהודים, וזאת כדי לקיים שיח של דו קיום, לדבריו.
מאז ההופעה ההיא ב-2006, נטש ווטרס את חזון הדו קיום. כיום הוא הפך לאדם שמייצג יותר מכל את תנועות ה-BDS, כשהוא קורא לחרם על ישראל תוך כדי הפעלת לחצים אגרסיביים על אמנים שמעוניינים להופיע בישראל. מעניין לראות כיצד מתאר ווטרס, בראיון שנתן לאחרונה לעיתון הבריטי "אינדיפנדנט", את ההופעה שלו בישראל כ"מופע אפרטהיידי ליהודים בלבד", ושהיה לו מוזר מאוד להופיע בפני קהל נפרד של יהודים ישראלים. כך, במשפט אחד, הדגים ווטרס את דרך העבודה השקרית של ה-BDS, בהנחה שלא נבדקה יהדותם של 70,000 הצופים, במדינה בה יש כמעט שני מיליון ערבים.
כאמור, לצד ווטרס פועלים לא מעט לוחמי מקלדת חמושים בשנאה יוקדת כלפי ישראל, אך למרות התחושה הקשה הרווחת בישראל לפיה אמנים רבים מסרבים לבוא לכאן, במציאות התמונה די שונה. קחו לדוגמה את להקת הרוק Eagles of Death Metal (שהופיעה בתיאטרון בטקאלאן בפאריז בטבח שאירע בנובמבר האחרון) שהגיעו להופיע בבארבי בתל-אביב ביולי האחרון. במהלך ההופעה סיפר סולן הלהקה ג'סי היוז לקהל, כי ווטרס פנה אליו וביקש ממנו שלא להופיע בישראל. לדבריו, הוא קילל את ווטרס ודחה את פנייתו באומרו ש"לעולם לא יחרים את ישראל".
נכון שעבור רבים מדובר בלהקה לא מוכרת, אך הם מסמלים קבוצות אמנים שמחליטות להתעלם מהקריאות להחרים אותנו – ולהגיע לכאן למרות הכל. בשנה החולפת הופיעו פה לא מעט אמנים בסדר גודל בינלאומי כמו להקת וואן ריפבליק, ריהאנה, רובי ווילאמס, ארט גרפונקל, כריס בראון והבאקסטריט בויז, שכל כך נהנו עד שהבטיחו לחזור אלינו שוב. וזו האמת למעשה - אמנים רבים אינם מהססים לבוא לישראל, למרות פניותיו של ווטרס, ולמרות ההסתה והלחץ מצד גורמי BDS. בין אם זה כאקט של תמיכה בישראל או בין אם מתוך החלטה שלא לערבב בין אמנות לפוליטיקה – נראה שהמטרות של ווטרס לא ממש מתממשות.
ביטולים שלא קשורים לחרם
יחד עם זאת, לא כל המופעים המתוכננים לישראל אכן מתקיימים. הדבר קורה בשל סיבות שונות ומגוונות שממש לא קשורות ל-BDS, מה שלא מונע כמובן מפעילי החרם לשייך לעצמם "הצלחות" של ביטולים. הם לא מגיעים כי לפעמים לא משתלם לאמן בינלאומי שמביא קהל עצום להופעה לבוא להופיע בארץ ישראל, הרחוקה מכל שאר המדינות בסיבוב ההופעות שלו. שנית, לא תמיד התשתיות בארץ מתאימות לדרישות של האמנים ומעבר לכך, קיים מכלול שיקולים נרחב מאוד במסגרת המשא ומתן שבין המפיקים לאמנים, שיכול לגרום לאי הגעה של אמן. דוגמה מוכרת היא ביטול ההופעה של דפש מוד בקיץ 2006 בשל מלחמת לבנון השנייה, סיבה ביטחונית לחלוטין, שגרמה לביטול הופעתם ברגע האחרון. אך כמו שאתם וודאי זוכרים הם הגיעו אלינו ב-2008 ובהחלט היו שווים את הציפייה.
* סייעה בהכנת הכתבה: מיטל שבח