"כשהחלטנו על קמפיין השמות של 'קוקה קולה', הלכנו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה וביקשנו רשימה של השמות הכי נפוצים", מסביר אלון זמיר, סמנכ"ל השיווק של "קוקה קולה" את המהלך האסטרטגי. בבחירת השמות שישתתפו בקמפיין, ניסו לפגוע בכמה שיותר שמות נפוצים, לכן שמות כמו נועם - שמתאימים גם לבנים וגם לבנות, היוו בחירה טובה יותר. כשצרכן נפגש בנקודת מכירה עם השם שלו על בקבוק, או על הפחית, קשה לו מאוד שלא לרכוש את המוצר. זה עושה משהו לצרכן, כשמותג גדול כמו "קוקה קולה", מדבר אליו ברמה האישית. במקרה הזה השילוב בין הטכנולוגיה לבין הפרסונליזציה והמותג הגדול הביא לחיבור שונה ואחר ממה שהכרנו עד היום. המהלך השיווקי היה מבריק בשל מספר גורמים. הראשון שבהם הוא, כפי שצויין, החיבור בין המותג הגדול לבין האינדיבידואל, כאשר הגורם הנוסף הוא הדיגיטלי, כלומר העובדה שאנשים יכלו להיכנס לאתר ואחר כך לראות את השם שלהם מוקרן בטיימס סקוור, או אפילו לראות את השם שלהם על שלט חוצות בכל רחבי הארץ. זה גרם לצרכן להרגיש מחובר באופן אישי - פרסונלי וממוקד.
"ברגע שצרכן רואה את השם שלו על מותג גדול הוא מרגיש מחובר אישית"
לאורך כל הקיץ האחרון אזרחי ישראל חיפשו את השמות שלהם על בקבוקי ה"קוקה קולה", הקרובים לביתם. הסיבה לכך נעוצה בקמפיין המבריק של ענקית המשקאות "קוקה קולה", אשר הצליחה לעשות חיבור מאוד מוצלח בין הצרכן הפרטי למותג הגדול
mako |
פורסם 15:46 15.05.14