נדמה שעולם הטלוויזיה הצליח להכיל את המהפכה הדיגיטלית. השפה הויזואלית התעדכנה, תרבות האינטרנט מצאה ביטוי על המסך הקטן והצופים מביאים לשיאי רייטינג חדשים. אבל האם תעשיית הטלוויזיה הצליחה להתחמק מהטלטלות של תעשיית המוסיקה והעיתונות על ידי אימוץ חדשנות בצורה אפקטיבית? העובדה שעולם הטלוויזיה הצליח לשמר את מעמדו מרמזת שכן. אבל לב העשייה הטלוויזיוניות הן כמובן תכניות הטלוויזיה ומבט חטוף על לוח שידורים מגלה שהוא מורכב מגרסאות של פורמטים שהחלו את דרכם בשנות ה-2000 המוקדמות. אז האם הטלוויזיה באמת אימצה חדשנות או שרק גרמה לנו להאמין שעשתה זאת?
עידן הפורמטים
כש"הישרדות", "האח הגדול" ו"אמריקן איידול" פרצו לעולם הן חוללו שינוי שאחריו הטלוויזיה כבר לא נראתה אותו הדבר. מאז, לא נצפה אירוע טלוויזיוני בעל השפעה כה גדולה. אבל באופן אירוני, תעשיית הפורמטים שנולדה כתגובה למפץ שיצרו אותן תכניות תרמה לקיבעון. כל המהות של קניית פורמט היא מעולם ניהול הסיכונים. גופי שידור קונים תכנים שכבר הוכיחו את עצמם ותכניות חדשות שנולדו לתוך הדרישה הזו נאלצות להתהדר בפטנט ולא בקונספט. זה לא שחסרה קריאטיביות בתעשייה הטלוויזיה, היא שוצפת וקוצפת. אך בהעדר תשתית שתתמוך בתכנים בידוריים חדשים, היא ניתבה את עצמה לחדשנות מסוג שונה - כזו שאפשרה לטלוויזיה להמשיך לשגשג. אבל אם התכניות לא השתנו אז מה כן? החדשנות באה לידי ביטוי במקצוענות: העריכה, הליהוק, העיצוב, הפירמוט של הפורמט ואלמנטים אחרים עשו דרך כבירה בעשור האחרון ואפשרו השתכללות בתוך נוסחאות הפורמטים המוכרות.
מהפכה דיגיטלית
אבל השיא עוד לפנינו, והמוקד בעתיד אולי יהיה באיחוד בין כוח המשיכה של הטלוויזיה והגביע הקדוש של האינטרנט - הפרסום הממוקד. הטכנולוגיה כבר כאן בכל סמארט טיוי אבל ההתפתחות הטכנולוגית מהירה יותר מהאימוץ שלה וזו התפתחות שתתעצב בשנים הקרובות. כרגע יש יותר מדי פלטפורמות וגנים סגורים בין יצרני הטלוויזיות אבל ברגע שתאוחד הפלטפורמה (כמו שקרה עם מפעילות הסלולר) נחווה מפץ חדש שישנה את הטלוויזיה שתגיע אחריו.
הכותב הוא מנכ"ל practical innovation