שיפילו עלי תיק (אמן)
"לאחר שגיליתי ששלום עולמי והוספת עוד שעה ליממה לא עומדים למכירה, תיק מגיע למקום השלישי והמכובד במצעד "המתנות שהכי הייתי רוצה לקבל". למה תיק, למה כובע או למה חגורה - כי אקססוריז הם פריטים שלעולם לא יהיו לי מספיק מהם. תיק הוא הרבה יותר מסתם פריט יפה, הוא אולי לא אופה אבל הוא סופר פרקטי. הבעיה היא שתיק שבאמת עושה את העבודה עולה כמו שנת לימודים באוניברסיטה. מה כבר ביקשתי? תיק שיחולק בצורה נוחה מבפנים, יהיה מחומר איכותי, שיצליח להכיל בתוכו המון (כולל לפטופ ושאר תכולת הדירה שלי) אבל שייראה נשי, ואחד לא מסורבל ושיקי. תיק יכול לשדרג את הלוק ברגע, ומסוגל להציל אותך כתחליף לבית ביום שלם של הסתובבויות. עזבו אתכן ממתנות, אפשר להינשא לו?"
(הילה יחימוביץ')
רוצה משהו שהיה שלי מלכתחילה
"המתנה שאני רוצה לחג עולה 350 דולר ומעלה, ואתם יכולים לרכוש אותה עבורי בשלל אתרים ברשת. מדובר באקווריום של מדוזות מוארות. הסיבה שאני חושקת במוצר הזה - מעבר לעובדה שלדעתי הוא מאוד דקורטיבי והולם את בית החלומות הנובורישי והמחריד שיום אחד יהיה לי – היא שמדובר למעשה ברעיון שלי. פרט ביוגרפי מביך: לפני עשר שנים ניסיתי להוציא פטנט על מדוזות באקווריום עם אור אולטרא סגולי, וכשלתי בגלל פרטים טכניים ובירוקרטיות. בסוף, כמו שתמיד קורה בחיים, חברה יפנית הקדימה אותי ועשתה הון. הייתי לזנב ולא לראש, ואשמח לתזכורת יום יומית לכך, במיוחד בתקופת החגים".
(נטע חוטר)
לונדון כן מחכה לי
"אחרי שנתיים של נופשונים משפחתיים עם הילדה, כל כולי משתוקקת לדייט רומנטי ארוך, מתמשך, ורצוי שיתקיים בעיר בירה אירופאית. הכי הייתי רוצה השנה שיפתיעו אותי, לפחות פעם אחת, בוויקנד קצר ולוהט, מבלי שאצטרך לארוז בשבילו, או לבזבז שעות ארוכות בחיפוש אחר הדיל הכי זול או לחפש את המלון הכי קרוב למרכז. מצדי שיהיה רחוק מרחק 10 תחנות מהאטרקציה הכי קרובה, לא משנה לי שהבופה במלון לא יהיה 5 כוכבים, ולא מזיז לי אם יטפטף עליי גשם. אני פשוט רוצה שמישהו יעשה את כל זה בשבילי, יכסה את עיניי, וייקח אותי היישר לשדה תעופה. ואם כל הסיפור הזה נהפך מסובך ויקר מדי, אז שייקח אותי לזיכרון יעקב. העיקר שהמתנה תשלב את אפקט ההפתעה, הזוגיות והרומנטיקה בשקל".
(לילי שרצקי אלמליח)
לילה טוב לכולם
"לא רוצה קונסילר חדש, גם לא מסיכת מלפפונים לעיניים טרוטות, פילינג לחידוש תאי העור או מייק אפ שמכסה הכל. מה שנחוץ לעור הפנים ולבריאות הנפש שלי כעת הן בסך הכול כמה שעות שינה טובה, עמוקה ובעיקר רצופה. בשנה האחרונה, מאז נולדה השמש השנייה בחיי, אני מתפקדת על אדי שינה, על שעות בודדות, פזורות בלילה. אני עייפה כל היום, עצבנית וחסרת סבלונות. לכבוד השנה החדשה אני מבקשת מהיקום (או מבעלי, או מאמי או מחמותי), את אותה המתנה הצנועה: ליל מנוחה. שמונה שעות שינה מלאות (לא פחות) במיטה שלי בבית שלי. בלי לקום לאף אחד, בלי מוצץ, בלי בקבוק, בלי נדנוד. אם תוכלו לסדר לי איזה חלום מתוק, זה יהיה מושלם, אבל באמת שאסתדר גם מצוין בלעדיו. שינה טובה לכולם"
(קרן לוי צדק)
משהו לישון עליו
"אחרי שנים שכל מה שרציתי במתנה היו בגדים, תכשיטים ונעליים, בחגיגות 32 השנים להיוולדי – מצאתי את עצמי מבקשת מכל מי שרק טרח לשאול שלל בקשות פרקטיות: מטוסטר אובן ועד שואב אבק. 12 שנים מחוץ לבית הוריי ואני מבינה שהגיע הזמן לחדש את כלי המטבח שלי שמשרתים אותי נאמנה על בסיס יומי. אז אחרי שכמעט כל בקשותיי נענו בשלמותן, יש משהו אחד שטרם מומש: מצעים והרבה מהם. וזה בדיוק מה שאני אשמח לקבל בחג הזה: מצעי סאטן לבנים או מצעי כותנה. לעזאזל, מצדי שיהיו מצעים של דורה. רק שיהיו ריחניים, צבעוניים ובעיקר חדשים. לא הרבה לבקש, לא?"
(רתם תורג'מן)
אני רק שאלה
"יש לי כמעט כל מה שאני צריכה, אבל אם יש משהו שבאמת חסר לי זה תחושת בטחון אמיתית. שקט פנימי. וזה מה שהייתי שמחה לקבל כמתנה לחג, או לפחות כסיפתח לשנה החדשה. אם זה לא ברור, אני מתכוונת להצעת נישואין. אנחנו גרים ביחד כבר שנה, השעון הביולוגי שלי מתקתק, אמא ואבא שלו אוהבים אותי, ההורים שלי אוהבים אותו, כולם כבר נפגשו לפחות פעמיים בפיקניקים, ארוחות ערב וטיולים, ורק אני לא יודעת עדיין איפה אני חיה. מסביב כולם עושים את זה, בדרך זו אחרת, ורק אני יושבת על הגדר. גדר זוגית אמנם, אבל עדיין גדר. אז זה מה שהייתי רוצה לקבל: הבטחה כלשהי לעתיד משותף. ילד, חתונה, זה כבר פחות משנה לי".
(שירה כהן)
מידה 38, תודה
"אין לי מושג מי בכלל מתכנן להביא לי מתנה בחג הזה, אבל אם יש צדיק בסדום, או בעל נגיש שקורא את זה – אשמח לגלות לו שאני צריכה בגדים. ובגלל שאני כזאת אישה טובה, ולא רוצה להעיק על אף אחד ברגע האחרון לפני החגים, אני מוכנה (שלא לומר מעדיפה) לקבל שובר על סך 400 שקל מינימום, כדי שגם אוכל למצוא משהו בקולקציות סתיו-חורף החדשות שפזורות בכל החנויות, מבלי להוסיף שקל. בקטנה".
(שירלי פרקס)
אשמח שמישהו יבין רמזים סוף סוף
"אני כבר חודשים מפזרת רמזים לבעלי שאני רוצה ציוד צילום חדש. לא משהו פנסי, איזה עדשת מאקרו פה, מצלמת פולורויד שם, תשורה קטנה בשביל הרוח, התרבותיות והצד היוצר שבי. חבל שהוא לא מבין רמזים, כי בינתיים אני לא מוצאת קבלות של חנויות צילום שמסתובבות על שולחן העבודה שלו. הכישורים הלוקים שלו בהבנת רמזים, פשוט גורמים לי לקנות לעצמי מתנות, בלי לחכות לאף אחד. וכשזה מגיע ללקנות מתנות לעצמי – שיקפצו הרוח והיצירתיות. אני רוצה לחג שואב אבק רובוטי, הדבר הכי קרוב לעוזרת שאוכל להרשות לעצמי. במקום לדחוף מוט טלסקופי מתחת למיטה, ולנסות לאגור את תלתלי האבק שמתעקשים להתאסף בפינות ששוברות לי את הגב, אני אמרח על הספה ואעלעל לי במגזין. גם זה תרבותי, לא?"
(עידית נרקיס כ"ץ)
תנו לי לעזור לכם
פעם חשבתי שאני בחורה קלה, כזאת שכל מתנה: מגלגל ים, דרך חוות נמלים ועד סטרפלס מנומר יכולה להעלות חיוך על פניה. העיקר שיהיה מקורי, אישי, מצחיק, חמוד ועם סטייל. כל דבר. אבל החיים לימדו אותי שאפילו 'כל דבר' זה עניין סובייקטיבי, ושבסוף תמיד המתנה הכי משמחת היא התלושים שסבתא שלי מקבלת מעיריית גבעתיים, ומעבירה אליי. אז חברים: הביאו לי תלוש. כל תלוש – לחנות בגדים, חנות ספרים או סופר כזה או אחר. אני כבר מבטיחה לקנות לעצמי משהו מקורי".
(ענת גפני)
ואל תשכחו את התאריכים החשובים
"המתנה האידיאלית לחג בעיניי היא לוח שנה. גם מייצגת התחלה חדשה, גם אישית וגם מפיחה רוח חיים על הקיר הסדוק במטבח. הבעיה היא שאני זאת שתמיד עושה לכל המשפחה לוחות שנה, ואף אחד לא עושה זאת למעני. ובתור אחת שאחראית על הגזרה הזאת על בסיס קבוע, יודעת אני שמדובר בקוץ בתחת. לבחור תמונות, להפוך אותן ליצירתיות, לבצע הזמנה, ולאסוף את הלוח מסניף הדואר. אז בחג הזה – משפחה יקרה, אשמח שמישהו ירים את הכפפה, וייצור לי לוח אחד. ושחלילה לא ישכח את התאריכים החשובים באמת כמו ימי הולדת. אנחנו לא רוצים שיקרה את מה שקרה בשנה שעברה ששכחנו את היום הולדת של סבתא, נכון?"
(אלה גולד)
אהבת את הרעיונות? יש לך עוד? תנו לנו בלייק ובואי נדבר על זה
>> בעניין של אקססוריז? ספרי לנו מי את, ונתאים לך את המתנה האידיאלית