כשבני נוער מוכנים לוותר על חלק מהחופש הגדול שלהם לטובת משימת חקר ולימודים, כנראה שמשהו מיוחד נוצר בינם לבין המורה שלהם.

זה בדיוק המקרה אצל מאיר מלכה, מורה ותיק למדעי הסביבה, שלפני 6 שנים הקים בתיכון דרכא רמון בקרית גת מגמה למדעי הסביבה, אליה התווספה לפני כשנתיים מגמה זהה בתיכון דרכא ע"ש מנחם בגין בגדרה. במסגרת המגמה ניגשים התלמידים לבחינות בגרות (5 יחידות) בנושאים אקולוגים כגון: ניצול מים ומשאבי אוויר, התמודדות עם קרינה, רעש, פסולת וכדומה.

איך גורמים לתלמידים לבוא וללמוד בזמנם החופשי?
"כשמורה משלב הומור וחושף את הפן האנושי שבו, כשהוא מעביר לתלמידים אתגרים בשלווה ובנינוחות – קל יותר לחבר אותם לנושאי הלימוד. אני תמיד מחפש את הדרך ליישם את הדברים בתוך פרויקטים מעניינים.

הלימודים והחקר הנוספים מתרחשים הרחק מארבעת הקירות המוכרים. "מדי קיץ אני שולח תלמידים שמעוניינים בכך, לעשות עבודת חקר במכון וולקני עם חוקרים ידועים. הם מוכנים לוותר על שבועיים וחצי מהחופש כדי להכין את העבודה הזו, בדרך כלל בתחומי ביולוגיה ואקולוגיה. בשנה האחרונה הגשנו כמה עבודות לתחרויות וזכינו בפרסים מטעם מכון וולקני ואוניברסיטת תל אביב".

תלמידיו של מאיר מלכה במכון וולקני
הלימודים והחקר הנוספים מתרחשים הרחק מארבעת הקירות המוכרים. התלמידים במכון וולקני
"אם אתה נותן אמון, אתה מקבל כפליים"

לא רק התלמידים ויתרו על נתח מהחופשה שלהם בשביל המחנה המדעי אלא גם מלכה עצמו: "צריך להאמין בתלמידים ולאפשר להם - לא על פי הישגים בכיתה. גם תלמידים שלא תמיד נראה שהם יכולים, צריך לתת להם סיכוי ולא לשפוט על פי ציונים. אם אתה נותן אמון, אתה מקבל כפליים".

הוא בן 50 נשוי, אב ל-3 בנות, אשתו עוסקת גם היא בתחום החינוך ומנהלת בית ספר. לפני 17 שנים, כאשר למד ביולוגיה באוניברסיטה, עבד במקביל כמדריך בפנימייה וסיים תעודת הוראה. אז גם הבין כי הקשר עם ילדים חשוב לו, ועבר באופן רשמי לתחום החינוך, במטרה "לעורר בילדים את הזיק הזה, ללימוד ולעשייה".

"הפרויקטים שאני מציב לתלמידים מחייבים אותם לחקור את השטח, לגלות מה מתרחש סביבם. אחרי שאנחנו לומדים את הבסיס המדעי, אנחנו יוצאים לשטח ורואים איך אדם משפיע על הסביבה ומושפע ממנה, דרך סדנאות סביבתיות, סיורים וכדומה. אני מאמין שלמידה משמעותית נעשית תוך מעורבות, ושלמידה חוץ כיתתית מבססת את בסיס הידע שהתלמידים רכשו בכיתה. לתפיסתי, אם לא רוכשים ידע פרקטי, מפספסים בגדול", מסביר מלכה.

תלמידיו של מאיר מלכה במכון וולקני
מאמין שלמידה משמעותית נעשית תוך מעורבות. תלמידיו של מאיר מלכה

פרויקט מסוג זה, שמשלב גם מעורבות קהילתית, היה כרוך בניסיון להפחית את הפסולת בתל קטרה, שהוא אתר היסטורי-ארכיאולוגי בלב אחת השכונות בעיר גדרה. "זה אתר מאוד מוזנח עם המון פסולת. לקחנו על עצמנו לתעד את ההזנחה בכתבה עיתונאית, שאותה הגשנו לתחרות של ארגון כתבי סביבה בינלאומי. הכתבה זכתה לשבחים ובעוד שבועיים אנחנו טסים לפורטוגל לסדנה בין לאומית להפחתת פסולת. התלמידים ילמדו, בין השאר, כיצד לתעד, לכתוב מאמרים ולצלם ממצאים בשטח.

למרות האדישות הגדולה המאפיינת בני נוער בימים אלה, מלכה הצליח לעורר בתלמידיו מעורבות ואכפתיות הקשורים באיכות הסביבה ובאקולוגיה. "כשמורה מחבר את התלמידים שלו למה שקורה סביבם, הם מוכנים להשתתף בפרויקטים שמתרחשים גם אחר הצהריים ובחופשות", מסביר מלכה, "זה לא מובן מאליו שיש מישהו שמעורר בהם אמון ורצון לעשות משהו מיוחד. התלמידים שלי כל הזמן מצלמים לי אתרי פסולת שאנשים משאירים וחושבים איך לקיים תרבות צריכה טובה יותר. זה מבחינתי הערך המוסף ללמידה: להבין שמה שקורה בכיתה מקבל פן יישומי".