אז לקחתם לכם כלב, ואין מאושרים מכם. אבל אז אתם מגלים שבזוגיות החדשה הזו יש גם לא מעט בעיות: הוא מעיר אתכם בלילה ולא מפסיק להרעיש ולנבוח; אתם נדהמים לגלות שהטוסט שלכם נעלם מהצלחת בשנייה שסובבתם את המבט, והשיא היה כשחזרתם הביתה והייתם בטוחים שביקר בו גנב: הכל הפוך, הסלון נראה כמו אחרי מסיבה קונפטי סוערת של נייר טואלט ואתם יכולים להישבע שהשרוך הזה היה פעם קשור לנעל שפעם כל כך אהבתם.
הכרח המציאות? לא ממש. אנחנו עושים לא מעט טעויות בגידול הכלבים שלנו שרובן ככולן יכולות להיפתר על ידי קצת ידע וכמה טיפים מעולים, ובטח שלחסוך לנו זמן יקר, הרבה בלגן וגם לא מעט כסף. אז 10 טעויות נפוצות לפניכם. ואם זה לא יעזור - תמשיכו לסופר נני.
רוצים שהכלב שלכם יהיה הכוכב הבא של ישראל? קדימה
ואם תהיתם: כל הפרסים בהם תוכלו לזכות
1. לבחור כלב באופן ספונטני
בין אם החלטתם ללכת על אופציית האימוץ, או ששברתם חסכונות והחלטתם להשקיע את מיטב חסכונותיכם בהגשמת החלום של כלב חדש, לבחירת הכלב הנכון יש חשיבות אדירה.
יש מצב שהכלב שראיתם ביום האימוץ, בבית הגידול או בלוח המודעות נראה מקסים וחמוד, אך לא בטוח שהוא אכן מתאים לאורח החיים שלכם. כלב הזקוק לדרגת פעילות גבוהה, למשל, שעובר לגור בבית שדייריו מתאפיינים בדרגת פעילות נמוכה מינוס יכול להוות בעיה רצינית; כלב כזה, שלא יזכה למנת הספורט היומית שלה הוא זקוק, עלול לפרוק אנרגיות על הריהוט בבית ולגרום לנזקים ותסכולים רבים.
מה עושים? ערכו סקר, תשאלו שאלות ותקראו קצת חומר בנושא. לכל כלב יש את הצרכים שלו, חלקם צרכים ספציפיים לגזע עצמו. שוחחו עם בעלים של כלב דומה לזה שאתם רוצים לאמץ ותלמדו קצת על האופי שלו. אם אתם לוקחים את הכלב מבית גידול, כדאי לראות את ההורים ולהכיר קצת את ההיסטוריה של הכלב, בריאות ומזג שלו, על מנת ללמוד עליו כמה שניתן.
2. לוותר על שיעורי אילוף
הרגלים רעים והתנהגות בעייתית קשים לתיקון והכחדה. ואם הכל הכבוד, ויש הרבה, נפלאים ככל שתהיו, אין לכם את ההכשרה המתאימה לאלך את הכלב אילוף בסיסי ולכן מומלץ בחום להיעזר בבעל מקצוע.
מה עושים? עוד לפני התחלה של החינוך הפורמלי של הגור ניתן לחשוף אותו לגירויים וללמד אותו פקודות פשוטות כמו "שב" ולהגיב לשמו. בגיל שבין 8-16 שבועות קיים חלון הזדמנות בו הגור סופג אינפורמציה רבה על העולם הסובב אותו. רצוי מאד להתחיל בגיל הצעיר שלאחר שני חיסונים כבר בכיתות גורים ומפגשי חשיפה. כדאי כמובן לבצע סדרת מפגשים בהמשך עם המאלף וכל כמה שנים לקחת ריענון לאילוף.
תחום האילוף וחינוך כלבים מתפתח מאד וקיימים היום מאלפים מנוסים ומיומנים אשר מפעילים מסגרות שונות לחינוך גורים ולפיתרון בעיות התנהגות. שילוב נכון יתבצע בתיאום והתיעצות עם המאלף והוטרינר כיועצי בעל הכלב לתחום.
3. לא להיות עקביים בהקפדה על כללי ההתנהגות
אם אחד הילדים בבית, למשל, מאפשר לכלב לעלות על המיטות ואחר כך מישהו אחר כועס עליו או מעניש אותו בעקבות אותו מעשה בדיוק, זה פשוט מבלבל אותו. התנהגות לא רצויה היא פשוט בלתי נמנעת במצב כזה.
מה עושים? ממש כמו עם הילדים, עקביות היא כלל ברזל בחינוך. וודאו כי כל בני הבית מדברים עם הכלב באותה שפה. קבעו כללים ברורים שמובנים לכולם. כלבים מאד אוהבים סדר, שיגרה וכללים ברורים, כאשר הכללים נשמרים בקפידה הכלב מאושר ובריא. וכך גם אמא.
4. לתת יותר מדי חטיפים וצ'ופרים
חטיפים בכמות מוגזמת יגרמו לאובדן האפקט של החטיף כחיזוק על התנהגות רצויה. במקרים מסוימים עלולה להיגרם השמנה ואף שינוי התנהגותי לא רצוי אם החטיפים ניתנים בזמן לא מתאים.
מה עושים? חשבו על החטיפים כמטבע המיועד לתשלום עבור התנהגות חיובית שנועד לחזק אותה. בצעו "תשלומים" רק על השווי שלהם. לדוגמא, ניתן להחליט כי כופתית מזון רגילה שווה שקל, רצועת חטיף 5 שקלים ועצם לעיסה גדולה 10 שקלים. יש להשתמש במינון נכון ולמנוע הצפה.
התשלום על התנהגות טובה חייב להתבצע בזמן ומיד סמוך לביצוע הפעולה הרצויה. עם הזמן הכלב ילמד לבצע אותה גם בלי התשלום של החטיף, אלא על פי התניה של מילת חיזוק או שימוש בצליל שניתן יחד עם החטיף לדוגמא צקצוק לשון או קליק של קליקר.
5. להזניח חשיפה של הכלב לגירויים שונים
כלב שאינו זוכה לחשיפה מספקת לכלבים אחרים, אנשים, קולות וגירויים בגיל מספיק צעיר עלול לפתח התנהגות חרדתית ואגרסיבית בהמשך.
מה עושים? יש לחשוף את הכלב לאנשים, ילדים, כלבים אחרים וסביבה יומיומית כדי למנוע ממנו חרדה. גם 20 דקות ביום של חשיפה לגירויים שונים, כגון מכוניות, אוטובוסים, כלבים ואנשים יכולים להספיק אם עושים זאת ברמה יומיומית. החשיפה והחיברות הטובים ביותר נעשים בגיל של 3-12 שבועות, אך גם בהמשך חשוב מאד להשקיע בזה זמן.
6. לוותר על פעילות גופנית
כלבים נושאים אנרגיה רבה אשר חייבת להשתחרר בצורה כלשהיא, אחרת האנרגיה מתועלת למקומות לא טובים של נבחנות יתר, קפיצות ואפילו עד כדי נזקים בבית.
מה עושים? בצעו הליכות עם הכלב לפחות פעמיים ביום למשך זמן מינימום של 30 דקות כל פעם. עבור הכלב זוהי הפעילות העיקרית שלו ביום. כלבים זקוקים לשחרור אנרגיה יותר מאשר בני אדם במרבית המקרים. נסו ללכת, לרוץ, לשלב פעילות עם אופנים או בכל צורה אפשרית לפורקן אנרגיה. בעיה של חוסר זמן ניתנת לפיתרון על ידי דוג ווקר שיוציא את הכלב עבורכם כשאתם נעדרים מהבית למשך שעות ארוכות.
7. להימנע מלהפעיל את הכלב מנטלית
מה ששמעתם. ושננו: כלבים משועממים נוטים יותר להסתבך בצרות (ותודו שהכי מהכל, הכלל הזה הוא מהדומים אצל הילדים).
מה עושים? תנו לכלב שלכם משימות או משהו לעסוק בו. ניתן לגרום לכלב לצוד את האוכל שלו על ידי החבאתו במקומות שונים בבית, למשל, או לאתגר אותו במציאת החטיפים שלו. רצוי וכדאי להשתמש בצעצועי מזון אשר הכלב צריך למצוא דרך לשלוף מהם את החטיף.
גם צפייה בערוץ DOGTV יכולה לספק עניין לכלב ולשמש לו להפעלה מנטלית, ובהחלט כדאי לכם לשקול להביא לו עוד חבר - כלבים רגילים לחיות בלהקה ושני כלבים יחד ללא ספק יהיו מאושרים יותר. רק קחו בחשבון גם את ההוצאות, כן?
8. להשאיר את הכלב בבית לבד לזמן ממושך מדי
חשוב לדעת, כי היעדר חברה לכלב עלול לגרום לחרדת נטישה, התנהגות חרדתית ואף לנזקים בבית.
מה עושים? אל תשאירו את הכלב בבית יותר משמונה שעות לבד. ניתן לשכור מישהו שיבוא להפעיל ולהוציא את הכלב. יש מרכזים אשר בהם ניתן להשאיר את הכלב למשך היום בשעות העבודה ולחזור לאספו בתום יום העבודה כדי לספק לו משחק וענין.
בגורים ניתן לעשות שימוש בכלוב הטסה כדי לחנך אותם להישאר לבד בלי חרדה. מתחילים בזמנים קצרים עם חטיפים בכלוב ואז ניתן להאריך בהדרגה את הזמן שהוא מבלה לבד בכלוב. אם ניתן, רצוי לבוא להפסקה באמצע היום כדי להוציא את הכלב לטיול. היעדרות ממושכת ניתן לבצע אחרי טיול ארוך או פעילות גופנית טובה כדי למנוע נזקים. אפשר להעניק עצם לעיסה גדולה כדי להעסיק את הכלב בזמן ההיעדרות.
9. לא לארגן לו פינה משלו בבית
גם הכלב שלכם מתגנב למיטה? עולה על הספה? גונב מהשולחן? התנהגות נכונה בבית מתחילה בתנאים ובפינה המוגדרת של הכלב בבית: מיטה או פינת רביצה, כלי אוכל וכו'. כלב ללא מיטת כלבים נוחה ומפנקת פשוט יעלה על הספות.
מה עושים? זכרו כי לכלב צריכה להיות אופציה נוחה מבחינתו. אם יש לו מיטה נוחה ומקום מרבץ טוב הוא לא יזדקק לספות ולמיטות שלנו. רצוי לבחור מיטה מחומרים שאינם קלים ללעיסה כדי למנוע נזקים ופירוק המזרון אחרי זמן קצר.
10. להעניש אותו באופן לא נכון
אתם אולי חושבים כי נזיפה בכלב, או כל הענשה אחרת, תגרום לכלב לשנות את ההתנהגות שלו, תחנך את הכלב ותלמד אותו לא לעשות את הפעולה שאינה רצויה לכם. סורי, אך הכלב לא מבין זאת כך.
מה עושים? ראשית, לעולם אל תענישו את הכלב ענישה פיזית. אין בעיה להפסיק פעולה לא רצויה באמצע ביצועה באמצעות פקודה ברורה כמו " לא " או " ארצה"
אפשרות אחרת, היא שהענישה תבוא מהסביבה ולא מהבעלים. הכלב צריך לקשר את הבעלים לדמות המיטיבה והמפנקת. לדוגמא, כלב שאוכל צואה והבעלים מעניש אותו או לוקח לו באמצע – הכלב בטוח שגם הבעלים שלו רוצה מה"ממתק" הזה, ולכן שוב לחנך אותו על ידי מניעת מגע עם צואה או שימוש בתיקונים שאינם מתקשרים לבעלים.
כן חשוב לחזק התנהגות רצויה בצורת חטיפים ופרסים ובעיקר להתעלם מהתנהגות לא רצויה. כלב שעשה צרכים בבית יש להתעלם ממנו ולנקות. אם עשה בחוץ יש לשבח אותו ולחזק את ההתנהגות עם חטיף.
סייע בהכנת הכתבה:
ד"ר אייל נחמיאס, וטרינר פרו פלאן פורינה ומנהל בית החולים הוטרינרי בעמק חפר