צילום: יוסף סגל, עמותת סיירת החוף
אפילו לאנשים שנחשפים לחדשות מורכבות מהארץ והעולם 24/7 וחיים בעיצומה של מגפת הקורונה חסרת התקדים, יש תמונות שקשה להוציא מהראש. תמונתו של הלוויתן המצוי שנשטף אל חופי ישראל בחודש שעבר היא אחת כזאת. בעל חיים יפהפה, כזה שרבים רק חולמים לראות במו עיניהם כשהוא שוחה בים הפתוח, נסחף אל החוף כשהוא מת ככל הנראה כתוצאה מכמויות רבות של זפת שנכנסו לגופו. לאסון האקולוגי שהתרחש כאן לפני מספר שבועות יש עוד השלכות רבות, את חלקן אנחנו אולי אפילו לא מכירים אבל העובדות ברורות - כ-160 ק״מ של חוף ים יפהפה הושחתו על ידי כמויות הזפת שהושלכו בים שלנו.
הנפט הגולמי שנשפך אל הים, ככל הנראה במרחק של כ-130 ק״מ מחופי ישראל, הגיע במהירות רבה אל החופים שלנו ואיתו נזק סביבתי עצום שאנחנו נחשפנו רק למעט ממנו בדמות זפת שצבעה את החופים לנו בשחור. האסון האקולוגי היה כל כך חמור וזכה לסיקור תקשורתי נרחב עד שהצליח לגעת גם באנשים שבדרך כלל לא פועלים בנושאים סביבתיים וגרם להם לרצות לצאת מהאדישות והפסיביות ולפעול.
מייקל רפאל מ״קואליציית אנשי הים התיכון״ (ארגון "אנו עושים שינוי") לא היה צריך לראות את האסון כדי להבין שהמצב חמור. בקואליציה חברים מספר ארגונים שפועלים לאורך כל השנה כדי להגן הסביבה שלנו בדגש על הים התיכון - עמותת ״צלול״, ״אקואושן״, ״דלפיס״, ההתאחדות הישראלית לצלילה״ ו״משמר הים (צוללים למען הים התיכון)״. מטרת העל של הפעילות המשותפת היא לשמור על הים התיכון, השמורות שבו והחופים, כדי לדאוג לרווחת בעלי החיים ובהם גם אנחנו - בני האדם. שוחחנו איתו כדי להבין קצת יותר על ההשלכות ההיקפיות של האסון האקולוגי וגם להבין ממנו, האם ואיך ניתן לסייע.
אנחנו רואים רק חלק קטן מהתמונה
התמונות של צבי הים הקטנים שנסחפו אל החוף כשהם מכוסים בזפת שחורה נגעו ברבים. מדובר בצבים חומים וירוקים, שני מינים בסכנת הכחדה כך שמעבר למראה הקשה, כל אובדן כזה מהווה סכנה למאזן הסביבתי שלנו. למרות שאל החוף הגיעו כעשרים צבים שנפטרו כתוצאה מהנפט הגולמי, אנחנו יכולים להעריך שבתוך מי הים המצב חמור בהרבה וכמות הצבים שנפגעו כתוצאה מהזיהום גדולה בהרבה. בנוסף, הרבה מהזפת השחורה נסחפה לאזור הסלעי של החוף וסתמה את החורים שבסלעים. בחורים הללו מתגוררים בעלי חיים רבים, כדוגמת סרטנים וחלזונות, והזפת מרעילה אותם וגורמת להרס רב.
מעבר לאנרגיה ירוקה יכול לעשות שינוי
תעשיות מזהמות, כמו תעשיית הגז והתעשייה הפטרוכימית שהקידוחים והתשתיות שלהן נמצאים בתוך הים, מהוות סכנה לא רק לאסונות מסוג זה אלא אפילו לאסונות חמורים בהרבה. ככל שפחות מיכליות של נפט יגיעו לאזור, הסכנה תפחת. לצערנו אין לנו יכולת להשפיע על התעשיות האלה באופן ישיר אבל אנחנו יכולים לעזור בכך שנעבור להשתמש באנרגיה ירוקה, כמו למשל המכוניות החשמליות שהולכות ונכנסות לשוק הישראלי.
הים הוא מקור חמצן
עבור אנשים מסוימים מדובר במידע בסיסי ואחרים לא מודעים לכך - היות ומרבית החיים בכדור הארץ נמצאים בתוך המים, הים שלנו מפיק כ-55 אחוז מהחמצן שאנחנו נושמים. העובדה הזאת לא חשובה רק מבחינת הידע הכללי אלא גם כדי שנבין כמה הים שלנו רגיש וכל פגיעה בבעלי החיים יכולה לגרום נזק ישיר גם לנו.
גם אתם יכולים לסייע
אם האסון האקולוגי נגע גם בכם ואתם מרגישים צורך לסייע, אתם יכולים לתרום ל״קואליציית אנשי הים התיכון״ באמצעות אפליקציית ביט עד לתאריך 13.3.21. התרומה מאפשרת את המשך הפעילות של הארגונים הדואגים לניקיון החופים (רק לאחרונה נשבר שיא עולמי של יותר מ-18 אלף מתנדבים ומתנדבות שעסקו בניקוי חופים), עוסקים בהסברה לאורך כל השנה ומניעה של האסונות האקולוגים הבאים. בנוסף, אם גם אתם רוצים להתנדב, אתם מוזמנים להיכנס לאתר של הקואליציה ולבחור באירוע שאליו תרצו להצטרף.
בקרבת החוף הקפידו להשתמש ברב פעמי
זה קצת מפתיע אבל בתחום הזה הקורונה הצליחה דווקא להביא לשיפור קל: האיסור על הבילוי בחופי הים והעובדה שכולנו הסתגרנו בבתים הפחיתו את הזיהום הסביבתי שאנחנו גורמים לחופי המדינה, לרוב כתוצאה משימוש בכלים חד פעמיים, בקבוקים ופסולת נוספת. חשוב להבין שהחופים משמשים כבתי מחייה לבעלי חיים רבים - כן, גם לצבים עליהם דיברנו קודם - כך שהפסולת שאנחנו משאירים בחוף עלולה לגרום לא רק ללכלוך ולהרוס לאנשים אחרים, אלא גם לנזק ארוך טווח. הפתרון? הימנעו מלהביא כלים חד פעמיים לחופי הים, יש היום מספיק פתרונות של כלים רב שימושיים שיכולים לשמש אתכם בזמן הבילוי לחוף ולחזור אתכם הביתה (עד הפעם הבאה).
מסכות? לא סמוך למים
אה, כן, מסכות הקורונה שמגנות עלינו מפני הדבקות והדבקה? חשוב להקפיד להשתמש בהן אבל כשאתם מגיעים לחוף הים (במיוחד סמוך לקו החוף) תשאירו אותן בתיק או שפשוט תשתמשו בבנדנות רב פעמיות. הנזק שהן עושות לחוף הים רב ואורך טווח ואנחנו לא מעוניינים ליצור במו ידינו את האסון הבא.