למספרם ההולך וגדל של הרכבים החשמליים על כבישי ישראל יש השפעות לא רק על הסביבה – אלא גם על הכנסות המדינה ממיסים. מסתבר שהמעבר לרכבים חשמליים אמנם מפחית את כמות המזהמים שנפלטים לאוויר – אך גם את הכנסות המדינה ממיסוי דלקים. אובדן ההכנסה לקופת המדינה, שרק צפוי לגדול בעקבות השימוש הגובר ברכבים חשמליים, דוחף ממשלות בארץ ובעולם לחשוב על דרכים לפצות עליו. ובארבע מילים: מס נסועה לרכבים חשמליים. כל מה שרציתם לדעת על מס הנסועה הצפוי – בשורות הבאות.
מהן הסיבות למס הנסועה המתוכנן על רכבים חשמליים?
ההסבר הרשמי למס הנסועה החדש שאמור לגרום לנהגי ישראל לשלם יותר, הוא העלות הסביבתית שלא מגולמת נכון לעכשיו במס. העלות הסביבתית כוללת פליטת מזהמים לאורך מחזור חייו של הרכב החשמלי, החל משלב הייצור ועד מחזור הסוללה. גם החשמל שדרוש להטענת הרכב החשמלי אמנם נקי יותר, אך הפקתו מאנרגיות לא מתחדשות מייצרת אף היא זיהום. טענה נוספת היא שעלות הטעינה הנמוכה מעודדת נסיעה ומגבירה את הגודש בכבישים, והעלייה בגודש גם היא אינה ממוסה. טענה זו מגובה בנתונים: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הנסועה השנתית הממוצעת של רכב חשמלי בשנת 2020 הייתה 17,500 קילומטר לעומת 13,000 קילומטר בלבד של רכבי בנזין (הבדל של 34%).
עד כאן ההסבר הרשמי למס הנסועה המתוכנן על רכבים חשמליים. ויש גם הסבר פחות רשמי (אך לא פחות הגיוני): מיסוי הדלקים הוא אחד המקורות הגדולים ביותר של המדינה ממיסים: בשנת 2021 לבדה, נכנסו לקופת המדינה 21.5 מיליארד ₪ ממיסוי דלקים, רובם על מכוניות. ככל שהמעבר לרכבים חשמליים יואץ, כך הכנסות המדינה ממיסים יופחתו. ההכרזה על איסור מכירת רכבי בנזין בישראל ובאיחוד האירופי בין השנים 2030-2035 צפויה להאיץ את המעבר לרכבים חשמליים בשנים הקרובות, ולהגדיל את הבור התקציבי. את הפער שייווצר מנסה המדינה כבר עכשיו לכסות – ולמסות, באמצעות מס הנסועה החדש.
מס הנסועה החדש: כמה זה יעלה לנו?
למרות שנכון להיום פרטי ההצעה עדיין מצויים בדיונים מקדמיים, מסתמן שיוטל מס בגובה 15-20 אגורות לקילומטר. בהתחשב בעובדה שהנסועה הממוצעת של רכב חשמלי בישראל עומדת על 17,500 ק"מ בשנה, מדובר על עלות שנתית מוערכת של שיכולה להגיע ל- 3,500 ₪, ובעלות חודשית מעורכת של כ- 292 ₪. בשל עלויות הטעינה והתדלוק הזולות של הרכב החשמלי ביחס לרכבי בנזין, אחזקתו עדיין צפויה להיות משתלמת גם בתוספת מס הנסועה הצפוי. יחד עם זאת, גובה המס כאמור עדיין נמצא בדיונים, וייתכן שהוא יהיה מדורג ויעלה עם השנים (בדומה למס הקנייה על רכבים חשמליים, שצפוי לעלות ל- 20% בשנת 2023 ול- 35% בשנת 2024). ועדיין, יש להניח שהמדינה תימנע מהעלאה תלולה גם כדי לא להרגיז את האזרחים, וגם כדי להימנע מנקיטת פעולות שעשויות להצטייר בעיניי הקהילה הבינלאומית ככאלה שמחבלות במאמצים להפחתת פליטות גזי חממה.
ומה לגבי אופן גביית המס? ישנן מגוון דרכים לגביית מס הנסועה, אך מסתמן שהדרך הקלה והישימה ביותר היא גבייה המבוססת על הנסועה השנתית הממוצעת. בהתאם לרישום הקילומטראז' במועד הטסט השנתי או העברת בעלות אפשר יהיה לגשר על הפער, בין אם מדובר בקבלת החזר או בגבייה נוספת. על גביית המס תהיה אמונה יחידת הגודש החדשה שתוקם ברשות המיסים.
מתי המס החדש צפוי להיכנס לתוקף?
במאי 2022 פורסמו הרפורמות המרכזיות בחוק ההסדרים – התוכנית הכלכלית שנועדה ללוות את תקציב 2023. אחת הרפורמות מתייחסת להטלת מס נסועה. בימים כתיקונם התקציב היה אמור לעלות להצבעה במהלך השנה. אך לנוכח מערכת הבחירות ואי הוודאות הפוליטית, הוחלט נכון לכתיבת שורות אלה להשעות את דיוני התקציב. במצב הנוכחי, שוררת אי וודאות בנוגע למיסוי החדש. אמנם יש סיכוי שהתקציב יעבור במידה שתהיה הסכמה פוליטית נרחבת, אך גם במקרה כזה לא בטוח שהסעיף המתייחס למיסוי החדש ייכלל בחוק ההסדרים. כך או כך, גם אם המיסוי החדש לא ייכנס לתוקפו בטווח הזמן המיידי, יש להניח שהמוטיבציה להפעילו בשנים הקרובות תגדל ככל שכמות הרכבים החשמליים תעלה ואובדן ההכנסות ממיסוי הדלקים יגדל.
אנחנו לא לבד: מה קורה בעולם?
מסתבר שמס הנסועה הוא לא המצאה ישראלית: במדינות שונות בעולם כבר מתחילים לבחון את החלתו בעקבות הירידה הצפויה בהכנסות ממיסוי דלקים. בבריטניה, שבה מיסי הדלק מכניסים לקופת המדינה 25 מיליארד ליש"ט, וועדת התחבורה של הפרלמנט הציעה לבחון מס נסועה. גם בשווייץ בוחנים מס דומה. לפי ההכרזות בשני המקרים, המס החדש נועד לממן את תחזוקת הכבישים. יש מדינה אחת שבה מס הנסועה כבר נכנס לתוקף: מדינת ויקטוריה באוסטרליה, שהפכה לראשונה בעולם לגבות מס נסועה: כל רכב חשמלי מחויב לשלם מס נסועה בגובה 2.5 סנט לק"מ, לעומת 2 סנט לק"מ במקרה של רכב היברידי-נטען.
על רקע המס הצפוי: איך אפשר לחסוך בעלויות?
ככל שחולפות השנים, אנחנו צפויים לראות יותר ויותר רכבים חשמליים עולים על כבישי ישראל. למגמה זו יש הרבה יתרונות: היכולת לחסוך בעלויות התדלוק והתחזוקה, ליהנות מחוויית נסיעה שקטה, להטעין את הרכב בבית בלי שנצטרך לעבור במיוחד בתחנת הדלק וכמובן היכולת לדאוג לסביבה. נראה שבעיניי רבים, היתרונות של הרכבים החשמליים יגברו על התייקרות מס הרכישה המוטל על רכבים חשמליים וגם על מס הנסועה החדש.
אך לצד גורמים שאין לנו עליהם שליטה כמו מדיניות המיסוי של הממשלה, ישנן פעולות שיוכלו לחסוך לנו עלויות גבוהות בעתיד. אחת מהן היא בחירה נכונה של ביטוח רכב חשמלי, שיעניק מענה נרחב בעת הצורך. ביטוח מקיף לרכב נועד לספק מענה במקרה של פגיעה ברכוש – ברכב שלכם או ברכוש צד ג'. לצד הכיסויים הבסיסיים, ביטוח מקיף לרכב חשמלי אמור לכלול כיסויים יחודיים לרכב חשמלי, המותאמים למאפייניו השונים. כך למשל ביטוח רכב חשמלי של הפניקס כולל גרירה לעמדת הטעינה הקרובה במקרה של התרוקנות הסוללה וכיסוי לציוד הטעינה. כיסויים מסוג זה יכולים לחסוך עלויות יקרות בעת הצורך – ובשונה מהחלטות מדינה, החיסכון הזה תלוי בנו ובבחירה נכונה של ביטוח רכב חשמלי.
שוקלים לקנות רכב חשמלי ולהתקין עמדת טעינה בחנייה הביתית? לצד ביטוח רכב חשמלי, דרך נוספת לחסוך בעלויות גבוהות בעת הצורך היא רכישת ביטוח עמדת טעינה: התלקחות או שריפה של עמדת טעינה עלולים להוביל לנזק בגובה מאות אלפי שקלים ויותר לרכוש צד שלישי (כמו רכבים סמוכים). ביטוח עמדת טעינה של הפניקס מעניק כיסוי ייעודי ונרחב לנזקים אלו, גם במקרים שאינם מכוסים בביטוח הרכב וביטוח הדירה.
בשורה התחתונה, חיסכון כספי בעת קניית רכב חשמלי מושג לא רק באמצעות החיסכון בעלויות הטעינה והתדלוק – אלא גם באמצעות בחירה נכונה של ביטוח רכב חשמלי, שיוכל למנוע בעת הצורך נזקים כספיים משמעותיים.
למרות מס הנסועה החדש שצפוי להיכנס לתוקפו בעתיד המהפכה החשמלית כבר מתחוללת, ומאפשרת ליותר ויותר נהגים ליהנות מיתרונותיה בשנים הקרובות. כל שנותר הוא לאחל נסיעה ירוקה, משתלמת ובעזרת ביטוח רכב חשמלי מתאים – גם בטוחה.