על-פי הסטטיסטיקה בישראל, רק 15% מהאוכלוסייה הינם עצמאיים. ומבין הנשים – 10% בלבד. רבים רוצים מאוד להקים ולנהל עסק עצמאי, אבל הם חוששים מהלא נודע ונמנעים מכך. מטרת המאמר היא להפיג מעט את החששות, ולהראות שזה לא תָלוש לחיות בלי תְלוש.

מחליטים ומתחילים

אין חובה שהעסק החדש שלכם ימציא משהו חדש ומקורי. אפשר להצליח גם בלי לרשום פטנט, ויש מלוא החופן דוגמאות לעסקים שהצליחו לאו דווקא בשל מקוריות המוצרים או השירותים שמכרו, אלא משום שהעניקו שירות טוב יותר משל המתחרים, מוצרים אמינים יותר, מחירים טובים יותר, קרבה גאוגרפית לקהל היעד הנכון ועוד. חשוב יותר לבדוק את ההיתכנות העסקית של המיזם החדש, ולערוך תוכנית עסקית מפורטת (רצוי להיעזר במי שמתמחה בכך). משם תיגזר התשובה בדבר כדאיות המהלך.

המבנה המשפטי הנכון לעסק שלכם

אחת הסוגיות הראשונות שתידרשו להחליט עליה, היא מהי המסגרת המשפטית המתאימה ביותר עבור העסק החדש. המסגרת הזו, היא שתדווח לרשויות על הכנסותיה, היא שתתקשר עם הלקוחות והספקים, היא שתתקשר עם העובדים והיא שתהיה אחראית על פעולות העסק. הנה בתמצית היתרונות והחסרונות של האפשרויות העיקריות:

  • עוסק מורשה/פטור – מסלולים מיסויים המתאימים יותר לעסקים קטנים, ובעיקר כאלו שאדם אחד בלבד עומד מאחוריהם. יתרונם בפשטותם ובעלויות הנמוכות שבתפעולם. חסרונותיהם בחשיפה האישית של בעל העסק ובחובה לשלם את מלוא שיעור המס הפרוגרסיבי באופן מיידי.
  • חברה – ככל שהעסק גדול יותר (בעיקר בהיבט של המחזור השנתי), או כזה המערב מספר שותפים רב יותר, או כזה הצפוי לשכור עובדים רבים, או שפעילותו עתידה להימצא ברמת סיכון גבוהה – כך גוברים היתרונות להפעילו כחברה. חברה היא "אישיות משפטית נפרדת", שיש לה הזכות להתקשר בחוזים, לתבוע ולהיתבע והכל בנפרד מבעלי החברה. "חברה בע"מ" (בערבון מוגבל), אף מגבילה את האחריות של בעלי החברה לכלל נכסיה בלבד.

חברה היא גם מצע נוח יותר לניהול פעילות חשבונאית, בסיס נפוץ יותר לגיוס משקיעים, למימון בנקאי וכן למכירת העסק, ומאפשרת גמישות בצירוף שותפים או מיזוג. גם מבחינת מס, נהנים בעלי מניותיה מדחייה בחלק ניכר מהתשלום אותו היו משלמים אילו היו עוסק מורשה. כך נשאר הון רב יותר בחברה למטרות השקעה חוזרת שלה בתחומי פעילותה או בתחומי פעילות נוספים. ההקמה והתפעול השוטף של חברה כרוכים אמנם בהוצאות, אולם על-פי רוב עולים היתרונות על החסרונות.

  • שותפות – גם שותפות היא "תאגיד", הכשר לפעולות משפטיות שונות, אולם בשונה מחברה, אין השותפים מוגבלים באחריותם (אלא אם מדובר ב-"שותפות המוגבלת"). הבדל נוסף – בשותפות, בניגוד לחברה, ממוסה כל אחד מן השותפים על-פי מדרגת המיסוי הפרוגרסיבית האישית שלו.

השאלה מהי המסגרת הנכונה ביותר עבור כל העסק, תגזר מן הנסיבות הספציפיות של כל מקרה, ורצוי מאוד להתייעץ בעניין זה עם מי שזוהי מומחיותו.

איך מגייסים מימון?

לא לכולם יש יכולת לממן בעצמם את המיזם החדש שהם מקימים. לעיתים גם נכון יותר לגייס הון חיצוני. יש לא מעט דרכים להשגת מימון לעסקים, ולכל אחת מהן יתרונות וחסרונות משלה:

  • מימון בנקאי – יתרונותיו בנגישות הקלה יחסית אל סניף הבנק, ההתערבות המועטה בניהול החברה, והמחיר הזול שנשלם בעד הכסף במקרה של הצלחה (ריבית בלבד). חסרונותיו בהעדר התרומה לניהול החברה, בצורך כמעט תמידי בערבויות אישיות, בהגבלות פיננסיות ובמחיר היקר במקרה של כשלון (צריך להחזיר את מלוא ההלוואה...).
  • משקיע פרטי – קשה יותר למצוא אותו, והוא אף ידרוש התערבות ופיקוח בניהול החברה וקבלת דיווחים על התקדמות ביצועיה. מאידך, משקיע פרטי יכול לתרום לא מעט מניסיונו, והגיוס ממנו יהא זול יותר במקרה של כשלון (לא צריך להחזיר את ההשקעה...).
  • קרנות הון סיכון – לא פשוט לקבל כסף מקרן הון סיכון. קרנות כאלה בוחרות בקפידה את המיזמים בהן ישקיעו, וידרשו התערבות משמעותית מאוד בניהולם. היתרון הוא הדחיפה הגדולה שיקבל המיזם מהקרן, אולם גם הציפייה מבעליו תהיה בהתאם.
  • סיוע מהמדינה – יש לא מעט מסלולים לקבל הלוואות ומענקים מהמדינה לעסקים צעירים, כגון המדען הראשי, הרשות לעסקים קטנים וקרנות לעידוד השקעות. יתרונם במהירות ובנוחות היחסית בקבלת ההון, אולם חסרונם בסכומים הקטנים יחסית, בהעדר הסיוע בניהול ובדרישה לחתום על ערבויות אישיות.

שמירה על הקניין הרוחני

 הקניין הרוחני הוא מן הנכסים החשובים והיקרים ביותר שיש לכל עסק. לכל עסק יש קניין רוחני כזה או אחר – החל מפטנט טכנולוגי, דרך מותגים ושמות מסחר, זכויות יוצרים (כגון על קוד תוכנה או על שרטוט אדריכלי), מדגמים (של אופנה או מוצרים מעוצבים אחרים), וכלה במוניטין של העסק.

העדר הגנה מתאימה על הקניין הרוחני העסקי שלכם, עלול להוביל לפגיעה מהותית בו. אם, למשל, יעתיקו (או יחקו בקירוב) את שם המסחר שלכם – עלולים הצרכנים להתבלבל ולרכוש את מרכולתם מהמתחרה ולא מכם. או אם יעשו שימוש במודל ייחודי שיצרתם – יתכן ולא תשכילו לקבל רווחים על המאמץ הרב שהשקעתם. לכן חשוב מאוד לסרוק את הקניין הרוחני הקיים או הפוטנציאלי של העסק שלכם ולפעול לצורך הגנה עליו על-ידי רישום נכון במאגר המתאים או על-ידי הערכות משפטית הנדרשת בהתאם לנסיבות.

גיוס עובדים

חוקי העבודה בישראל עברו לא מעט שינויים בשנים האחרונות, בעיקר כדי למנוע ניצול העובדים על-ידי מעסיקיהם. לכן, חשוב מאוד להסדיר את ההתקשרות שבין העסק לבין העובדים באמצעות הסכם מפורט ומקיף, העונה על כלל ההיבטים הנדרשים. הסכם כזה גם תורם לחידוד מערך הציפיות של כל אחד מן הצדדים, ופעמים רבות חושף מידע שלא היה מתגלה אילו לא היה נערך. הוא גם עשוי למנוע הליכים משפטיים מיותרים.

ככלל, חשוב לעגן את מכלול הדרישות מהעובד, באופן שיבהיר את גזרות התפקיד שלו. יהיה זה גם נבון לבנות מערך תגמול לעובד אשר יגביר את התמריץ שלו בעבודה, ויקשור אותו באופן הדוק יותר לפעילותה. מנגנונים נפוצים לעניין זה הם קביעת מערך עמלות לפי אבני דרך שנקבעו מראש, אופציות (או שווי ערך לאופציות), מענקים מיוחדים וכיו"ב.

לסיכום – הניסיון מלמד כי הערכות נבונה של התאמת מבנה המיזם החדש לצרכים ולתנאים הספציפיים שלו, תוך עיגון המערך המשפטי התומך בו, עשויים להגדיל באופן משמעותי את סיכויי הצלחתו. אני מאחל לכם ליזום ולהצליח.

 

ערן כהן ציון הוא עורך דין בתחום המשפט התאגידי ויזמות עסקית.

האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ או המלצה משפטית. לכל מקרה צרכים שונים ונסיבות פרטניות, ואין להסתמך על המידע שלהלן ללא בדיקה של המשמעויות האישיות. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות.