שבת בבוקר. 31.10.2015. שדה התעופה שארם א-שייח בסיני. 224 נוסעים ואנשי צוות של חברת התעופה הרוסית 'מטרו ג'ט' מתכוננים לטיסה לכיוון סנט פטרסבורג, וצוות מטוס האיירבוס A-321 עושה הכנות אחרונות לקראת ההמראה. כמה מהנוסעים נזכרים ברגע האחרון לשלוף טלפונים סלולריים ולצלם תמונות סלפי שלהם, לשלוח לבני משפחות ולהעלות לפייסבוק. רגעים אחרונים של נופש על אדמת סיני. בשעה 05:56 המטוס ממריא. 20 דקות לאחר מכן המטוס מתפוצץ באוויר ומתרסק ליד שדה התעופה באל-עריש. כל נוסעי המטוס והצוות נהרגו.
שלוחת דאע"ש בסיני, המכונה כיום בשם 'ווילאת סינאא' (מחוז סיני), מיהרה לפרסם הודעה לפיה לוחמיה אחראים להפלת המטוס כנקמה על כך שחיילים רוסים פוגעים בפעילות דאע"ש בסוריה. שלטונות מצרים הכחישו את הדברים וטענו בתוקף שמדובר בתקלה טכנית, ובמקביל הרוסים הוציאו הודעה שגוף חיצוני פגע במטוס - ושלא נשללת אפשרות שהמטוס התפוצץ כתוצאה מפצצה שהוסלקה בבטן המטוס. הכותרות בכלי התקשורת בעולם התמלאו בספקולוציות ותרחישים, אך נראה שאף אחד לא באמת האמין שדאע"ש מסוגלים לפיגוע טרור מתוחכם שכזה.
שבוע אחרי, דאע"ש פרסמו הודעה קולית בה שוב נמסר שהם אחראים להפלת המטוס, שהם יגלו את הדרך בה עשו את זה כאשר יבחרו לעשות כן - ובמערב מתחזקת ההשערה שהם דוברים אמת. לפי ההערכות המגיעות גם מבריטניה וגם מארצות הברית המטוס הרוסי אכן התפוצץ כתוצאה מפצצה שהוטמנה בתוכו – פצצה שהוכנסה לאחד התיקים של נוסע שלא עבר את הבידוק הביטחוני. המודיעין האמריקאי גם הצליח ליירט שיחות של בכירי דאע"ש, שמהם עולה כי הם מעורבים בפיצוץ. בשלב הזה, בכל העולם כבר הבינו שהאמת ככל הנראה מסובכת הרבה יותר.
"אסור לזלזל בהודאה של דאע"ש", אומר אלוף משנה במיל' פרופ' שאול שי, מהמכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. שי עוקב בשנים האחרונות אחר פעילות הארגון בסיני, ולדבריו לקיחת האחריות של דאע"ש צריכה להדליק הרבה נורות אזהרה. "גם אם זה חלק מלוחמה פסיכולוגית שלהם במצרים. תראה לאיזו פאניקה גרמה ההודעה שלהם. חברות אייר פראנס ולופטהנזה הודיעו שלא יטוסו לסיני וכנראה עוד חברות אחרות יילכו בעקבותיהן. דאע"ש מבחינתו השיג את המטרה. הוא יעשה הכול להתיש את הצבא המצרי ולגרום נזק לתיירות הנכנסת למצרים. הם אימצו דפוסי התנהגות אכזריים מאוד המזכירים את הארגון בעירק. הם גרמו נזקים כבדים לצבא המצרי בסיני ולמותם של חיילים רבים. זו מלחמה של ממש שיכולה להכריע גם את גורל שלטונו של נשיא מצרים. כישלון בסיני יערער את מעמדו".
אז האם אפשר להשאיר לצבא מצרים לדאוג לדאע"ש ולהישאר בגדר צופים פסיביים מעבר לגדר? ראש מטה פיקוד דרום לשעבר, תת אלוף במיל' צביקה פוגל מסביר שדאע"ש בסיני מסוכנים הרבה יותר ממה שנדמה. "יש להם יכולת ליירט מטוסים הטסים לאילת ולעקבה", מתריע פוגל. "יש להם אמצעי לחימה חדישים ומשוכללים ולוחמים מאומנים שיכולים להפיל מטוסים ישראליים וירדניים. בניגוד לחמאס, זה ארגון שאין לו מה להפסיד. זה שהם לקחו אחריות על הפלת המטוס הרוסי באה להעביר מסר לרוסים שהם ייפגעו בהם בכל מקום, שהם לא פוחדים מפוטין".
פוגל משרטט תחזית קודרת לגבי הגבול הדרומי: "דאע"ש סיני יבצע פיגועים בישראל ושאף אחד לא ישלה את עצמו. גדר לא מונעת פיגועים. יש להם יכולות לגייס אנשים בישראל למשימות התאבדות נקודתיות ולבצע פיגועי תופת כמו בעירק. אסור לזלזל בהם. זה ארגון הרבה יותר מסוכן וקטלני מחמאס שיכול לגרום לנו לכאב ראש גדול מאוד. הוא לא נרתע משום דבר".
מגן עדן לתיירים למערב הפרוע של הטרור
אז איך הפכה קבוצה קטנה שמנתה בראשית פעילותה כמה עשרות לוחמים בלבד, לאחד הארגונים הכי מאיימים במזרח התיכון? כדי להבין כיצד הפך דאע"ש בסיני לגוף כה עוצמתי צריך לחזור לאחור במנהרת הזמן, לימים בהם פעילי הטרור בחצי האי היו שייכים לאל קאעידה והעולם עדיין לא הכיר את המדינה האסלאמית על כל שלוחותיה. אותם פעילי טרור התחזקו עם הזמן, שינו את זהותם ורק בשנה שעברה העבירו את נאמנותם לדאע"ש.
לפני 11 שנים, ב-7 באוקטובר 2004, ביצעו פעילי אל קאעידה בסיני שלושה פיגועים קטלניים בראס א-שטן ובמלון הילטון טאבה, מקומות שאלפי ישראליים נהגו לנפוש בהם. במתקפת הטרור חסרת התקדים שכללה החדרת מכוניות תופת נהרגו 34 בני אדם, בהם 12 ישראלים, ו-171 נפצעו בדרגות שונות.
"המצרים נרדמו בשמירה. הם התייחסו בזלזול לאותם לוחמי ג'יהאד", טוען גורם ביטחוני. "הם לא שלחו מיד כפי שהיה מתבקש כוחות מיוחדים לסיני לטפל בהם. הם היו די שאננים. השאירו להם ואקום לפעילות טרור וזה אפשר להם להתחמש בכמויות עצומות של נשק שהוברח מעזה לסיני ומסודן. אנחנו התרענו מפני פיגועים שהם עלולים לבצע והזהרנו מפני נסיעה של ישראלים לסיני. היו לנו מידע אמין ולצערי זה קרה. למצרים לקח המון זמן להבין שמדובר בארגון טרור מאומן ומיומן ולא בעוד כמה מחבלים חובבנים".
הפיגוע הקשה הפנה את תשומת הלב העולמית לזרוע של אל קאעידה בסיני - זרוע שהופעלה ישירות על ידי מוסעב אל זרקאווי, מנהיג בכיר של אל קאעידה בעירק. "הוא החליט לקחת אחריות על הנעשה בפלסטין", טוען ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור, מרצה על טרור וגרילה בעידן המודרני ועמית מחקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. "השלוחה הזו ביצעה לאחר מכן פיגועים בסיני, בעיקר במרכזי תיירות, והייתה אחראית לשיגור רקטות לעבר אילת. על אותם שרידים של אל קאעידה הוקמה מאוחר יותר התשתית של דאע"ש, שהלכה והתרחבה לקו החוף מאל עריש ודרומה".
למרות גל מעצרים המונים שביצעו כוחות הביטחון המצריים בקרב הבדואים בחצי האי - שעל פי החשד שיתפו פעולה במכירת חומרי נפץ ואמצעי לחימה למחבלים - בשנתיים לאחר מכן אירעו פיגועי טרור בדהב ובשארם א-שייח. באופן מהיר וקיצוני, סיני הפכה מגן עדן חלומי וזול לשטח הפקר; ממקום אליו היו מגיעים מידי שנה מאות אלפי תיירים מכל העולם להשתזף בחופיו וליהנות מאתר צלילה מרהיבים, הפכה סיני למערב הפרוע של פעילי טרור שניכסו לעצמם שטחים במטרה ליישם את מורשת הג'יהאד. הם הקימו מחנות אימונים, הסליקו בתוך מערות כמויות עצומות של נשק ואף קיבלו סיוע צבאי והדרכה מיועצים איראנים ובכירים בחיזבאללה. החופים התרוקנו מתיירים שחששו לביטחונם, ושבטים בדואים שלמים החלו לשתף פעולה עם לוחמי אל קאעידה.
הבעיה הגדולה של צבא מצרים
בעוד פעילי הטרור מבססים את כוחם בחצי האי סיני, צבא מצרים – שמאז מלחמת יום כיפור לא נלחם נגד צבא מאומן או נגד קבוצות טרור מיומנות – נתפס לא מוכן. החיילים המצרים ערכו כמה מבצעים למיגור הטרור, אבל הייתה זאת טיפה בים.
"צבא מצרים חשש לבצע פעילות כירורגית נגד אותו ארגון, כמו שצה"ל עשה במבצע עופרת יצוקה בעזה", מסביר פוגל. "הם לא היו ערוכים למלחמת גרילה. נכון שהם ביצעו מבצעים מקומיים, אבל לא מספיק מעמיקים. היו לו סדרי עדיפויות אחרים. הברחות הנשק ממנהרות בעזה ומסודן לסיני פרחו".
במשך כמה שנים היה שקט יחסי בסיני, אך לפני 4 שנים חל מפנה: קבוצה של כ-1,000 לוחמים בראשותו של שאדי אל- מניעי (בהם חלק מבני משבט 'סאורכה' הנחשב למסוכן ואלים), הקימה ארגון טרור חדש בשם 'אנצאר בית אל מקדס' ('נאמני בית המקדש'). זו הקבוצה שלוחמיה שיגרו רקטות לעבר אילת, והם גם היו מעורבים באופן אקטיבי בפיגוע בכביש 12 ב-2011, שבו נרצחו שבעה אזרחים ישראלים. באוגוסט 2012 השתלטו 13 לוחמי הארגון על משוריינים של צבא מצרים בסיני, חיסלו 15 חיילים והחלו לשעוט לכיוון מעבר כרם שלום כדי לבצע פיגוע תופת בתוך ישראל לחטוף חיילים. מסוקי חיל האוויר הצליחו לחסל את החוליה ומנעו אסון כבד.
"המטרה של הארגון הייתה ועדיין קיימת, לגרור את ישראל למלחמה בסיני", טוען פוגל. "הם יעשו הכול כדי לתקוע טריז ביחסים שבין ישראל למצרים ולגרום לכך שצה"ל ייכנס לסיני. הם יבצעו פיגועים באילת. ככל ששיתוף הפעולה המודיעיני והצבאי בין ישראל ומצרים יתחזק זה יפגע בארגון".
הבסיס המרכזי של הארגון פועל בשייח זוויד סמוך לצפון אל-עריש, בג'בל אל חלל, באזור רפיח, לאורך קו החוף דרומה לעזה ובאזורים הרריים שמבחינה טופוגרפית קשה מאוד להגיע אליהם. הארגון, בסיוע שבטים בדואים, פוצץ פעמים רבות את צינור קו הגז באל עריש שהוביל גז לישראל וירדן. "הבדואים שבמשך עשרות שנים סבלו מיחס מזלזל והתנכלות מצד השלטון המצרי, שהזניח אותם ופגע ביכולתם להתפרנס מתיירות מצאו 'בית חם' בארגון החדש שקיבל אותם לזרועותיו וסייע להם כלכלית. החיבור בין הבדואים ללוחמי הארגון הוביל לשורה של פיגועים קשים ביותר נגד צבא מצרים", מציין ד"ר כרמון.
לוחמי אנצאר אל מקדס החלו לבצע פיגועי התאבדות ותופת בתחנות משטרה, בבסיסים צבאיים של צבא מצרים ברחבי סיני וגרמו למותם של מאות חיילים ושוטרים. השלטון המצרי, שהיה עסוק באותה תקופה במעצרים המוניים של בכירי 'האחים המוסלמים', הבין שבסיני מתחוללת מלחמה ושיגרו לאזור כמויות גדולות של טנקים, מסוקים, יחידות קומנדו ומודיעין, שתגברו את תחנות המשטרה והחלו לחדור לתוך מעוזי הארגון. במקביל, מצרים הציעה פרס של מיליון לירות מצריות על ראשו של אל-מניעי.
נוכחות צבא מצרים וסכסוכים בין הארגון לשבטים בדואים על השליטה בצירים אסטרטגיים בסיני, הובילה לחיסוליהם של בכירי הארגון. במרץ 2014 חוסל תאופיק מוחמד פריג', ממייסדי אנצאר אל מקדס, ממטען שהתפוצץ במכוניתו. חודשיים לאחר מכן, חוסל אל- מניעי יחד עם שלושה לוחמים בכירים. "בארגונים מהסוג הזה אין וואקום. נכון שהחיסולים פגעו אנושות בארגון אבל לזמן קצר מאוד. קשה מאוד לנצח ארגון שהלוחמים שלו כל כך נחושים וחדורי מטרה", אומר פרופ' שי. "מהר מאוד הם מינו מנהיגים אחרים".
דגל דאע"ש בסיני
בנובמבר 2014 התרחשה נקודת ציון חשובה, כשלוחמי אנצאר אל מקדס נשבעים אמונים לדאע"ש – וקובעים שסיני היא חלק ממדינת הח'ליפות האסלאמית. לאחר ההכרזה, הטרור בחצי האי קיבל חיזוק משמעותי. מדריכים ויועצים של דאע"ש הגיעו מלוב וסודן לסיני, משאיות המכילות נשק רוסי משוכלל הוברחו לשם, ולוחמי דאע"ש למדו להפעיל משאיות ומכוניות תופת ולהשתמש בטילי כתף ונ.ט. קצב הפיגועים עלה, חלקם בתוך קהיר בסיוע האחים המוסלמים. התובע הכללי חוסל כאשר מטען התפוצץ במכוניתו. חאלד אל-מאנעי, מנהיג בדואי המקושר לבכירי השלטון המצרי, חוסל ביריות בפתח ביתו.
"מנקודת הזמן הזו שארגון אנצאר אל מקדס נשבע אמונים לדאע"ש, הוא משתדרג מבחינה צבאית ואיכות הלוחמים. כמות הפיגועים עולה והיא זולגת גם לתוך מצרים עצמה, כלומר לקהיר, ללבה של מצרים", מסביר ד"ר כרמון. "הם מבצעים פיגועים בשיטות דומות לאלה של דאע"ש בעירק ומשנים את כללי המשחק. יש לדאע"ש יכולת לבצע בו זמנית פיגועים קשים מאוד ומבצעים קצרים בכמה מקומות, והם הוכיחו כבר את היכולות שלהם לזנב בצבא המצרי ולהסב לו אבדות. המטרה שלהם היא להתיש את צבא מצרים ובינתיים הם מצליחים בזה".
מינואר 2015 ועד היום לוחמי דאע"ש בסיני, שהספיקו לשנות את שמם ל'ווילאת סינאא' (מחוז סיני), ביצעו עשרות פיגועים על בסיסי צבא ותחנות משטרה. שיא הפיגועים והקווים האדומים נחצה ב-1 ביולי, כאשר לוחמי דאע"ש ביצעו סדרת פיגועי תופת במספר בסיסי הדרכה ואימונים של צבא מצרים. הם שיגרו טילי RPG ופצצות מרגמה, וגרמו למותם של עשרות חיילים ואזרחים. הם אף שיגרו אולטימטום לצבא מצרים, לפנות את מפקדותיהם לאלתר ולחזור לקהיר.
נשיא מצרים א-סיסי לא נשאר חייב, והחליט לצאת למלחמה כוללת בדאע"ש ובחמאס כשהוא מצהיר: "נאבק בדאע"ש באגרוף ברזל". מאות מנהרות נהרסו, כ-500 לוחמי דאע"ש חוסלו (על פי דיווח צבא מצרים), מסוקים ומטוסי F-16 הפציצו מעוזים של הארגון, תעלות נחפרו לאורך רפיח ועזה במטרה למנוע בניית מנהרות חדשות. המטרה הייתה לסגור את 'החמצן' של דאע"ש מעזה לסיני.
"הפעם צבא מצרים החליט להשקיע את כל מרצו וכוחו בחיסול מעוזי דאע"ש בסיני. נשלחו כוחות מיוחדים. הם הצליחו להשתלט על חלקים בסיני שלמעשה מונעים מהארגון לשגר רקטות נכון לעכשיו לעבר אילת", טוען פרופ' שי. "הם הצליחו ליצור רצועה של למעלה מקילומטר, לפוצץ מערות, מנהרות, ולהציף אותם במי ים כדי להילחם בחמאס ובדאע"ש. המטרה היום של השלטון המצרי היא לשקם את סיני, לבנות תשתיות ומערכות מים, להקים יחידות דיור לתושבים, בתי ספר, בתי חולים ולהשקיע מאות מיליוני דולרים כדי לקרב אליו את האוכלוסייה המקומית ולהרחיקה אותה מדאע"ש כדי לצמצם את שטחי השליטה שלו".
המבצע של צבא מצרים נמשך כבר כמה חודשים, ורשם הצלחות לצד כישלונות קשים. נכון להיום את הארגון מדברר אדם בשם אוסאמה אל מסרי, ומנהיגי הארגון אינם חושפים את פניהם או מתראיינים ומסתפקים בשיגור הודעות קוליות כדי שלא יבצעו בהם סיכולים ממוקדים. בחודשים האחרונים הארגון הוציא להורג עשרות בדואים בחשד שהיו משתפי פעולה של המוסד הישראלי והמודיעין המצרי. כדי להידמות לארגון בעירק, הלוחמים חטפו באוגוסט השנה את תומיסלאב סלופק, אזרח קרואטי כבן 30 שעבד בחברת גז צרפתית בסיני וערפו את ראשו. זאת כדי להעביר מסר גם לאוכלוסייה המקומית שגורלם יהיה דומה אם ישתפו פעולה עם השלטון המצרי.
מאזן הכוחות הצבאי נוטה באופן ברור לטובת צבא מצרים - צבא גדול ומאומן, המחזיק מאות מטוסי קרב, אלפי משורייים, ספינות קרב ולמעלה ממיליון חיילים בסדיר ובמילואים. מנגד, ארגון דאע"ש מונה לא יותר מ-3,000 לוחמים, מתוכם כשליש נחשבים לגרעין הקשה והמסוכן ביותר. לפי ההערכות יש להם כ-2,000 פגזי RPG, כ- 1,000 טילי נ.ט מסוג קורנט, כ-2,500 טילי כתף, 5,000 פצצות מרגמה, ובין 500 ל-1,000 רקטות גראד. הם מצוידים בכ-20 טנקים אותם גנבו מהמצרים, ובכ-10,000 רובי קלצ'ניקוב. הארגון מחזיק בעשרות מעבדות לייצור מטעני חבלה ומחרטות לייצור פצצות מרגמה. ברשותם מאות טנדרים, אופנועים, טרקטורונים וכלי רכב ארבע על ארבע. הלוחמים מתגוררים לרוב בשטחים הרריים במחילות, מערות ובערוצי ואדיות.
למרות המבצע המתמשך של מצרים, דאע"ש כבר הוכיח את יכולותיו כאשר שיגר טיל ביולי השנה שפגע בספינה משמר מצרית וגרם לטביעתה. השבוע, הארגון ביצע מתקפה על תחנת משטרה באל-עריש, שכללה החדרת מכונית תופת - שישה בני אדם נהרגו ועשרה נפצעו. "החשש הגדול ביותר של ישראל ומצרים היא שהארגון יצטייד בקרובי בטילי נ.מ חדישים שיגיעו אליהם כשלל שנתפס בלוב", מזהיר פוגל. "זה עלול לשנות אסטרטגית את המצב באזור. זה יאפשר להם לשפר את היכולות שלהם להילחם במטוסי חיל האוויר המצרי ומצד שני להפיל מטוסים אזרחיים. התרחישים הללו ממש לא דמיוניים".
הבעיה הגדולה של ישראל
בשנים האחרונות צה"ל השקיע תקציבי ענק כדי לנתח מודיעינית את מה שמתרחש בדאע"ש סיני וסוריה. "מהמקורות שלי אני יכול לומר שנעשה שימוש באמצעים טכנולוגים משוכללים ביותר, לא פחות מאלה שהוקצו לפני 20 שנה כדי להתחקות אחר ניסיונות איראן לייצר פצצות גרעיניות", חושף פוגל. "בצה"ל מתייחסים ברצינות ובכובד ראש לארגון דאע"ש בסיני ויש שיתוף פעולה מודיעיני פורה ביותר עם צבא מצרים. רק מבצע ממושך ומעמיק של הצבא המצרי יכול למגר את קיני הארגון, אבל ספק אם צבא מצרים ערוך לכך. זו תהיה מלחמה שתגבה מחיר דמים יקר מצבא מצרים".
בנוסף לעבודת המודיעין, צה"ל התקין אמצעי מעקב והתרעה לאורך גדר הגבול עם מצרים ובמעברי הגבול בניצנה ובכרם שלום. פלוגות מבצעיות מסיירות לאורך הגבול 24 שעות, כמות התצפיתניות הוכפלה ושולשה. מזל"טים מסיירים לאורך הגבול כדי לתעד ניסיונות חדירה או חבלה בגדר. "אנחנו עוקבים בדאגה אחר הנעשה בסיני. ערוכים ומוכנים לכל תרחיש ועושים הכול כדי למנוע חדירת מחבלים או ביצוע פיגועים בישראל", ציין גורם בפיקוד דרום.
בפברואר השנה טענו כמה כלי תקשורת פלסטינים כי מזל"ט ישראלי פגע בכמה פעילי דאע"ש בסיני שתכננו פיגועים בישראל. בישראל לא אישרו את הידיעה.
נכון לעכשיו, דאע"ש בסיני הולך ומתעצם בכוח אדם ובכלי נשק ולא ברור אם יש למישהו פתרון כיצד למגר את כוחות ולחסלו. באחרונה הארגון החל לשגר איומים מפורשים כלפי ישראל ואף העלה סרטון בעברית שבו מככב אחד הלוחמים: "זוהי הודעה חשובה ליהודים. האויב הראשון של המוסלמים. המלחמה האמיתית עוד לא התחילה וכל מה שהיה לכם קודם זה משחק ילדים לעומת מה שהולך לקרות לכם בעתיד הקרוב, אינשאללה. תעשו מה שבא לכם בינתיים עד שנגיע אליכם... לא יישאר יהודי אחד בירושלים ובכל רחבי הארץ".
"מה שקורה בסיני זו מלחמת התשה אחת גדולה. ארגון קטן כמו דאע"ש יכול להתיש את הצבא המצרי ולשחוק אותו אם זה לא יתחיל לפעול באופן אינטנסיבי כדי לחסל את מעוזיו", טוען פוגל. "הדרך היחידה למנוע פיגועים, היא לגרום לדאע"ש להיות כל הזמן במגננה, לתקוף אותו בעוצמות חזקות, לגרום ללוחמיו לעסוק בהישרדות רק ככה יהיה אפשר להוריד את ראשו, אחרת כולנו נהיה בבעיה גדולה".