הרבה חיילות הוטרדו והעדיפו לשתוק. זה משהו שצריך לטפל בו

הוא היה מהישראלים הראשונים שהטיסו את ה-F-35I, המטוס החמקן שהתקבל בצה"ל ברעש ובצלצולים. טייס קרב, אחר כך דמות מרכזית במערך ההדרכה של החיל. כשכתב פוסט בפייסבוק על מה שהגדיר כ"טיוח של הטרדה מינית בבסיס נבטים", אפשר היה לקרוא בין השורות את גאוות היחידה הפגועה.

איתן (שם בדוי) כתב על מקרה משנת 2017 שבו איש צבא קבע במערך מטוסי התובלה "קרנף" הטריד מינית חיילת מביטאון חיל האוויר. תחילה דיבר איתה על סרטים פורנוגרפיים, אחר כך שלח ידיים. לדברי איתן, תלונתה של החיילת זכתה אמנם לטיפול מהיר - איש הקבע הורשע בהטרדה מינית ונשלח לכלא – אלא שהעונש הסתכם בשבועיים במעצר ועוד 14 ימים על תנאי למשך חצי שנה, ומיד אחריהם הוחזר האיש לתפקידו כאילו כלום. אף אחד ואף אחת בנבטים לא ידעו אפילו שהוא נמצא תחת איום של מעצר על תנאי עד שעזב ביוזמתו את הבסיס לאחר כחצי שנה. לפי המתואר בפוסט, הן הענישה והן הדלת המסתובבת היו על דעת הפיקוד הבכיר בבסיס נבטים.

כשפנינו אליו בבקשה לפרטים נוספים, איתן סיפר ששלח ללשכת הרמטכ"ל מכתב בנושא. לטענתו, דבריו נדחו על הסף בלי שנבדקו כלל. כדי להבין לעומק את הפרשה ואת הרקע יצאנו לאתר נשים ששירתו באותה עת בביטאון חיל האוויר, ומה שהחל כסימן שאלה נקודתי הוליד מבול של סימני קריאה. "חטפתי שוק כשפניתם אליי", מספרת דנה (שם בדוי). "אני עדיין בקבוצת ווטסאפ משותפת עם חבורה של בנות מהביטאון, שלחתי להן שם שאלה על הסיפור מ-2017, וכולן אמרו שזה בדיוק מה שקרה. אבל מה שבאמת טלטל אותי הוא שפתאום הבנתי שגם לי זה קרה".

שרית (שם בדוי): "עליתי על טרמפ עם חייל שסיפר בדיחות גסות ואז התחיל לגעת בי כאילו בטעות. מצאתי את עצמי חושבת איך לקפוץ מהרכב אם לא תהיה לי ברירה"

דנה משתתקת לרגע וממשיכה: "חוויתי הטרדה מינית שבהתחלה לא ידעתי לפרש אותה. טייס מהבסיס היה מדבר איתי כל הזמן על סקס ונוגע בי, אבל הוא אף פעם לא עשה משהו מעבר. זה היה אפור כזה, אז לא ידעתי אם לדווח. וגם כשכן חשבתי לדווח, הבנתי שלא כדאי כי אף אחד בנבטים לא מטפל בהטרדות מיניות. אם זה אונס אז מטפלים, אבל לא אם זה משהו יותר מורכב. בגלל זה קרו וקורים עוד ועוד אירועים, ובגלל זה אני העדפתי לשתוק".

לא רק דנה העדיפה לשתוק בזמן אמת, ולא רק היא בוחרת לדבר עכשיו. הפנייה אל קבוצת הווטסאפ הביאה גל של עדויות על מה שעבר באותן שנים על חיילות ביטאון חיל האוויר בבסיס נבטים ובמקומות אחרים; לאחר מכן צפו סיפורים של נשים ששירתו במקומות ובתפקידים אחרים בחיל. הצעות מגונות, נגיעות כאילו-מקריות, יחסים אסורים בין קצינים בקבע לחיילות בסדיר, רגעים של פחד מצמית מול לובשי מדים – הכל גלש החוצה בבת אחת. "וואו", אומרת דנה, "איזו סערה הרימו השאלות שלכם".

חיל האוויר נחשב מאז ומתמיד לאי מנותק בתוך צה"ל הגדול, "צבא זר אך ידידותי" כהגדרתו של הרמטכ"ל המנוח רפאל איתן. הסיפורים שיוצאים משם עכשיו מלמדים שתפיסת "הטובים לטיס" מתבטאת לא רק בשאיפה למצוינות אלא גם בתודעה פריבילגית, בתחושת "לנו מותר" – ובנטייה לצופף שורות גם מול נורמות פסולות. "חיל האוויר זה מלא אנשים שלכולם יש מטרה אחת, והיא לשרת את הטייסים", אומרת שרית (שם בדוי), יוצאת החיל. "גם המפקדים הבכירים הם ברובם טייסים, אז ברור שהם ישמרו על הקליקה שלהם. האווירה ואיך שהחיל בנוי מאפשרים את זה בלי שאף אחד יטפל בכל מה שקורה".

נטלי (שם בדוי): "חיל האוויר הוא באמת משפחה, החוקים פחות מורגשים וכמעט שאין גבולות. בגלל זה היו להרבה חיילות קשרים מיניים עם כמה טייסים. הן ממש הועברו מאחד לשני"

במספר טייסות היה נהוג עד לפני שנים לא רבות לפתוח את תדריך הבוקר עם תמונה של אישה עירומה ורמיזות מיניות בוטות. הימים האלה חלפו, אבל משהו מהרוח נותר, וכך גם הנטייה לסגור דברים "בתוך המשפחה". זו, כך נראה, הסיבה לכך שרק עכשיו מגיע האור המחטא של MeToo אל החיל הכחול.

ברחתי משם כשהוא התכופף כדי לנשק אותי

"הוטרדתי מינית המון, אבל באמת שהמון פעמים", אומרת אלה (שם בדוי) ששירתה גם היא ככתבת ביטאון חיל האוויר בבסיס נבטים. גם היא מספרת שאירועים של תקיפה מינית טופלו באופן מיידי, ושהבעיה תמיד הייתה בתחום האפור. "קרה לי שקצינים בחיל, לפעמים קצינים טכניים אבל גם טייסים, לקחו אותי טרמפ ופתאום זה גלש לשיחות מיניות. פעם קרה שתוך כדי שיחה אחד מהם הניח יד על הרגל שלי. אני זוכרת שקפאתי".

דיווחת על זה?
"דיווחתי למפקדים שלי. הם טענו שזה הגיע עד למפקד הבסיס, אבל אף אחד לא חזר אליי ולא בדק, אז העדפתי פשוט להתעלם מזה".

המשכת לתפוס טרמפים?
"זה משהו שניסיתי להימנע ממנו, אבל נבטים זה חור ואין ברירה, אז זמן קצר אחרי שדיווחתי על האירוע ההוא מצאתי את עצמי עם נגד שסיפר לי כל הדרך על יחסי המין שלו עם אשתו ונגע לי בכתף, כאילו כדי לסדר לי את הכומתה. ממש פחדתי, ואני זוכרת שאחרי הנסיעה הרגשתי גועל, אבל כבר לא דיווחתי".

דנה (שם בדוי): "הבנתי שבנבטים לא מטפלים בהטרדות. אם זה אונס אז מטפלים, אבל לא אם זה משהו יותר מורכב. בגלל זה קרו וקורים עוד אירועים, ובגלל זה העדפתי לשתוק"

בעוד שמערכת ביטאון חיל האוויר ממוקמת במתחם הקריה בתל אביב, אנשיו – כתבות וכתבים, צלמות וצלמים - פזורים בבסיסים ברחבי הארץ. "הייתה לנו כתבת שניהלה קשרים מיניים עם טייסים בכמה בסיסים, אני לא חושבת שהיא או אנחנו הבנו אז שיש שם יחסי מרות", מספרת דנה. "לא היו לנו אמא ואבא", הגדירה מרואיינת אחרת את השירות המאופיין בתנועה עצמאית בין בסיסים, לעתים בשעות לא שגרתיות שבהן כבר לא קיימת האפשרות של התניידות בתחבורה ציבורית. "על פי הנהלים אתה יוצא רק ברכב של אנשי צבא, רובם אנשי קבע, כולל בכירים", מספרת שרית, בת מחזור של אלה. "ואז את מוצאת את עצמך סיטואציות לא נעימות".

את זוכרת מקרים ספציפיים?
"היו לי שני טרמפים שעליתי עליהם בשעות מאוחרות וירדתי מהם בתחושה מאוד לא נוחה. באחד קצין טכני נשוי הציע לי לבוא לשתות איתו בחוף הים. ישר אמרתי לא, אבל כל הדרך הוא ניסה לשכנע אותי וכשירדתי הוא התכופף כדי לנשק אותי, וממש ברחתי משם. השני סיפר בדיחות גסות ואז התחיל לגעת בי, כאילו בטעות. ממש מצאתי את עצמי חושבת איך להיות מוכנה לקפוץ מהרכב אם לא תהיה לי ברירה".

צליל (שם בדוי), ששירתה גם היא ככתבת באותה תקופה: "האירוניה היא שבביטאון היה לנו מפקד, גבר, אבל ביחידה מעולם לא היו מקרים כאלה. זה תמיד היו מקרים מבחוץ. אני עצמי חוויתי סיפור לא נעים כשלקחתי טרמפ מתחנת אוטובוס בתוך הבסיס, וכשסיפרתי על זה למפקד הביטאון הוא ממש ביקש ממני להתלונן. אבל זה הרגיש לי מאוד גבולי, 'סיפורה של כל בחורה', ולא התלוננתי".

שרית: "למשרתי החיל יש מטרה אחת: לשרת את הטייסים. גם המפקדים הם ברובם טייסים, ברור שהם ישמרו על הקליקה שלהם. האווירה ואיך שהחיל בנוי מאפשרים את זה"

זה היה מקרה בודד?
"איפה. פעם אחת עליתי על טרמפ לקריה עם קצין וכל הדרך הוא אמר לי שרואים שאני מתאמנת, איזה מאה פעם הוא אמר לי את זה. ואז הוא סיפר לי שבעבר הוא היה בלש פרטי ואיך הוא מצא קונדומים בכל מיני בתי מלון, זה היה לא נעים בלשון המעטה. כשהגענו לתל אביב עצרנו ליד מעבר חציה, עברה שם בחורה והוא אמר עליה, 'את רואה את זאת, פעם היא הייתה השווה של תל אביב'. היום אני מבינה כמה זה עקום. אז, לפני ארבע שנים ועל מדים, אמרתי לעצמי, 'על מה אני אתלונן, על זה שהוא אמר לי 'את מתאמנת' ועל קונדומים?".

היו מקרים פחות אפורים, כמו של אותו איש קבע שנשלח לכלא. ידעת שזה קרה בנבטים?
"מה שעבר אלינו לגבי הסיפור של המטריד זה שהוא הלך לכלא, שהעיפו אותו. לא הייתה סיבה לחשוב שזה לא נכון, בטח לא להניח שפתאום הוא חזר לתפקיד שלו".

אף אחת בבסיס לא ידעה מה קרה

איתן, טייס החמקן, לא תכנן להציף דווקא בפייסבוק את המקרה מ-2017. סיפורו של איש הקבע שהטריד והוחזר לתפקידו היה מבחינתו כשל של מפקד בסיס נבטים דאז, תא"ל איל "גריני" גרינבוים, והוא פנה באמצעות עורך דין ללשכת הרמטכ"ל במספר טענות על התנהלותו של גרינבוים בנושא זה ובעניינים נוספים. "לא מצאנו ממש בטענותיך [...] שלא בשולי הדברים נבקש לציין כי תא"ל גרינבוים הוא קצין ערכי ומוערך, בעל זכויות רבות בהגנה על מדינת ישראל", נכתב במענה מטעם הלשכה. רק לאחר פנייה רשמית נוספת - לנציב תלונות הציבור, שלדברי איתן לא הגיב לדברים – החליט הטייס לפרסם את הדברים.

צליל (שם בדוי): "לא תאמין כמה פקידות מבצעים ראיתי כשהן יושבות על הברכיים של טייסים והם מדגדגים אותן. הן חוו את זה כ'הוא חבר שלי', אבל הן חיילות בחובה והם קצינים"

תא"ל גרינבוים הוא כיום סגן מפקד חיל האוויר ומי שנחשב מועמד מוביל לפקד על החיל כולו. כמפקד בסיס נבטים ב-2017, כל פעולה בנוגע לאיש הקבע המדובר - מהמשפט ועד להחזרתו לתפקידו - חייבה את אישורו של "גריני". מעמדו כיום, והמסה של המקרים שנחשפו בפנינו בשבועות האחרונים, מחייבים לשאול איזו רוח נשבה באותה עת מלשכת המב"ס.

איתן לא היה היחיד שהתקומם כשהדלת הסתובבה ואיש הקבע הוחזר לתפקידו לאחר שבועיים בכלא הצבאי. מעדויות שהגיעו לידינו עולה כי גורמים במערך הקרנף מחו על חזרתו; אחד מהם, טייס במערך, מספר שפנה לגרינבוים באופן אישי כדי למחות על ההחלטה. גורם נוסף בבסיס העיד שגם הוא פנה לפיקוד הבכיר, אבל "אף אחד לא רצה לדבר על זה. מבחינתם היה טוב שהוא ישב כמה ימים בכלא ועכשיו צריך להשתיק. הבעיה היא שאם אתה משתיק, אתה נותן לגיטימציה לאחרים". טייס נוסף, שלדבריו פנה בנושא הן לגרינבוים והן למטה חיל האוויר, אומר: "זה לא שאמרו לי 'אל תתערב' או 'תהיה בשקט', אבל כן הבנת שיש פה מסר של רצון לשמור על שקט תעשייתי וחשש מחיבור של חיל האוויר וצוותי אוויר להטרדות מיניות".

ליאת (שם בדוי) היא החיילת שהוטרדה מינית על ידי איש הקבע. על פי כתב האישום, הם צילמו ביחד סרטון הווי כשלפתע אמר לה "החזה שלך מהמם" ו"הייתי עושה איתך עכשיו סרט במטוס". זמן קצר לאחר המקרה עזבה ליאת את הבסיס, אבל השבוע היא מבהירה שאין קשר בין הדברים: "עזבתי את נבטים כי עברתי לתפקיד רכזת כתבים בביטאון, זה לא שהמעבר שלי לתפקיד אחר היה ניסיון להתרחק מהנוכחות שלו שם. ממילא לא היה לי מושג שהוא חזר לבסיס".

לא סיפרו לך מה קרה עם האיש שהטריד אותך מינית? 
"אני יודעת שהוא ישב בכלא כמה ימים, לא מה קרה איתו אחר כך. לא התעסקתי במה שקרה אחרי המשפט כי כבר לא הייתי שם, וכמו הרבה אנשים בצבא לא הייתי לגמרי מודעת לאיך שהדברים מתנהלים. אגב, זה נכון גם לאירוע עצמו. בצבא, כמו בכל מקום, יש אנשים שלא מבינים איך מה שהם אומרים מתקבל אצל אחרים. ההבדל בין מה שמצחיק ללא מצחיק מטושטש אצלם, וזה חבל".

עשית את הדבר הנכון, התלוננת, וזה נגמר בפניית פרסה. בדיעבד היית פועלת באותה צורה?
"יצאתי יותר מחוזקת מאשר נפגעת. מאוד הערכתי את איך שטיפלו בסיפור הזה, לקחו את התלונה ברצינות. זה לא דבר מובן מאליו באף מערכת".

אפשר לומר דברים דומים על החזרה שלו לתפקיד.
"נכון, אבל אני מאמינה שהבחור לא היה מודע לזה שהוא מטריד מינית ואומר דברים לא ראויים. ברור שאני מבינה את הטענות נגד החזרה שלו, אבל בעיניי החינוך של הבחור הוא החלק החשוב, לא העונש. לי באופן אישי היה חשוב שהוא יתמודד עם ההבנה שההתנהגות שלו לא תקינה".

מרואיינות שהמשיכו לשרת בנבטים לאחר חזרתו של איש הקבע לשירות אינן מבינות מדוע לא נעשה מאמץ ליידע אותן בנעשה. "אף אחת בבסיס לא ידעה מה בדיוק קרה שם", מספרת אלה. "זה היה כאילו שכולם מנסים להעלים את הסיפור, בכלל לא ידענו שהאיש הזה חזר עד שזה עבר כשמועה. כל האירוע עבר מפה לאוזן ולא באיזו שיחה מסודרת".

תא"ל איל גרינבוים, סגן מפקד חיל האוויר, פיקד על בסיס נבטים כשאיש קבע שהטריד מינית הוחזר לתפקידו לאחר שבועיים בכלא. מעמדו של גרינבוים כיום מחייב לשאול לאן נשבה אז רוח המפקד

מי שהייתה מפקדת ביטאון חיל האוויר באותה תקופה, סא"ל יעל בר - כיום אשת צוות במערך של שר החוץ יאיר לפיד – סיפרה לחיילות שהמטריד "עף מתפקידו" והלך לכלא, אבל לא עדכנה אותן כשהוחלט להחזירו. השבוע אמרה לנו בר כי פרטי המקרה אינם זכורים לה והפנתה אותנו לחיל האוויר; גורמים בסביבתה אומרים שהיא התנגדה ועדיין מתנגדת ליחס מקל למטרידים, אולם לא הייתה חלק משרשרת הפיקוד שעסקה בנושא, שטופל בפיקוד הבכיר ובכלל זה על ידי ראש מחלקת פרט בחיל האוויר. בהקשר זה יצוין כי אף טענה בתחקיר שלפניכם אינה נוגעת לדרור אלבוחר, מפקד הביטאון הנוכחי שהחליף בתפקיד את בר. "תמיד הרגשנו שיש לנו גב עם דרור", אומרת צליל.

אני לא אגיש תלונה על זה שדגדגו אותי

איתן, טייס ללא נגיעה ישירה למקרה של ליאת, הגיע עם סיפורה עד לרמטכ"ל; ליאת עצמה   רואה את הדברים בחומרה פחותה. זה אופייני לאותו תחום אפור שבו עוסק התחקיר הזה, וזו בדיוק המורכבות שחלק מהמרואיינות מבקשות להציף.

"החוויה שלי ככתבת בביטאון חיל האוויר הייתה טובה מאוד, אני שמחה שהייתי שם", אומרת צליל, "אבל לפעמים זה נעשה קשה. זה לא רק מקרי קיצון, אלא גם טייסים שלא שמים עלייך, שלא עונים לך, או שעושים ביניהם התערבות ומי שמפסיד מתראיין אלייך. זאת האווירה הכללית, שבאיזשהו מקום עשתה אותי קצת אפאטית. זאת תחושה שהכל עובר מעלייך".

מה שאת מתארת מאפיין ספציפית את השירות בביטאון חיל האוויר? בבסיס נבטים?
"מדובר באווירה מאוד בעייתית בכל חיל האוויר. יש לך את קבוצת הטייסים שהיא חזות הכל, אלה 'טובי בנינו' וכולם עובדים בשבילם. אתה לא תאמין כמה פקמ"ציות (פקידות מבצעים – ש.ל) ראיתי כשהן יושבות על הברכיים של טייסים והם מדגדגים אותן, וצריך לזכור שהן חיילות בחובה והם קצינים. אני בטוחה שהן חוו את זה כ'הוא חבר שלי', אבל זה הרבה יותר מורכב, כי הוא כקצין מנהל את המשמרת. מצד אחד זו אווירה משפחתית ופתוחה, מצד שני אנחנו עדיין בצבא. יחסי המרות קיימים, אבל הגבולות מטושטשים".

נטלי: "טייס ניגש אליי מאחור ועשה לי מסאז'. לא ידעתי מה לעשות, אבל זרקתי משהו למפקד הטייסת, שאמר שהוא העביר לגרינבוים ולמי שצריך. אף אחד לא דיבר איתי על זה מאז"

בעקבות דבריה של צליל פנינו לפקמ"ציות ששירתו כמוה בנבטים בשנים 2016-2018, ושמענו סיפורים בדפוס חוזר. "זה התחיל מהרגע שהגעתי לטייסת", מספרת אלין (שם בדוי). "אתה מגיע לבסיס צבאי, אבל עם אווירה של פתיחות. תחשוב שאני, ילדה בת 19, מעבירה לילות עם טייס שהוא קצין בן 30 או אנשי מילואים מבוגרים יותר. אוכלים יחד, עושים יחד על האש בכוננות, משחקים בכל מיני משחקים, רואים סרטים. די מהר קורים דברים".

כמו מה?
"בהתחלה מישהו נוגע לך בפנים כי נפל לך ריס, אחרי זה אני זוכרת שמישהו דגדג אותי במותניים. בשלב הראשון זה היה חברי, אבל היו מקרים שהרגשתי מאוד לא נעים מנגיעות ושיחות עם אופי מיני מרומז".

התלוננת פעם?
"לא. כאילו, אני לא אדווח על זה שדגדגו אותי או שהעיפו לי ריס".

נטלי (שם בדוי) דווקא דיווחה למפקד שלה, דיווח שנאמר לה שהועבר למפקד הבסיס. גם היא שירתה כפקמ"צית באחת מהטייסות בבסיס נבטים, וזוכרת משם "המון הערות סקסיסטיות ובדיחות מיניות. זאת הייתה השגרה, והיו גם הרבה נגיעות כאילו-חבריות. אני מודה שגם בשירות לא ידעתי איך להגיב לזה".

מה היה במקרה שבו נחצה מבחינתך הגבול?
"היה לילה אחד שהיינו ארבעה, שתי פקמ"ציות ושני טייסים. אחד מהם נגע בי כל הזמן, הם דיברו על מין וכאלה, עד שהרגשתי מאוד לא נוח וביקשתי ללכת. הם אמרו לי שאני כבדה, 'מה את הולכת לישון מוקדם', אז נשארתי. אחרי יומיים או שלושה בא אליי אחד מהם מאחור ועשה לי מסאז'".

איך הגבת?
"פשוט קפאתי, לא ידעתי מה לעשות. גם לא כל כך הבנתי מה קורה כי היו שם עוד אנשים וכולם צחקו. לא ידעתי אם לדווח, כי על מסאז' זה מביך, אבל בסוף זרקתי משהו כללי למפקד הטייסת שהבטיח לטפל ואמר שהוא העביר לגריני ולכל מי שצריך. איתי, בכל מקרה, אף אחד לא דיבר על זה מאז. בגלל זה גם אני העדפתי לשתוק ולהתנתק, פשוט זרמתי עם מה שהיה שם".

איך את מגדירה את מה שהיה?
"הבעיה היא האווירה. אהבתי את השירות שלי בחיל האוויר, זאת באמת משפחה, אבל החוקים פחות מורגשים וכמעט שאין גבולות. בגלל זה היו להרבה חיילות קשרים מיניים עם כמה טייסים, הן ממש הועברו מאחד לשני. בגלל זה היו גם הרבה חיילות שהוטרדו והעדיפו לשתוק".

לפני פחות משנתיים כתב איתן, טייס החמקן, למפקד חיל האוויר, לראש להק כוח אדם וללשכת הרמטכ"ל. הוא דיבר על "תרבות שקרים" שהשתלטה על חיל האוויר והציף בין השאר את סיפור ההטרדה המינית בנבטים. מלבד המענה הלקוני מלשכת הרמטכ"ל, הדברים לא זכו להתייחסות. "מעטות הבנות בחיל האוויר שלא הרגישו חוסר נוחות או שלא חוו אירועים שגרמו להן לקיפאון", אומרת השבוע נטלי ומבטאת בדיוק את מה שביקש איתן לחשוף עוד ב-2020. "זה משהו שצריך לטפל בו, וזו הסיבה שהסכמתי להתראיין".