הם עוסקים בתיאום נושאים אזרחיים ביהודה ושומרון ובחבל עזה, אחראים על תיאום ביטחוני ואזרחי עם עמיתיהם הפלסטינים, פותרים משברים ביטחוניים בדרכי שלום, מונעים פיגועים ולא פחות חשוב - מראים לצד השני פרצוף אחר מזה שהם רואים בשידורי התעמולה. אלו הם החיילים והקצינים שמשרתים ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, או בשמה המקוצר והמוכר יותר, המתפ"ש. היחידה הזו, ששיכת למשרד הביטחון וחברה גם במטה הכללי, לא זוכה לרוב לכותרות או לסיקור נרחב, אך שלא בצדק.
הפעילות המשותפת של היחידה עם הצד השני סיכלה לא פעם ניסיונות של מתסיסים, בעיקר אנשי חמאס, להסלים את האלימות והפרות הסדר מצד פורעים בשטחים. על רקע הפיגועים ששוטפים את ישראל, שוחחנו עם כמה חיילים שמשרתים בגוף הייחודי הזה: הם סיפרו לנו איך מצד אחד מונעים כניסה של גורמים עוינים, ומהצד השני מאשרים כניסה ללא פחות מ-50 אלף פלסטינים, ואיך גם בתקופה הרגישה הזו מכניסים ציוד לרצועת עזה ומעניקים טיפול הומניטרי גם למי שלא ממש אוהב אותנו. כפי שחלק מהם מגדירים זאת, הם משמשים למעשה דיפלומטים של מדינת ישראל באזור מאוד בעייתי.
שורשי המתפ"ש ניטעו עוד בימים שאחרי מלחמת ששת הימים, אז הוקם הממשל הצבאי, ואי שם בשנות ה-80 הוקמה היחידה באופן רשמי תחת משרד הביטחון. היחידה מחולקת למספר גדול של ענפים ותחומים, ביניהם ניתן למצוא את המנהל האזרחי, מנהלת התיאום והקישור (מת"ק) בעזה, המנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון, ענף תיאום ביטחוני, ענף כלכלה וגם תשתיות.
מונעים פיגועים בשטח
מעשית, הם מפקחים על כל מה שקורה בשטחים: בתחום התיאום הביטחוני לדוגמה, אנשי הענף ייצרו קשרים מאוד אישיים עם המקבילים שלהם בצד הפלסטיני, וההערכה היא שבזכות הקשרים האלה נמנעו בשנה האחרונה לא פחות ממאה פיגועים. גם לתחומים האחרים יש השפעה במניעה של פיגועים, ודוגמה מובהקת לכך היא נושא מתן אישורי העבודה – שהרי פלסטיני שמקבל אישור לעבוד בישראל, ימנע לרוב ממעורבות בטרור. לאחרונה ביצע פלסטיני בעל אישור כניסה פיגוע דקירה, וראוי לציין שהוא הראשון מסוגו בעשר השנים האחרונות. הדבר נכון גם למי שמקבל אישור לטיפול רפואי בישראל, טיפול שלרוב ניתן בחינם. דוגמה נוספת וחשובה היא נושא הכנסת הסחורות לעזה. מדובר בסיפור לא פשוט, בהתחשב בעובדה שהריבון שם עושה הכל כדי להכניס חומרים לייצור אמל"ח ורקטות.
בין האחראיים לתחום הכנסת הסחורות הוא רב"ט ליאור מרכוס, המשרת כמש"ק טובין וסחורות במדור ארב"ל (ארגונים בינלאומיים) שבמת"ק עזה. "אנחנו אחראים על התיאום של הסחורות שארגונים בינלאומיים רוצים להכניס לרצועה", מסביר רב"ט מרכוס. "כאשר ארגון מסוים רוצה להכניס סחורה לרצועת עזה, הוא פונה אלינו ואנחנו מתאמים את כניסת הסחורה אחרי שהיא עוברת את האישורים הנדרשים מבחינה ביטחונית. מעשית, אנחנו עובדים מול מקביל של הארגון בעזה, הוא מציג בפני ציוד שצריך להיכנס לרצועה, אנחנו מוודאים שאכן מותר להם להכניס את המוצר ולבסוף דואגים להעברה בטוחה של הציוד". אגב, אנחנו מדברים על כניסה של 850 משאיות בממוצע לכל יום.
רב"ט מרכוס מציין שעובדי הארגונים הבינלאומיים שעובדים מולו הם עזתים מקומיים, ובאופן די מפתיע, העבודה מולם נעשית ברוח טובה. "הכל עובד תקין וחלק, אין בעיות אישיות או משהו בסגנון. גם במהלך מבצע "צוק איתן", בגל הטרור הנוכחי או בכל מצב חירום, אנחנו שומרים על תקינות, ככל האפשר. חשוב להגיד שרוב המשאיות שאנחנו מעבירים נושאות ציוד מחייה הומניטרי והן עוברות חלק, כמובן על פי ההנחיות של הדרג המדיני". הוא מעיד על תחושה של סיפוק מהתפקיד, בעיקר מעצם היותו סוג של שגריר, וציין שבקרוב יצא לקורס קצינים.
טור' אביב ברסלר עלתה מארה"ב לפני שנה, בסך הכל שבועיים מהרגע שסיימה לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת בוסטון. "אני באה מבית של הורים ישראלים שגידלו אותי בסביבה ישראלית, ככה שזה היה דבר נדרש מבחינתי", מספרת אביב, המשרתת כמש"קית תיאום וקישור במת"ק רמאללה. "אנחנו הקו הראשון בסכסוך הישראלי-פלסטיני. כמי שהגיעה מחו"ל, שם הסיקור מאוד מוטה לזווית מסוימת, היה לי מאוד מעניין לראות פתאום איך זה באמת. פתאום הבנתי שלאנשים פה באמת אכפת, הם לא עושים את זה עבור עצמם", מספרת.
>> מכורים לפז"ם? כך תקבלו את הידיעות ישר לסלולר
חיים את האזור, נמצאים בלב העניינים
52,000 פלסטינים נכנסים מדי יום לישראל, וטור' ברסלר היא חלק מהמנגנון שנועד להקל על הכניסה שלהם וכמובן לדאוג לכך שמי שנכנס לפה, לא עושה זאת כדי לגרום משהו רע. רובם בעלי אישור עבודה קבוע, בעלי אישור רפואי או הומניטרי. "התושבים שזקוקים לאישור מגיעים אלינו ואנחנו מאשרים או דוחים את הבקשה על פי הנהלים. הסירובים, ממה שאני רואה, נעשים בצורה מאוד הוגנת. יותר מזה, הנהלים פה בנויים ככה שיאשרו להם כמה שיותר. מי שמגיע לפה ועושה את זה בצורה חוקית, ברוב המכריע של המקרים לא יעשה משהו שיסכן את האישור שלו".
בניגוד ליחידות הלוחמות שמתחלפות אחת לתקופה בגזרה, אנשי המתפ"ש חיים את האזור. "אנחנו לא מסייעים, אנחנו עובדים ביחד", מתקן אותי גורם ביחידה. "כשמח"ט מגיע, הוא נפגש עם מפקד המת"ק, הם משוחחים על הגזרה ובונים יחד צעדים אזרחיים, זאת מתוך הבנה שזה תורם לביטחון התושבים, גם האלוף יואב פולי מרדכי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, נמצא בצוות של הרמטכ"ל".
אין ספק שיש בזה גם משהו מעט מפחיד: כשאני שואל את טור' ברסלר אם היא חוששת שינסו לפגוע בהם – בכל זאת, הם נמצאים במוקד חיכוך יומיומי בצמוד לעיר רמאללה, היא עונה: "זה באמת מפחיד, כולנו עם נשקים והשיח נעשה דרך חלון סגור. עם זאת, יש כאן אנשים מיומנים שיודעים איך לטפל באירועים ואני מרגישה מאוד בטוחה, ויותר מזה, אני מרגישה פה בלב העניינים, נחשפים פה ללב העשייה".
סמל יוחאי הקר משרת כסמל מחלקת תיאום אזרחי במת"ק רמאללה, והוא אחראי גם על נושא ההיתרים, בייחוד הדחופים שבהם: הרפואיים וההומניטריים. "ביום יום, אנחנו יושבים בחלון מיוחד בו אנחנו מקבלים את הבקשות, ובנוסף לזה אנחנו נפגשים גם עם המקבילים שלנו ברשות הפלסטינית, וגם מהם אנחנו לוקחים בקשות של כמויות מאוד גדולות של תושבים. יש לנו קריטריונים מאוד מסודרים לאבחן את הבקשות ואנחנו בודקים כל בקשה לגופה".
במסגרת תפקידם הם בודקים את טפסי הבקשה, אלפים על גבי אלפים, ומוודאים בין היתר שהם אינם מזויפים. "פעם היינו מקבלים המון כאלה, אבל ישנה מגמת ירידה בנושא. טופס מזויף יכול להיות למשל לבן אדם שמגיש בקשה להגיע לבית חולים, ובעצם רוצה לעבוד", הוא מציין, ובאופן די ברור נמנע מלציין את הפח"ע. "מדובר במספר בקשות מזערי", הוא מוסיף, "אנחנו מאתרים את זה כשיש לנו גם מידע מכל מיני גורמים על למה הוא ניצל את ההיתר". המטרה היא להבטיח שמי שנכנס, עושה זאת כדי לשפר את המצב הכלכלי של משפחתו.
"גם בתקופה כמו זו, שהטרור מכה, אנחנו מקפידים לשמור על שגרה ועובדים כרגיל. זה חשוב", הוא מספר. "אני יכול להגיד שהצלחנו לשמור על שגרה ויחסים טובים גם עם המקבילים שלנו ברשות. אנחנו שומרים על אווירה מקצועית אבל גם אישית", הוא מוסיף בסיפוק לא מוסתר. ואכן, לפן האישי יש מקום חשוב במתפ"ש, או כמו שסמל הקר מציין, "להיות בן אדם זה אף פעם לא מזיק. זה משהו שקורה באופן טבעי כשאתה עובד בצמוד לבן אדם. כשאתה נמצא איתו שעות באותו המשרד, אז מתחברים אחד לשני ואפילו צוחקים. כן, גם בתקופה הזו".
לדבר בגובה העיניים
ביחידה אוהבים אנשים עם ראש גדול, ואין ספק שיוחאי עונה להגדרה הזו. יחד עם הקצין שלו, הוא בנה תכנית חפיפה למש"קים חדשים, ומקפיד שהמש"קים החדשים יכירו גם את השטח. "זה משהו מאוד חשוב בעבודה שלנו. עכשיו לדוגמה, אנחנו בתקופת המסיק, אז אנחנו שולחים חיילים שיסתובבו בשטח, שידברו עם התושבים בגובה העיניים".
לצד כלל היחידות שנמצאות באזור, גם המתפ"ש לוקחת חלק ביצירת ההגנה בשטחים. באירועים ביטחוניים חריגים, הקשר הישיר של היחידה עם הצד השני מסייע לכוחות הלוחמים. "לא מעט פעמים אנחנו נוכחים בהפרות סדר ומסייעים להרגיע את השטח באמצעות שיחות עם הצד השני, אבל גם בשיחות עם הלוחמים שלנו או עם ראשי מועצות". לפני כשנה, החליטו במתפ"ש להפוך את החזון הזה גם לסממן חיצוני של היחידה, וקצין מילואים בשם סגן עידן שטרית המשרת בה עיצב עבורם סיכה חדשה שבמרכזה מסר ברור של פיוס: יד ישראלית לוחצת יד פלסטינית.
כחלק מהעיקרון של יצירת הקשר האישי, חלק חשוב בהכשרה של מש"קי המתפ"ש הוא לימוד השפה הערבית. טור' אחמד סובוח סיים לאחרונה את ההכשרה שלו, ובימים האלה החל להעביר שיעורי ערבית בקורסים של היחידה. "אני מגיע מג'וליס, וקצינים שאני מכיר מהבית המליצו לי להגיע לפה", מספר, ומוסיף שכבר עכשיו הוא מייעד את עצמו לצאת לקצונה.
"בקורס הקרוב אני הולך ללמד ערבית – דקדוק ומדוברת. במחזור הבא שיכשיר קצינים, אני אלמד ערבית גם עד רמת השירים והספרים שלנו. בעבודה מול האוכלוסייה הפלסטינית, אי אפשר לתפקד בלי לדעת את השפה. סובוח מספר שכמעט כל תפקיד ביחידה דורש ידע גבוה בערבית. "לי באופן אישי, מאוד חשוב שהם ידעו את השפה. ברגע שיש לחייל את השפה של הערבי, הוא מדבר איתו בגובה שלו, מראה לו כבוד ואכפתיות".
לא בכל יום יוצא לחיילים להיות בחזית הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והמשרתים במתפ"ש ממש חווים אותו על בשרם. נכון, זה סיפור לא פשוט בכלל, והוא המאפיין העיקרי בשירות שלהם. כולנו מכירים את הסכסוך הזה, אבל צריך להיות כמוהם בלב העשייה כדי להבין מה קורה בו באמת.