יחידת דובדבן היא יחידת חי"ר מובחרת הפועלת בשטחי יהודה ושומרון למניעת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע), שעיקר פעילותה נעשית בצורה מסוערבת - כלומר כאשר לוחמיה מחופשים לערבים ונטמעים באוכלוסייה המקומית. לעתים מתפקדת היחידה גם בצורה גלויה. היחידה נמצאת בכוננות מבצעית בכל ימות השנה, בעודה עוסקת הן במבצעים שנקבעו מראש והן בהקפצות קריטיות עקב התרעות השב"כ. לוחמי דובדבן עוסקים במעצרים, מארבים, תפיסת אמל"ח, איסוף מודיעין ועוד, והם מתמחים בלכידת מבוקשים במבצעים מסובכים הכוללים לוחמה זעירה. לרוב, כרוכים המבצעים הללו בסיכון אישי רב ובחילופי אש מטווח קרוב, כאשר נעשה גם מאמץ לא לפגוע בחפים מפשע בדרך – משימה סבוכה במתארים עירוניים. היחידה בנויה מצוותים קטנים של לוחמים שעברו הכשרה ארוכה, בדגש על תכני לוחמה בטרור (לוט"ר). רוב פעילותה המבצעית של דובדבן מסווגת ואסורה בפרסום.
סמל היחידה: בסמל יחידת דובדבן מופיעה חרב פיפיות, המסמלת את תחבולתו של אהוד בן גרא בהתנקשותו בעגלון מלך מואב.
שיעור היסטוריה: דובדבן הוקמה ב-1986, כשמטרתה העיקרית ברורה: למנוע פעילות חבלנית עוינת. עוד טרם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ב-1987 כבר גברו הצרכים המבצעיים בלחימה בשטחים, ודובדבן הוקמה בתמיכתו של אהוד ברק, אלוף פיקוד המרכז דאז, שהיה מעוניין ביחידה ייעודית שתעסוק בהסתערבות ובפעילות נקודתית כנגד מחבלים, בעיקר בגזרת איו"ש. בתחילת דרכה, הורכבו צוותיה מלוחמי שייטת 13 וסיירת הצנחנים.
בתחילה פעלה דובדבן בצורה מסוערבת בלבד, ועל עצם קיומה הוטל איסור צנזוריאלי חמור, על מנת שלא לגלות את יכולותיה ולסכן את החיילים. רק לאחר שהחלו להתפרסם בתקשורת הזרה פרטים מוטים אודות "יחידת חיסול צה"לית" מסתורית, החליט ברק, אז כבר רמטכ"ל, לחשוף את קיום היחידה.
ב-1987 מונה אורי בר לב למפקד היחידה, שהפכה בתקופתו מצוות ליחידה בסדר גודל גדודי. בשנות האינתיפאדה הראשונה פעלה היחידה באיו"ש, בעוד יחידת שמשון (שפורקה ב-1994) פעלה ברצועת עזה. באותן שנים רשמה לזכותה דובדבן אינספור מבצעים מסמרי שיער: מחבלי כנופיית "הנשר האדום" חוסלו במספרה בלב הקסבה של שכם; מחבלי כנופיית "הפנתר השחור" הופתעו מפגישה עם אישה שהחזיקה תינוק, שלוותה בקשיש עם מקל, כאשר שניהם התגלו פתאום כלוחמים חמושים. השמועות נפוצו ודובדבן הפכה לאחת המכובדות שבסיירות צה"ל.
מאז שהוקמה ביצעה יחידת דובדבן אלפי מבצעים, מסוערבים וגלויים. לאחר חתימת הסכמי אוסלו, שיצרו מציאות חדשה בה צה"ל לא יכול היה לשהות יותר במרכזי הערים הפלסטיניות, גבר הצורך בה ככוח שמסוגל לחדור למרכזי אוכלוסייה באופן חשאי. דובדבן נטלה על עצמה מידי השב"כ וצה"ל אינספור משימות מורכבות לאיתור מבוקשים בגדה – בייחוד כאלה שחיסולם היה לרועץ למדינה, והיה צורך להביאם לחקירה בישראל על מנת לחשוף מחבלים אחרים, כאלה שהוגדרו כ"פצצות מתקתקות".
בשנת 2000 נקלעה היחידה למשבר, עקב תקלה מבצעית של ירי דו"צ (דו צדדי). בעת ניסיון לעצור מבוקש בכיר, התמקמו צלפי היחידה בעמדותיהם. אחד הכוחות דיווח שהוא מזהה תנועה חשודה על גג בית סמוך, וקיבל אישור לירות לעברה. הצלפים פתחו באש לעבר הדמויות, שרק מאוחר יותר התגלו ככוח המשנה של דובדבן. שלושה לוחמים נפגעו מהירי ומתו במקום, ובהמשך המבצע נפצע לוחם נוסף מירי כוחותינו. בעקבות הכשל המבצעי הוחלט להשעות את דובדבן זמנית מפעילות מבצעית, מפקד אוגדת יהודה ושומרון הודח ומפקד דובדבן, מיקי אדלשטיין (כיום קחצ"ר), התפטר בעצמו – אלא ששלושה שבועות מאוחר יותר פרצה אינתיפאדת אל-אקצה, דובדבן חזרה לפעילות מלאה ואדלשטיין נשאר לפקד על היחידה שנה נוספת. במהלך האינתיפאדה ביצעה דובדבן שורה ארוכה של מבצעים, סיכולים ממוקדים ומעצרים ושבה להיות כוח קריטי במאבק בטרור.
ב-2002 נהרג מפקד היחידה דאז, סא"ל אייל וייס, לאחר שקרסה עליו חומה בה פגע דחפור די-9 שהרס בית של מבוקש.
דובדבן היא מהיחידות המעוטרות בצה"ל. בשנת 2001 זכתה בצל"ש הרמטכ"ל על ביצוע פעילות מבצעית באיכות גבוהה, וכך שוב ב-2005. ב-2007 קיבלו כמה מלוחמי היחידה את צל"ש מפקד אוגדת איו"ש על הצטיינות בפעילות מבצעית מורכבת בשכם ובג'נין, חלקה בתקופת מלחמת לבנון השנייה. ב-2008 קיבלה דובדבן פרס מהרמטכ"ל על הצטיינות בקרב יחידות מבצעיות, וב-2009 קיבלו שלושה לוחמים מצטיינים מהיחידה צל"ש ממפקד פיקוד המרכז, על פעילות מבצעית שביצעו בשטחים תוך הפגנת אומץ לב ומקצועיות (וגם משום שחרף הנסיבות הקשות בהן פעלו, הצליחו להימנע מפגיעה באזרחים).
מבנה: יחידת דובדבן פועלת תחת פיקוד המרכז. מפקדה הוא קצין בדרגת סא"ל.
תנאי קבלה: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים (קבלה עד מספר משקפיים קטן ועם אסטמת ילדות שעברה בגילאים מוקדמים), ועל פי רוב קב"א 51 ומעלה. מלש"בים בעלי נתונים מתאימים המעוניינים להתנדב ליחידה נדרשים לתעדף אותה בשאלון ההעדפות; לעבור גיבוש אחוד צנחנים/דובדבן; בעלי הנתונים המתאימים יוגדרו "מאותרי דובדבן" פוטנציאליים, וכשבוע לאחר הגיוס, במהלך הטירונות, ייגשו לגיבושון דובדבן (הנערך במקביל לגיבושי היח"טיות) בן שלושה ימים, הכולל אתגרים פיזיים ומנטליים וראיון אישי. בסופו של דבר עוברים החיילים תחקור ביטחוני.
חשוב לציין שאין מאפיינים חיצוניים נדרשים. לנתוני המראה האישיים אין משמעות, כיוון שבמהלך המסלול עוברים הלוחמים הכשרות הסוואה והסתערבות.
חלק מהמתגייסים ליחידה נדרשים להתחייב לתקופת קבע, לרוב כשנה.
הכשרה: מסלול הלוחם ביחידה אורך כשנה וארבעה חודשים. בתחילה המסלול דומה מאוד למסלול הכשרת לוחמי החי"ר, אך בהמשך התכנים רחבים יותר וכוללים אימוני לחימה מיוחדים והכשרות ייעודיות. המסלול מתחיל בטירונות ואימון חי"ר מתקדם בבא"ח צנחנים שבנגב, הכוללים תכני הכרת השטח, הסתוות, אימוני פרט-חולייה, קליעה ופק"לים. לאחר מכן עוברים החיילים הכשרת לוט"ר, לו"ז, צניחה, צליפה, הכשרת ניווטים ברמה גבוהה (ניווטי שטח פתוח ובנוי), והכרת שדו"ב (שמשון ודובדבן) הכוללת מכלול תורות לחימה במתארי שטח בנוי וקרב מגע. כמו כן עוברים חלק מהלוחמים הכשרות סיערוב והסתוות. שיעור הנשירה מיחידת דובדבן עומד על כ-20% אחוזים.
ובסדיר: מסווג.
יציאות: דווקא למי שסיים את המסלול יש סיבה לשמוח. על פי השמועות, לוחמי דובדבן אפילו נהנים לרוב מחמשושים וסוגרים שבת רק אחת לשלושה שבועות, אם כי הדברים משתנים כמובן בהתאם לסד"כ, רמת הכוננות ואפילו זהות מפקד היחידה.
תפקידים במסגרת היחידה: לבד מהלוחמים, פועלים ביחידה גם תומכי הלחימה, העוסקים בתפקידי מבצעים, לוגיסטיקה, מנהלה, שלישות ועוד, העוברים כמובן סיווג גם הם ביטחוני.
נשק ואמל"ח: לוחמי דובדבן מצוידים בנשק אישי מסוג רוס"ר (רובה סער) M4 (פלטופ), ציוד אופטיקה מתקדם, אקדח אישי, רובי צלפים, ציוד הסוואה והסתערבות ואמל"ח נוסף מסווג.
מדים: לוחמי דובדבן נעים במדי החילות הירוקים ועם נעליים אדומות, כומתה אדומה, סיכת כנפי צניחה וסיכת לוחם. הם נעים ללא תג יחידה.
שילוב בנות: אין לוחמות בדובדבן, אם כי בנות משרתות בתפקידים אחרים ביחידה, למשל בתפקידים תומכי לחימה, בחינוך, בלוגיסטיקה ובת"ש.
כולם יודעים ש: "בתחבולות תעשה לך מלחמה". כנראה אין יחידה בצה"ל שהשתתפה ביותר מבצעים איכותיים מדובדבן. נהוג להגיד שדובדבן היא אחת הסיבות העיקריות לכך שאזרחי ישראל יכולים, באופן כללי, ללכת בשקט לקניון ולעלות בבטחה על אוטובוס. אומרים שלוחמי דובדבן הם סוג של מכונות מלחמה והסתערבות משוכללות, ושהם משלמים מחיר אישי ב"שריטה" רצינית – שמבחינתם, לפחות, שווה את זה. כנראה שגם המלש"בים חושבים ככה, כי באחרונה פורסם שעל כל מקום פנוי ביחידה מתמודדים 13 אנשים.
המרוץ לרמטכ"לות: רמטכ"ל עוד לא יצא מדובדבן הצעירה יחסית, אבל עושה רושם שהיום שזה יקרה אינו רחוק כל-כך.
פספסנו משהו? מצאתם טעות? נשמח לשמוע מכם עדכונים ותיקונים ולשמור את פז"ם מעודכן בחזית. כתבו לנו ל-pzm@mako.co.il