זוג ספינות השלדג ממש קרעו את הים הכחול כשהתקרבו לחופי רצועת עזה. תותחי הטייפון כבר ננעלו על המטרה ומפקדי הספינות קיבלו כל הזמן קריאות מהמי"ק (מרכז ידיעות קרב) על המרחק מהחוף ומהמטרה: "4,000 מטר עומק, 30 טייפון על", הלוחמים על הספינות דרוכים. "3,000 מטר מהחוף, עומק 26, טייפון על", נשמע הקול בקשר וחוזר על עצמו כל מאה מטר. "טייפון, אש!", פוקד רס"ן ע' ובבת אחת תותחי הספינות יורקים בקצב גבוה פגזים לעבר בניין המטרה, ממוטטים את אחד הקירות ומבעירים את היעד. תוך כדי הירי ובלי התראה, טיל נ"ט משוגר מכיוון הרצועה ופוגע בספינת השלדג. יש נפגעים. הם מחלצים לאחור תחת אש ומזעיקים מסוק שמגיע תוך דקות ספורות. על סיפון של הספינה שנפגעה מוכרז אירוע רב נפגעים. המסוק מרחף מעל ומחלץ את הפצועים. הספינות חוזרות לנמל אשדוד.
התרחיש הזה הוא חלק מאימון שערכה השבוע סיירת "בזק", סיירת ספינות השלדג של חיל הים שקיבלנו את ההזדמנות הנדירה להצטרף אליה. הסיירת שייכת לפלגה 916 שיושבת בבסיס חיל הים באשדוד ובתחום אחריותה הגזרה הדרומית שכוללת את חופי הדרום ומשימת האבטחה של אסדות הקידוח שפועלות באזור. מבחינה מעשית, עיקר הפעילות של הפלגה מתרחשת בסמוך לחופי רצועת עזה. באימון ראינו כיצד מתכוננים הלוחמים להתמודד עם האתגרים הייחודיים לחזית הדרומית.
"אנחנו יכולים להכניס פגזים מהים לתוך חלון של בית"
"סיירת בזק יוצאת דופן מבחינת ההרכב של הכלים כי אנחנו היחידים שמפעילים ספינות שלדג ועוד דבור אחד", מסביר רס"ן ע'. "היעוד העיקרי שלנו זה להגן על גבולות המדינה מחדירה של מחבלים ולהגן על כל היעדים האסטרטגיים כמו קצ"א (קו צינור אילת) ואסדות הקידוח, כולל תמר החדשה שנמצאות מאוד קרוב לרצועת עזה", מספר ע' ומבהיר: "אם אנחנו לא נהיה שם, אף אחד לא יעצור אותם מלפגוע בהם מה שאומר – נזק כבד למדינת ישראל. מעבר לזה, תפקידנו לסייע לכוחות היבשה. בעזרת הטייפון אנחנו יכולים להכניס פגזים מהים עד לרמת החלון של בית. יש לנו יכולת לנטרל מחבלים מהים ולפגוע בכל מיני יעדים מהחוף וזה משהו שקרה הרבה במבצע עמוד ענן".
"פגענו ביעדים מאוד חשובים", מוסיף ע'. "כמובן שאנחנו ערים מודיעינית למה שיש ברצועה והסיכון קיים. אנחנו נמצאים על הגבול הימים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. למעשה, אנחנו היחידים שנמצאים בתוך הרצועה, בים כמובן".
חיל הים מפעיל חמש ספינות שלדג וכולן נמצאות בסיירת "בזק". השלדג היא כמו הדבורה סימן שלוש, גם במראה החיצוני, רק הרבה יותר טובה, כפי שמסביר רס"ן ע' שמפקד על "הפנינה השחורה". ע' למעשה, התחיל את דרכו בסטי"לים. "התגייסתי לפני שמונה וחצי שנים והתקדמתי עד לתפקיד סגן מפקד סטי"ל. אני רוצה להמשיך בחיל הים עד לתפקיד של מפקד סטי"ל וחלק מהתהליך זה לעבור בפלגות הבט"ש. הספינה הזו יותר גדולה, הרבה יותר מתוחכמת ולא פחות חשוב, גם יותר מהירה. המהירות ויכולת התמרון של הספינה זה משהו מאוד חשוב בגלל האתגרים שאיתם אנחנו מתמודדים בזירה".
ספינת השלדג שוקלת למעלה משבעים טון והיא מגיעה למהירות של יותר מארבעים קשר. היתרון הגדול שלה טמון במערכת הג'ט – בניגוד לדבורות, לשלדג אין מדחף והמנוע שלה יונק מים ופולט אותם בעוצמה. כך יכולה הספינה לתמרן בחדות ולהגיע למהירויות גבוהות. היא חמושה בתותח טייפון תוצרת רפאל שמוכוון באמצעות מערכת בקרת אש משוכללת. בנוסף, יש על הספינה רובי מאג, מקלע 0.5 אחורי ועוד אמצעים מסווגים.
משאירים מקום לג'ק ספארו
בשעת צהריים מוקדמת יצאו ספינות הסיירת מהנמל לכיוון שטח האימונים. כמו שרק הלוחמים של חיל הים יודעים, כל ספינה יצאה עם השיר שלה, דגלים ובכלל – הרבה רעש. "הפנינה השחורה" יצאה מהנמל עם שיר הנושא של הסרט "שודדי הקאריביים" (ג'ק ספארו היה היחיד שהיה חסר על הסיפון) ובכל זאת, כל שנייה חשובה. עוד לפני שהספקנו להתרחק מהחוף, רס"ן ע' תרגל את האנשים שלו בשריפה שפרצה בחדר המנועים. אם זה לא מספיק, הגענו למצב של נטישה בגלל שהספינה, כך על פי התרגול, החלה לטבוע ("חס וחלילה").
כדי להמחיש לי את עוצמתה של הספינה, רס"ן ע' מסמן לי עם היד ונותן לי להשיט את הספינה. "הגה 30 מעלות ימינה!", הוא פוקד ואני מסובב לכיוון. הספינה פונה בחדות עד כדי כך שאפשר לגעת עם היד במים. "הגה ישר!", הוא ממשיך ואני מייצב את הספינה. "עכשיו 30 מעלות שמאלה" ושוב הספינה פונה בחדות ובמהירות גבוהה. לצערי האימון צריך להמשיך ורס"ן ע' חוזר הוא לאחוז בהגה.
יחד עם מסוק פנתר מהטייסת הימית של חיל האוויר, הספינות מתרגלות חילוץ ימי אחרי שטיל כביכול פגע בספינה וגרם לנפגעים רבים על גבי הסיפון. בים אסור לעצור והמסוק מתאים את המהירות שלו לזו של הספינה. בשלב הבא, מעלים אלונקה למסוק שלוקח את הפצוע המדומה לבית החולים. "אנחנו עובדים הרבה עם חיל האוויר ובכלל עם שאר זרועות הצבא. היכולת בתחום גדלה אחרי לבנון השנייה והצבא שם פה דגש. בשנים האחרונות התחום השתפר בעניין של שפה משותפת ואנחנו לומדים לדבר ביחד. כמעט בכל אירוע, לא משנה אם זה אווירי או יבשתי אנחנו עובדים בצורה משולבת".
שומרים על הסגר הימי: "גם על הספינה הזאת ירו"
עיקר הפעילות של פלגה 916 וסיירת שלדג מופנית כאמור לרצועת עזה. "אנחנו נמצאים על מן העתק של ציר פילדלפי בים", מספר רס"ן ע' על התמודדות סיזיפית ומתישה, שכוללת תרחישים רבים שכולם צריכים לקבל מענה. "יש כל הזמן ניסיונות של הברחות נשק ואנחנו הדבר היחיד שמונע את זה. אם יש כלי שיט שנראה לנו חשוד, עוצרים אותו ובודקים. מתמודדים גם עם משטי דה-לגיטימציה. כולם מכירים את ה'מרמרה', אבל יש גם כל מיני כאלה קטנים שלא מגיעים לתקשורת. זה תפקיד מאוד חשוב לשמור על הסגר הימי שחשוב להגיד שהוא חוקי לחלוטין ברמה בין לאומית. השם האמיתי זה דה-לגיטימציה. אנחנו גם שומרים כל הזמן על הגבול כדי שאנשים יבלו בחוף ולא יחשבו על משהו שיכול לבוא להם מהאזור הזה", מסביר ע'.
הדייגים מרצועת עזה הם התמודדות נוספת. "יש להם שטח מאוד מוגדר לדוג", מספר ע' על השטח שהוכפל לאחר מבצע עמוד ענן. "הם כל הזמן עושים חריגות ומנסים אותנו ואנחנו מחזירים אותם. תשעים ותשעה אחוז מהפעמים של החריגות זה דייג תמים שרוצה פרנסה, אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים לאחוז אחד שזה מסווה של דייג שרוצה לפגוע בנו. זה לא משהו שלא קרה ובחמש עשרה שנה האחרונות היו לפחות עשרה מקרים כאלה". את המקרים האלה מכיר רס"ן ע' מקרוב – אחיו היה המפקד של אחת הספינות הראשונות שנפגעו מספינת תופת. "הספינה הזו ספציפית, הייתה מעורבת בכמה אירועי פח"ע בדרום הרצועה. גורמי טרור ירו לעבר הכלים שלנו, עצרנו הברחות של נשק, סמים וסיגריות ובעמוד ענן היינו שותפים מלאים".
"אנחנו תמיד בים. אתם יכולים לישון בשקט"
האימון ממשיך. הפנינה השחורה עליה אני מפליג בוחרת יחד עם שלדג נוסף מבנה בעיר אשקלון ותוקפות אותו בתרגיל בירי מהטייפון. גם עכשיו, רס"ן ע' לא מרחם על הצוות ומאתגר אותם בתרחישים נוספים של שריפה, פגיעת טיל, חדירת מים ומה לא. הכל נמדד עד רמת השנייה ובכל המשימות, הצוות הזה עומד בכבוד ואף יורד מזמן שנקבע. לאחר שיורדת החשיכה הספינה נכנסת לאימון באש חיה. אנחנו פורצים בין שתי מטרות יורקים אש חזקה ומדויקת. לא מרחמים. מכיוון אחד, הטייפון מרעיד את הספינה וגם המקלע מאחור יורק אש, מהכיוון השני, הלוחמים יורים מהמא"גים ומרובי M-16. "מטרה נפגעה, שחיינים במים!", כורז רס"ן ע' והספינה ממשיכה בהסתערות. אנחנו שוב נפגעים מטיל ומספר חיילים מהספינה שאופרו במיוחד, מתפקדים באימון כפצועים. הצוות מתורגל בטיפול בפצועים תחת אש ופינוי מהיר. "אנחנו עובדים בטווחים מאוד קרובים לחוף ויש בזה סיכון".
האווירה שיש על הספינה לא קיימת באף יחידה בצה"ל. בזמן האימון כולם ממוקדים, אבל ברגע שרס"ן ע' מכריז "חוסל", כלומר, סוף שלב באימון יש מוזיקה ברמקולים של הספינה וכולם רוקדים כאילו מדובר בספינת לידו טבריינית. "זה טירוף מה שהולך פה מבחינת אווירה. להיות לוחם ב-916 זה תפקיד מאוד קשה. הלוחמים סוגרים 11/3 ונמצאים חצי מהזמן בים. הרבה לילות בלי שינה כדי לשמור על האזרחים. מנגד, זה בית. משפחה של ממש".
האימון מסתיים והספינה דוהרת לנמל. תאמינו או לא, אבל אנחנו חוזרים לצלילי שיר הנושא של "מלך האריות" כשרס"ן ע' מדקלם את מילות השיר בעל פה. בתוך אווירת השמחה בלב הים כשהמוזיקה מתנגנת ברקע, נחזור לרגע להיות רציניים ונגיד שהצוות של הפנינה השחורה מבקש להעביר מסר ברור – "בזמן שאנחנו בים, ואנחנו תמיד בים, כולם יכולים לישון בשקט".